שְׂאֵ֣ת פְּנֵי־רָשָׁ֣ע לֹא־ט֑וֹב לְהַטּ֥וֹת צַ֝דִּ֗יק בַּמִּשְׁפָּֽט׃
מגלה עמוקות
והנה פרח מטה אהרן לבית לוי. סוד פר"ח הוא סוד רפ"ח ניצוצות כי ששה מלכין קדמאין דמיתו נתבטלו בז' לא אתמר ביה מיתה בתורה רק בד"ה כל מדה הוא ע"ב ויש בכל ע"ב ג' כדי"ן ר"ל ג' פעמים כ"ד וכל כלי ע"ב הוא שליש מן האורות כי האור הוא על חד תרין וע"פ מ"ת הוא רפ"ח ועלו אלו אורות למעלה בשבירת הכלים בסוד (בראשית א) ורוח אלקים מרחפת ר'פ'ח מ"ת כמבואר בכנפי יונה משה כשהוציא ישראל ממצרים העלה ר"ב ניצוצות כי מתחלה היה מוטל על יוסף הצדיק שירד למצרים לשבור בר ז"ש (בראשית מה) רב עוד יוסף בני חי ועליה אמר פרעה (שמות א) הן עם בני ישראל ר"ב ועצום ממנו שיעלו ר"ב ניצוצות (שם) הבה נתחכמה ל"ו פן ירבה מילוי למ"ד ו"ו על פ"ו ניצוצות הנשארות שעלה משה אל האלקים לתקן אלו פ"ו ניצוצות (שם) ונוסף גם הוא (שם יב) וגם ערב רב עלו אתם (קהלת ז) גם את זה לעומת זה ב"פ ג"ם בגימטריא אלהי"ם אח"כ בא משה (שמות יג) ויקח את עצמות יוסף להעלות הנשארות ועל זה היה מחלוקתו של קרח רב לכם אתם חושבין שאתם העליתם הניצוצות שאינו כן כי כל העדה כ"לם ק"דושים ר"ת ק"ך אלקים השיב המעט מכם אם יש כח בכם לבסם ולהמתיק קי"ט מנין מע"ט כמ"ש אצל משה (תהלים ח) ותחסרהו מעט מאלקים רב לכם בני לוי ר"ל הלא אין כח בכם להעלות קי"ט צירופי אלקים שהוא מע"ט וא"כ איך יעלה על דעתיכם שאתם יש כח בידכם להעלות ר"ב ניצוצות לכן במזמור מ"ח שהוא על סוד ב' כדין אמר (שם מח) קרית מלך ר"ב על רב ניצוצות אלקים בארמנותיה נודע למשג"ב בגי' מש"ה שהוא היה אי"ש אלקים וביסם והמתיק כל הניצוצות והנה פר"ח מטה אהרן פרח במילואו פ"א רי"ש ח"ת בגי' מטטרו"ן ש"ר הפני"ם שהוא סוד מ"טה א"הרן ל"בית ל"וי ר"ת בגי' מיכא"ל ולפי שקרח היה קין עליה אתמר (משלי יח) שאת פני רשע לא טוב (בראשית ד) הלא אםתטיב שאת ונרמז בס"ת פר"ח פ"א רי"ש ח"ת שא"ת כי קרח גלגול שלו קין (איכה ב) שרקו ויחרקו חרק עליו שר של גיהנם שני"ו כי (פסחים קיט) ג' מאות אקלידי היו אוצרותיו ז"ש (משלי יא) בוטח בעשרו הוא יפול על קרח וכעלה צדיקים יפרחו על סוד רפ"ח (תהלים צג) צדי"ק כתמ"ר יפר"ח ס"ת קר"ח:
רבנו בחיי
ודעת אונקלוס ע"ה בכתוב הזה שהקב"ה משלם שכר טוב אל הרשע על מעוט זכיות שבידו כדי להפרע ממנו רוב עונותיו לעולם הבא, והקב"ה רוצה לגמול לו בדבר הגרוע שהוא הגוף ובזמן הפחות שהוא העולם הזה, כדי להאבידו מן העולם הבא ושיעניש אותו בדבר הנכבד שהוא הנפש ובזמן המעולה שהוא העולם הבא, וא"כ אין כל טובתו בעולם הזה אלא לרעתו, וכן באר דוד ע"ה (שם צב) איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת, כלומר שלא יבין חקי מדת הדין הנקראת זאת היאך היא נפרעת מן הרשעים, וזהו שאמר (שם) בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און להשמדם עדי עד, כי הצלחתם ושלותם בעוה"ז אינה אלא לפי שעה ולכך המשיל אותם לפריחת העשב, אבל סופם שיאבדו מן העוה"ב, זהו שנתן טעם, להשמדם עדי עד, וזהו שדרשו רז"ל (משלי י״ח:ה׳) שאת פני רשע לא טוב, שאת פני רשע בעוה"ז לא טוב הוא בעולם הבא, וכן הצדיק בהפך מזה, מענישו על מעוט עונות שבידו למען ינקה ויהיה זכאי לחיי העולם הבא.