פרשנות מצטטת על משלי י:כה

ויאמר אלקים יהי מאורות כו' יסוד עולם: פסוק זה אין כאן מקומו רק אחר תדשא דשא כמ"ש בתורה וכמ"ש לקמן שתדשא דשא הוא יצירת ז"א ויהי מאורות כניסת מוחין בו כמ"ש למטה (בפ"ג בד"ה כתיב ויאמר ובפ"ה בד"ה יהי) אלא שבא לגמור ולפרש פרצופי אבא ואמא . והענין יהי מאורות ברקיע השמים רקיע הוא דעת וכן יסוד נקרא רקיע כמ"ש בהתחלת תיקונים ובהרבה מקומות וכאן הוא ביסוד העליון בדעת דז"א ושם נכנסין חסדים וגבורות שהן תיקוני דכורא ונוקבא חסדים תיקוני דכורא וגבורות תקוני נוק' אלא שנכנסין כולם בו והוא נותן לנוק' כמ"ש באדרא רבא דף קמ"א ע"ב תאנא האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב לסטרא אחרא ותקין מעוי דנוקבא בסטרא דדינא ואתתקנו מעהא. וחו"ג הן המאורות כידוע וניתנין ברקיע השמים ר"ל רקיע דעת של השמים ז"א ושם ויעש את שני המאורות הגדולים שניהם שוין ואח"כ את המאור הגדול חסדים בסוד האל הגדול כמ"ש בזוהר בראשית וא"מ. לממשלת היום בדכורא. ואת המאור הקטן הגבורות שמיעטו עצמן ונכנסין בנוקבא וזה לממשלת הלילה נוקבא וזהו מיעוטה של לבנה. וניתנין תחלה לדכורא בדעת שלו שניהם בסוד והוא ימשל בך כמ"ש באדרא זוטא דף רצ"א ע"א מאי ירותא דא תרין עטרין דהוו גניזין בגווייהו ואחסינו לבן דא מסטרא דאבוי הוה גניז בגויה חד עטרא דאקרי חסד ומסטרא דאמא חד עטרא דאקרי גבורה וכלהו מתעטרן ברישיה ואחיד לון כו' וכלא נטיל בן דא וירית כלא והאי ירית לברתא וברתא מניה אתזן ועכ"פ מכאן ברא ירית ולא ברתא ברא ירית לאבוי ולאמיה ולא ברתא ומניה אתזן ברתא כמה דכתיב ומזון לכלא ביה וז"ש שליט דכר בנוקבא ששני מאורות ניתנין בו והוא נותן לנוק' כמו ועל פיך ישק כל עמי ונתינת הגבורות בעצמם הוא ע"י היסוד שע"י תפארת הוא רק הארה לבניינה וע"י יסוד נותן לה שזהו סוד הזיווג כידוע ומזה אשתיל כל גופה ואורותיה בדעת כידוע הכל. וז"ש (חגיגה י"ב ב') הארץ על עמוד א' עומד וצדיק שמו שנא' וצדיק יסוד עולם (משלי י') והוא יסוד דדכורא שמשם נבנה עולם הנוק' שנקראת עולם כידוע וז"ש כאן דכתיב וצדיק יסוד עולם:

בזמנא עד בהמצאו: ר"ל בחדש תשרי כל הי"ג תקונין נמצאין באמא בינה ומתפתחין י"ג תרעין שהן י"ג תיקונים באלו עשרת ימים שבין ר"ה לי"כ שאז שערי תשובה פתוחין כידוע והן שערי בינה שהיא נקראת תשובה כידוע. והוא כמ"ש לעיל שתיקון י"ג הוא נגד היכל השביעי בינה ק"ק ובמזלא כלילן כל התיקונים לכן בה משתכחין ג"כ כל התיקונים וכמש"ל בפ"א שתא אלפי שנין תליין בשתא קדמאי שביעאה עלייהו כו' בתריסר שעתי כו' תליסר יקים לון ברחמי כו' ושלטא ביום השביעי י"ג תיקונים וכן כאן בחדש השביעי. וטעם לאלו עשרת ימים יתבאר למטה. וכן היתה בעולם התהו שמלכו ששה מלכים וכשמלכה בינה שביעאה עלייהו כנ"ל אתחריב כלא בתריסר שעתי שהן י"ב תיקונים כנ"ל ולכן היה שנה כלו תהו כידוע מבהר"ד שנה שלפניה שהן י"ב חדשים י"ג יקים לון ברחמי ומתחדשן כו' כן הוא כאן. והענין כי מינה דינין מתערין לכן אע"פ שכל השערים הן רחמים מ"מ מתערין דינין ולכן אתחרב כלא בתריסר שעתי שהן י"ב היכלות דכלילן בה י"ג שהוא בחינת עצמה שהיא רחמים יקים לון ברחמי. וכן כאן בר"ה מתערין דינין כידוע וכל עי"ת עד ביה"כ מתגלה היא בעצמה כידוע. וז"ש משתכחי ירחי אלין כו' ר"ל שנמצאים שקודם אמר כלא בהאי כו' וסתים והשתא משתכחו כו'. ואמר בעלמא עלאה שהוא בינה שכל עולם הוא בנוקבא כידוע בסוד צדיק יסוד עולם (משלי י') והן שני עולמות בינה ומלכות עה"ז ועה"ב כמ"ש מן העולם ועד העולם כידוע ומלכות נקראת עלמא תתאה ובינה עלמא עלאה והוא ידוע בהרבה מקומות בזוהר ותיקונים: והן נגד י"ב חדש כנ"ל של י"ב תיקונים שכולל בינה את כולם שהן ו' של השם ו"ק ו"ו כפולה ו' של ת"ת ו' של הדעת יעקב ומשה זה מלגאו וזה מלבר כידוע וכלם בינה כוללם. והן ב"פ ו' חדשים של ימות החמה ושל ימות הגשמים וכמ"ש בספר יצירה שז' ימים הן נגד ז' ככבים שהן ז' תיקונים דגלגלתא כמש"ל וי"ב חדשים הן נגד י"ב מזלות שהן י"ב תיקונים כנ"ל. וכל אלו החדשים הן למטה בו"ק שמשמשין ומאירין ללבנה שלכן נחלקה לחדשי הלבנה והיא שנת הלבנה נחלקה לי"ב חדשים ואח"כ באלו עשרה ימים מתעברין בה כל הי"ב חדשים ובה נכללין כא' והיא שנת החמה כמ"ש בר"מ ובתיקונים לכן אין נחלקין בה לחדשים ששנת החמה אין בה חדשים ובה מתעבר ז"א באלו הימים בט' תיקונים שלו כמ"ש למטה. ושנת החמה יתירה על שנת הלבנה עשרה ימים ואלו הן עשרה ימים שבין ר"ה ליה"כ ימי העבור ולכן הן נחשבין לשנה שעברה כמ"ש (ר"ה י"ו א') אדם שאירע לו קרי קודם יה"כ כו'. ובשלשה שנים מצטרפין לחדש שהוא חדש השלשה עשר ולכן נקרא חדש העיבור והוא נגד תיקון י"ג נגד בינה עצמה: וז"ש משתכחי ירחי אלין כו':

וזה מעשה המנורה מקשה. קישוי של משה היה על כ"ב אותיות התור' המרומזין בכ"ב גביעים שהיה במנור' לקבל כ"ב חלקים שיש בעול' כי נחלקו האותיות לג' מערכות ז' כפולות י"ב פשוטות ג' אמות וכן ז' ככבי לכת י"ב מזלות ג' יסודות אש מים רוח הרי כ"ב וכן באדם ראש לב כבד ז' נקבים י"ב מנהיגם הרי כ"ב באדם כ"ב בשנה כ"ב בנפש והן הן כ"ב צינורות שיורדים לעולם כמבואר בפרדס שער צינור וסי' ב"ך יברך ישראל וז"ש הקב"ה למשה דבר אל אהרן לגדולה מזו אתה מתוקן בהעלותך את הנרות שהוא מדליק המנורה העליונה הן הן ז' קני המנורה שממנה מאירין ומזהירין ז' ספירות העליונות לז' היכלין דכסיפין בעולם הבריאה ומשם לז' רואי פני המלך היושבים ראשונה במלכו"ת שבשעת מ"ת היה מתיירא משה באומרו שמא ישרפוני בהבל פיהם כי ז' הבלים הם בס' קהלת שכל עולם עומד עליו שרפ"ה ש"בעה ר"ואי פ"ני ה"מלך ובעשיה בגימטריא סנדלפו"ן פ"ר במלוי פ"ה רי"ש הרי בהיפך אתוון שרפ"ה ז"ס פרים הנשרפים כי בתיבת פר תמצא שרפה גם שם שבעה רואי פני המלך (דניאל ז) נהר די נו"ר נגד ונפק מן קדמוהי אהר"ן כולל כל כנפי החיות רנ"ו עד שבאים האורות לזה העולם עם ז' ככבי לכת. לכן היו כ"ב גביעים במנורה שהוא בית קבול לכל כ"ב חלקים שבעולם הן הן שרטוטין כ"ב שבמזוזה כי כל צינור הוא שרטוט ולכן אין השכינה שורה פחות מכ"ב אלף מישראל וכן לווים היו כ"ב אלף סוד כל הצינורות שבעולם ונחלקין לג' תנופות כמ"ש רש"י נגד בני גרשון אמר תנופה לפני י"י נגד בני קהת אמר תנופה לי"י ממש ננד בני מררי אמר תנופה סתם כי ר"ת דלהון ק"הת מ"ררי ג"רשון הוא קמ"ג בגימטריא א"ל אלהי"ם הוי"ה ג' עולמות בי"ע סודם לקבליהון ג' אמירות מיותרות בפסוק וג' מנורות ובזה גרם אהרן הארה לכל עולמות שקושר מרכבה עליונה בעליונה ותחתונה בתחתונה בסוד (זכריה ד) שבעה ושבעה מוצקות מוצקים ומותאמים (איוב מא) א' בא' יגשו ועז"א ויטש כן אהרן מגיד שבחו של אהרן שידע לחבר מרכבה במרכבה כי הגיע ע"ת דו"דים שהוא חיבור מרכ"בה ב"פ מרכב"ה עולה ע"ת דודי"ם כי אז כ"ד של רבקה מלא על שכמה כ"ף דל"ת הכי הוי ז"ש שהם קיימין עולם ועד כי גם בכל צדיק (משלי י) וצדיק יסוד עולם ומחבר המשכן להיות אחד וזה היתה כוונת ר' ברונא חסיד פעם א' סמך גאולה לתפלה ולא פסק חוכא מפומיה כלא יומא וקשה וכי לא סמך רק יום א' גאולה לתפלה. אבל הכוונה שהתפלה עולה דרך ז' היכלות כשאומר המלך המרומם לבדו כוונתו בהיכל לבנת הספיר כשאומר אל ברוך גדול דעה בהיכל עצה השמים שם או"ר פני"אל חשמ"ל שע"ח נהורין (שם ט) ח"צבה ע"מודיה ש"בעה לאל ברוך היכל נגה אור חדש על ציון היכל זכות אהבה רבה היכל אהבה אמת ויציב היכל קודש הקדשים וכשיגיע לגאל ישראל אזי מחבר האוהל להיות א' וצריך כוונה גדולה לאו כל מוחא ומוחא סביל דא ואותו צדיק מתכוונן פעם א'. והעלה על עבר פניה אל מול פני המנורה העליונה לכן שמח שמחה של מצוה ז"ש ויעש כן אהרן שגם גדול הוא של אהרן שכל העולם כדאי הוא לו. וא"ת מאי רבותיה דמנורה שמכוון בה לז"א וזה מעשה המנורה כמ"ש (בראשית כח) אין זה כי אם בית אלקים וז"ה שער השמים שהם ח"י טורי דאפרסמא דסלקא צלותא דבר נש ח"י מילי' ח"י ברכאן ז"ס (רות ג) ויהי בחצי הלילה דאי' גבי בועז שהוא צדיקא דעלמא שאז הקב"ה איתער חורבן ב"ה ז"ש ויחרד האיש זה הקב"ה איש מלחמה וילפת ילפתו ארחות דרכו וטעם החרדה (ירמיה כח) י"י ממעון קדשו שאוג ישאג על נוהו וז"ש (רות ג) והנה אשה שוכבת מרגלותיו היא בגימטריא שכי"נ' שהיא עמנו בגלות ויאמר האיש זה הקב"ה עורי בני שתתעוררו בתשובה שנקראת מ"י ז"ש מי את בתי הלא ראוי לך לעורר בתשובה שנקראת מ"י (איכה ב) מ"י ירפא לך ותאמר רות אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גואל את"ה ז"ש רות נכנסתי תחת כנפי השכינה כי אד"ני הוא א"לף ד"לת נ"ון י"וד בגימטריא תרע"א דמלכ"א שערי צדק קא הנגלה של א"דני ה"ס מפניו כל בשר נשאר תר"ו בני' רו"ת הם כנפי שם של אדני שהיא השכינה אשר רות דבקה ב"ה קרי בי' בה' אחרונה של שם כי היא האשה אשר הוכיח י"י לבן אדני ה' אחרו"נה ש"ל שם אבל יצחק היה בן ה"א ה"א תרין ההין וז"ש הקב"ה ציני הלילה בגלות והיה בבוקר אם יגאלך טוב סומך גאולה להפלה יגאל כמ"ש חזקיה (ישעיה לח) הטוב בעיניך עשיתי שסמך גאולה לתפלה ח"י י"י ח"י ברכאן דצלותא ז"ס זרקא ס'ג'ל ר"ל מי שזורק במחשבתו וכורך בכריכה ס"מך ג"אולה ל"תפלה מונח רביעי אף שאנו מונחין בגלות רביעי הזה מהפך פשטא שיהפך הקב"ה ויפשוט העקימות של נחש שכרוך על עקבו זקף קטן ר"ל כי קטן יעקב ויזקוף הקב"ה (ישעיה ס) הקטן בגלות יהיה לאלף ויהיה זקף גדול והנה המנורה היא לעולם להעריך אותו דרך ז' שערים העליונים לעורר כ"ב צינורות שבעולם שהם לקבל כ"ב חלקים שבעולם שנה נפש וכן הברכות שלך לעולם כי כשם שיש כ"ב צינורות כן יש ס' צינורות בסוד ס' דבוקים שבק"ש שהם לקבל ס' צינורות שבעולם. ז"ס (בראשית כב) הנ"ה א"יל בגימטריא מי"כאל אחר נאחז בסבך סוד 'ס'ב'ך הם צינורות ס"ב"ך וכן אותיות התורה כ"ב אותיות ובמילואן הם ס' שניהם בזווג עולין סב"ך כי מיכאל למעלה אוחז בס' דבוקים של ק"ש ובכ"ב גביעים של מנורה ואח"כ בקטורת בקרני"ו בגימטריא שס"ח מנין של קטורת: