פרשנות מצטטת על משלי י:ו

וכשחטא שלמה נחלקה לשנים ורצה מלך ישראל שיחזור כל המלוכה לידו כלא בסט' דימינא וזהו ונמליך מלך בתוכה את בן [טבאל] וזש"ה לא תקום ולא תהיה שיתבטל ח"ו מלכות נוק': וז"ס בתחלה משיח בן אפרים שהוא עטרת הנ"ל ואח"כ משיח ב"ד ואז יתבסמו ויתחיל התיקון כנ"ל. וז"ש (דניאל ז') חזה הוית עד די כרסוון רמיו ועתיק יומין יתיב ולבושיה כתלג חוור ושער ראשיה כו' שהוא התיקון כנ"ל וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה כו' וליה יהב שלטן ויקר ומלכו כו' ומלכותה די לא תתחבל. וז"ס אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם כו' (יואל ג') כנ"ל ושם עירו פעו בהאי זכי כו' והוא הכל ע"י חסד דאתגליא בפום אמה שהוא עטרת היסוד וע"י החסד נתקנו הכל כנ"ל וכמ"ש באדרא רבא שם וכיון דאתגליא יו"ד פומיה דאמה אתגלי חסד עילאה והאי אמה חסד הוא דאתקרי ותלי בהאי פום אמה ולא אקרי חסד עד דאתגליא יו"ד דפום אמה ות"ח דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגליא יו"ד דאמה ובהאי חסד דפום אמה אתקיים כלהו. וז"ש (ב"ר פ' י"ב) בהבראם באברהם שהוא קיים העולם שהוא חסד עלאה ולכן לו נצטוה המילה ולכן בימיו נסתיים שני אלפים תהו. וז"ס כריתת הערלה מן המילה שאז יכרתו כל הס"א בלע המות כו' לא ירעו ולא ישחיתו (ישעיה י"א) [וז"ס] שיעור ימות המשיח כשיעור עטרת ביסוד רק אם יזכו יבא קודם וימלוך משיח בן יוסף כמו שאול קודם לדוד וזה היה מתחיל אם זכינו בתחילת אלף החמישי שהוא דרגא דהוד ששם מתחיל המלוכה כנ"ל בשאול. וז"ש שני אלפים ימות המשיח (סנהדרין צ"ג א' ע"ז ז' א') ואז אין בין עה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות (שם צ"א). אבל משיח ב"ד שיבא אז בלע המות לנצח וזה נקרא לעתיד לבא וז"ש לקמן בס"ד פ"ג ואתתקן בתקונוי באמה בפומיה דאמה מלכין דאתבטלו הכא אתקיימו ר"ל בפום האמה כנ"ל. וזהו שני תיקונין דיסוד שני המלכים אמה ופומיה דאמה וז"ש לעיל תרין נוקבין דפרדשקא כנ"ל וז"ס שאמר בזוהר דסיהרא איהו בדרגא דצדיק וידוע שסיהרא היא בסוד מלכות אלא שהיא עטרת היסוד ובה יזכו למלוכה. וז"ש (מלכים א' ה') ותרב חכמת שלמה דקיימא סיהרא בשלמותא וידוע ששלמה הוא דרגא דצדיק כמ"ש בר"מ הנ"ל גוף וברית יעקב עם שלמה וכמ"ש בזוהר והמלך שלמה ברוך אלא הוא עטרת צדיק כמ"ש (משלי י') וברכות לראש צדיק שהוא עטרה כידוע וזהו ותרב חכמת שלמה שראש צדיק הוא חכמת שלמה כנ"ל ולכן היא בכלל הז' כוכבים שהן ברקיע השני שהוא יסוד כידוע. וכן וילון הוא מלכות כידוע ולכן אינו משמש כלום אלא נכנס כו' (חגיגה י"ב ב') ואמרו שמים הוא דכורא וארץ נוק' אלא שוילון הוא עטרת היסוד והוא ראש לארץ כידוע והוא חכמת שלמה כנ"ל. ולא זכה דוד אל המלכות עד שנתקשר בימין שהוא חסד דאתגליא בפום אמה וז"ס נעימות בימינך נצח כי הוא בנצח והיא בהוד. וז"ס קריעת המעיל והשמלה כנ"ל. והוא סוד אפרים בן יוסף שימלוך משיח בנו ואח"כ משיח ב"ד וכן חלוקת ירבעם שבא מיוסף עם מלכות ב"ד כנ"ל. ואחר שיתייחדו העטרת עם המלכות כבראשונה אז יצמח משיח ב"ד וז"ש (יחזקאל ל"ז) קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה כו' שהוא נוק' כנ"ל ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים כו' שהוא עטרה כנ"ל וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך כו' הנה אני לוקח כו' וקבצתי כו':

תולדות יצחק כלול מן ג' יחוד קידושין חופה שהם סוד ג' תפלות של שבת בסוד (משלי א) כן אורחות כל בצע בצ"ע בוקר צהרים ערב נפש בעליו יק"ח יחוד קידושין חופה תפלת ערבית קדושין תפלת שחרית חופה ישמח משה כליל תפארת בראשו נתת לו מנחה אתה אחד נשארה אות צ' עטרת תפארת מג' תפלות אלו לכן יעק"ב יחוד עטרה קדושה (שם י) ברכות לראש צדיק רזא דעץ אשר ישבו תחתיו רתיכא קדישא השענו תחת העץ אצל יעקב נרמז אות ע' עטרה אצל יצחק אות צ' שרומזת על צדיק חי עלמין קץ ח"י ז"ס (שמות א) ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים כשאתה מוצא מן יעקב שבעים שהוא אות עין שזה סוד ע' ענפים ובסוד (בראשית מו) ויוסף ישית ידו על עיניך ע' שלו כי יוסף הוא ראש צדיק אשר ירש. בסוד צדיקים יושבים ועטרותי' בראשיהם:

בזוהר ע"פ היה זמן ביעור חמץ לכן עשתה לו שני גדיי עזים א' לקרבן פסח הב' לחגיגה ז"ש ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב כי הוצרכה היא בעצמה לעשות את הלחם כי אסור לאכול חמץ ועשתה מצה. ויבא לו יין סוד ארבע כוסות בפסח שהם כנגד ד' גליות שא' לעשו "שא נא זה בבל וכו' והם סוד ד' רגלי המרכבה הן ד' אותיות השם נרמזין במלת ש"א נ"א "שור "אריה "נשר "אדם לכן אמר ואברככה לפני ד' כי ד' כוסות הם ד' אותיות השם ונרמז כאן "את "המטעמים "ואת "הלחם סוד (בראשית א) "את "השמים "ואת "הארץ אצבע אלקים היא. ועשה לי מטעמים במדרש ר' אליעזר בשם ר' יוסי בן זמרא א' שלשה דברים נאמרו בו טוב למאכל ויפה לעינים ומוסיף חכמה ושלשתן נאמרו בפסוק א' כי (שם ג) טוב העץ למאכל מכאן שהוא טוב למאכל וכי תאוה הוא לעינים מכאן שהוא יפה לעינים ונחמד להשכיל מכאן שהוא מוסיף חכמה כד"א (תהלים פט) משכיל לאיתן וכן יצחק א' עשה לי מטעמים עכ"ל. מה בא זה ללמדינו אבל הענין כמו שאמרנו יצחק בא עתה לתקן חטא אדם וחוה שחטאו בשלש דברים שנאמרו שם זה שסיים במדרש מתחלה נהנתי מן הראייה וחטאתי בזה שנפקחו עיני שניהם ונרמה שני שעירים הן הן שני מצורעים שהלכו בסוף מחנה ישראל כדתנינן בפ' הרואה הא' נקרא (במדבר כא) "את והשני (שם) והב ועז"א בחבורא קדמאה והבאת לאביך ואכל ולא אמרה ותביא בלשון עתיד רק והבאת בלשון עבר נרמז "והב "את לתקן שני מצורעים אלו ומאחר שמתחלה נהנתי וחטאתי בראייה עתה רוצה אני לתקן ענין זה כי עבור זה (בראשי' כז) ותכהין עיניו מראות באותו עץ שהיה נחמד למראה. במדרש (שם) ראה ריח בני הראה הקב"ה ליצחק בית המקדש בנוי (במדבר כח) ריח ניחוחי תשמרו וחרוב כריח השדה (מיכה ג) ציוןשדה תחרש אשר ברכו ד' הרי בנוי ומשוכלל תהלים קלג) כי שם צוה ד' את הברכה חיים עד העולם. בזוהר פ' ויצא יעקב כלול מתלת אבהן וראה ריח בני מסיטרא דאברהם (בראשי' כב) ויקרא אברהם שם המקום ד' יראה כריח השדה זה יצחק שיצא לשוח בשדה אשר ברכו ד' זה יעקב. וגם נרמזו בו שלשה קושרי קשרים מן נפש רוח נשמה כריח רי"ח בגי' בריא"ה השד"ה בגי' מטטרו"ן שהוא ביצירה אשר ברכו ד' בגי' אלי"הו פנח"ס שהוא בעולם העשיה מקשרין ג' תפלות בסוד (משלי י) ברכות לראש צדיק שבא עתה לקבל יעקב הברכות על ידן או להיפך רי"ח בנ"י בגי' סנדלפו"ן כריח השד"ה בגי' מטטרו"ן אשר ברכו ד' רזא דאמא עילאה מקנן בבריאה שנקראת אשר יראה ריח בני ריח התורה (שיר ז) דודאים נתנו ריח כריח השדה ריח הקרבנות עמוד עבודה אשר ברכו ד' עמוד ג"ח שהוא אברהם דאתמר גבי' והיה ברכה שהברכות מסר לו הקב"ה הם זרע "ברך "ד' בגי' "אברהם. במדרש (משלי יב) לא יחרוך רמיה צידו לא יאחר ולא יאריך ולא יחריך ולא יאריך שכל היום הי' עשו צד צבאים וכופתן ומלאך בא והתירן כדי שיבא יעקב ויטול הברכות. (שם) הון אדם יקר חרוץ לפי שיעקב שופרי' דאדם הראשון הוציא עתה לקבל הונה של אדם הראשון ולהחריץ יקר (תהלים מט) שאדם ביקר בל ילין לכן אמר יעקב (איוב כט) ושרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי בזכות התורה שלמד שנמשלה למים זכה לברכה ויתן לך מטל השמים כי זה הזכות זכר יעקב ליצחק אנכי עשו בכורך אמרו במדרש אני סופי לקבל עשרת הדיברות שמתחילין אנכי אותו זכות גרם שהטל ילין בקצירי לא כמו אדם ביקר בל ילין והוא לן במקום ההוא. ז"ש רבקה ועתה בני שמע בקולי כי הגיע זמן שיאהב עשו קללה ותבואהו אותן לווטין שהביא הרמאי זה לעולם (משלי יב) לא יחרוך לא יאחר על פניו לשלמו ולא יאריך בהם רק תקח אתה עתה ממנו לך נא לשון עתה הגיע העת לראות את שלום הצאן הם ישראל (יחזקאל לד) ואתנה צאנ"י וקח לי מש"ם בגי' סמא"ל מקטר"ג הגדו"ל כ"ד מלא ש"ל רבקה שהוא כ"ף דל"ת ב"פ מרכבה לקבל (ויקרא טז) שני שעירים א' לד' וא' לעזאזל ק"ח ל"י בגי' פס"ח כי באותו פרק היה ונחלק לד' דגלים שכן ק"ח ל"י בגי' ד"פ דגל כי סמוך לזה אמר ד' בארות של יצחק אמרו במדרש נגד ד' דגלים ולכן סמוך לזה אמר ג"כ לעשו ש"א נ"א כליך ד' לשונות כנגד ד' כחות הטומאה שלו שגם יש לו מרכבה טמאה שהלך לצוד ציד כלב שכן כל"ב ר"ע בגי' מרכב"ה טמא"ה ק"ח ל"י בגי' קמ"ח שצותה ליקח קמח המשומר לעשות מצות שמורים כמו שא' אברהם לשרה בו בפרק (בראשית יח) מהרי שלש סאים קמח נגד ג' עשרונות מצות שאוכלים בפסח ובאותו פרק אלו עוברין בפסח זמן העברת ד' כוחות הטומאה כותח הבבלי זה בבל שכר מדי וזיתים המצרי לקבל יון חומץ האדומי כי זמן ביעור חמץ על ד' קליפות אלו לכן שלח אז יצחק לעשו ומזה הטעם מת יצחק בפסח כי באותו פרק (שם) וימהר אברהם האהלה אל שרה לתקן סיטרא של יצחק ובזכות זה נסעו ישראל (במדבר לב) ויסעו מאלוש על שם לושי ועשי עוגות ולפי שצריך הצדיק על השולחן תלת קשרין תורה עבודה ג"ח כמ"ש ועשי ע'ג'ת' עבודה ג"ח תורה לכן לקח אברהם שלש סאים קמח ג' עשרונין מצה נגד תלת יודין אברהם התחלתו באלף שראשה בציור י' לכן עמוד הצדקה מעשר עמוד עבודה יצחק עבודה ג"כ י' י' דברים במקדש י' קדושות בא"י יעקב מתחיל ג"כ בי' לכן י' דיברות וזה רמז יצחק (יחזקאל מא) זה השולחן אשר לפני ד' שיש בו ג' אלו ריח בני ריח תורה ריח קרבן ריח השדה יצחק אשר ברכו ד' זה ג"ח אברהם לכן ברכו בי' ברכות פסח מצה מרור לקבל אברהם יצחק יעקב ולכן הפסח נשחט בשלשה כתות לקבל שלשה עולמות אלו. ולקבל שני בתי מקדשות

מקור חיים פי צדיק ופי רשעים וגו'. פיהם יכסה חמס שבלבם שמחליקין את שפתיהם ושנאה טמונה בלבם ואין פתרון מקרא זה דומה לפתרון העליון והענין יורה עליהם: