אֹהֵ֥ב טהור־[טְהָר־] לֵ֑ב חֵ֥ן שְׂ֝פָתָ֗יו רֵעֵ֥הוּ מֶֽלֶךְ׃
מנחת שי
וטהר ידים. במקף ישוב החולם בזה המשקל לקמץ חטף כמו אהב טהר לב (משלי כ"ב) ובא גם פ"א הפעל בקמץ חטוף אלו דברי רד"ק במכלול דף ר"י ובשרשים וכן מצאתי במקצת מדוייקים כ"י עם מאריך בוא"ו ובהגהות שרשים א"א אין ספק כי זה טעות סופר כי לא יבאו ב' חטפין זה אחר זה לעולם ואינו אלא וטהר הטי"ת בשבא והה"א בקמ"ץ חטוף וכן במסורת וטהר ג' קמצין ב' מנהון במנין דנעמן ודין עכ"ל. ולי נראה שאין ריית המסורת מכרעת גם מה שכתב כי לא יבואו ב' חטפין זה אחר זה לעולם אפשר שיבא חטף קמץ קודם הקמץ אעפ"י שקריאתו חטופה. מפני הסמיכות כמו שנמצא במקצת ספרים מדוייקים מלת ומגער בך שהגימ"ל בחטף קמץ (ישעיה נ"ד) וכן כתב בעל הלשון ובסמיכות אהב טהר לב אבל וטהר ידים הראשונה חטף קמץ ושנייה לה קמץ חטוף:
רבנו בחיי
וייטב הדבר בעיני פרעה. ראו כי עצה טובה היתה ותועלת רב למלך ולגדולי המלכות ולדלת הארץ ע"כ מצא חן והודו לדבריו. ועליו אמר שלמה (משלי כ״ב:י״א) אוהב טהור לב חן שפתיו רעהו מלך.