פרשנות מצטטת על משלי י:יח

וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם. בְּכָל הַמִּקְרָא לֹא מָצִינוּ לְשׁוֹן הֲבָאָה אֵצֶל הַדִּבָּה, כִּי אִם לְשׁוֹן הוֹצָאָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַמְפָרְשִׁים שֶׁלְּשׁוֹן הוֹצָאָה שַׁיָּךְ בְּדִבָּה שֶׁל שֶׁקֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י יח) ״וּמוֹצִיא דִבָּה הוּא כְסִיל״, וְכֵן (במדבר יג לב) ״וַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ״, וּלְשׁוֹן הֲבָאָה שַׁיָּךְ בְּדָבָר שֶׁהוּא אֱמֶת, מִכָּל מָקוֹם אֵין הַלָּשׁוֹן מְדֻקְדָּק כָּאן, כִּי מִדְּקָאָמַר ״דִּבָּתָם״ שְׁמַע מִינַהּ שֶׁהַדִּבָּה מְיוּחֶדֶת אֶל הָאַחִים, כְּאִלּוּ הָאַחִים הֵם הַבַּעֲלֵי דִבָּה. וְעוֹד קָשֶׁה ״אֶל אֲבִיהֶם״ – ״אֶל אָבִיו״ מִבָּעֵי לֵיהּ. וְעוֹד קָשֶׁה, לְהַלָּן נֶאֱמַר (בראשית לה כב) ״וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו״, קְרָאָהּ פִּילֶגֶשׁ, וְכָאן נֶאֱמַר ״וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו״, קְרָאָן הַכָּתוּב נָשִׁים מַמָּשׁ.

ויבא יוסף. כל לשון מביא דבה הוא אומר אמת כי הוא מביא ראיה לדבריו, וכל לשון הוצאת דבה הוא שקר שמוציא דברי שקרים מלבו, כלשון האמור במרגלים (במדבר י״ג:ל״ב) ויוציאו דבת הארץ רעה. וכתיב (משלי י׳:י״ח-י״ט) מוציא דבה הוא כסיל. והם דברי כזב כלשון (איוב ח׳:י׳) ומלבם יוציאו מילים.

ויבא יוסף. כל לשון מביא דבה הוא אומר אמת כי הוא מביא ראיה לדבריו, וכל לשון הוצאת דבה הוא שקר שמוציא דברי שקרים מלבו, כלשון האמור במרגלים (במדבר י״ג:ל״ב) ויוציאו דבת הארץ רעה. וכתיב (משלי י׳:י״ח-י״ט) מוציא דבה הוא כסיל. והם דברי כזב כלשון (איוב ח׳:י׳) ומלבם יוציאו מילים.