פרשנות מצטטת על משלי כב:כט

חָזִ֡יתָ אִ֤ישׁ ׀ מָ֘הִ֤יר בִּמְלַאכְתּ֗וֹ לִֽפְנֵֽי־מְלָכִ֥ים יִתְיַצָּ֑ב בַּל־יִ֝תְיַצֵּב לִפְנֵ֥י חֲשֻׁכִּֽים׃ (פ)

רמב"ן

בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל בְּעֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד אֹרֶךְ יָמִים וּבָנִים, וְזֹאת כָּל חֶמְדַּת הָאָדָם (אבן עזרא). וְהִזְכִּיר הַכָּתוּב זֶה לֵאמֹר כִּי הָיָה שָׁלֵם בַּכֹּל, לֹא חָסַר דָּבָר זוּלָתִי שֶׁיִּרְאֶה בָנִים לִבְנוֹ שֶׁיִּנְחֲלוּ מַעֲלָתוֹ וּכְבוֹדוֹ, וְלָכֵן הִתְאַוָּה לָזֶה. וּלְרַבּוֹתֵינוּ בָּזֶה עִנְיָן נִפְלָא, אָמְרוּ (ב"ב טז) "וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל", רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ בַּת; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּת הָיְתָה לוֹ; אֲחֵרִים אוֹמְרִים בַּת הָיְתָה לוֹ וּבַכֹּל שְׁמָהּ. דָּרַשׁ רַבִּי מֵאִיר שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ בַּת לְאַבְרָהָם, וְזוֹ לוֹ לִבְרָכָה, כִּי לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַשִּׂיאָהּ רַק לִבְנֵי כְּנַעַן הָאֲרוּרִים, וְאִם יְשַׁלְּחֶנָּה לְאַרְצוֹ גַּם כֵּן תַּעֲבֹד שָׁם עֲבוֹדָה זָרָה כְּמוֹתָם, כִּי הָאִשָּׁה בִּרְשׁוּת בַּעְלָהּ, וְאַבְרָהָם לֹא יַחְפֹּץ שֶׁיֵּצֵא זַרְעוֹ הַכָּשֵׁר מִשָּׂרָה אִשְׁתּוֹ חוּצָה לָאָרֶץ, וְאַף כִּי יַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה. וְרַבִּי יְהוּדָה דָּרַשׁ כִּי בַּת הָיְתָה לוֹ, דַּאֲפִילּוּ בְּרַתָּא לָא חַסְּרֵהּ רַחֲמָנָא (שם קמא), וְהִיא הַבְּרָכָה בַּכֹּל, כִּי הָיָה לוֹ כָּל אֲשֶׁר יַחְמְדוּ הָאֲנָשִׁים, לֹא חָסַר דָּבָר. וּבָאוּ אֲחֵרִים וְהִזְכִּירוּ שֵׁם הַבַּת, וּבֶאֱמֶת שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה לַאֲחֵרִים וְהַמַּחְלֹקֶת לָהֶם עִם רַבִּי יְהוּדָה לְהוֹדִיעַ אוֹתָנוּ שֵׁם הַבַּת הַזֹּאת בִּלְבַד, וְחָלִילָה לָהֶם שֶׁיּוֹצִיאוּ בִּרְכָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁהִיא גְּדוֹלָה וּכְלָלִית לְעִנְיָן זֶה, שֶׁיֹּאמַר הַכָּתוּב כִּי בֵּרַךְ אֹתוֹ הַשֵּׁם בְּבַת אַחַת שֶׁשְּׁמָהּ כָּךְ, אֲבָל אֲחֵרִים חִדְּשׁוּ בְּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב הַזֶּה עִנְיָן עָמֹק מְאֹד, וְדָרְשׁוּ בָּזֶה סוֹד מִסּוֹדוֹת הַתּוֹרָה, וְאָמְרוּ כִּי "בַּכֹּל" תִּרְמֹז עַל עִנְיָן גָּדוֹל, וְהוּא שֶׁיֵּשׁ לְהקב"ה מִדָּה תִּקָּרֵא "כֹּל", מִפְּנֵי שֶׁהִיא יְסוֹד הַכֹּל, וּבָהּ נֶאֱמַר (ישעיהו מד כד) "אָנֹכִי ה' עֹשֶׂה כֹּל", וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ה ח) "וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא", יֹאמַר כִּי יִתְרוֹן הָאָרֶץ וְטוּבָהּ הַגָּדוֹל הַשּׁוֹפֵעַ עַל כָּל בָּאֵי עוֹלָם בַּעֲבוּר כִּי בַּכֹּל הִיא, וְהִיא הַמִּדָּה הַשְּׁמִינִית מי"ג מִדּוֹת, וּמִדָּה אַחֶרֶת תִּקָּרֵא "בַּת", נֶאֱצֶלֶת מִמֶּנָּה, וּבָהּ הוּא מַנְהִיג אֶת הַכֹּל, וְהִיא בֵּית דִּינוֹ שֶׁל הקב"ה הַנִּרְמָז בְּמִלַּת "וַה'" בְּכָל מָקוֹם (ב"ר נא ב), וְהִיא שֶׁנִּקְרֵאת "כַּלָּה" בְּסֵפֶר שִׁיר הַשִּׁירִים, בַּעֲבוּר שֶׁהִיא כְּלוּלָה מִן הַכֹּל, וְהִיא שֶׁחֲכָמִים מְכַנִּים שְׁמָהּ "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל" בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, בַּעֲבוּר שֶׁהִיא כְּנוּסַת הַכֹּל. וְהַמִּדָּה הַזֹּאת הָיְתָה לְאַבְרָהָם כְּבַת, כִּי הוּא אִישׁ הַחֶסֶד וְיִתְנַהֵג בָּזוֹ. וּלְכָךְ אָמְרוּ אֲחֵרִים כִּי אֵין הַבְּרָכָה הַזֹּאת שֶׁנִּתְבָּרֵךְ בַּכֹּל רוֹמֶזֶת עַל שֶׁהוֹלִיד בַּת מִשָּׂרָה אִשְׁתּוֹ אוֹ שֶׁלֹּא הוֹלִיד, אֲבָל הִיא רוֹמֶזֶת עִנְיָן גָּדוֹל, שֶׁבֵּרַךְ אוֹתוֹ בַּמִּדָּה שֶׁהִיא בְּתוֹךְ מִדַּת הַכֹּל, וְלָכֵן תִּקָּרֵא גַּם הִיא "כֹּל", כִּלְשׁוֹן "כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ" (שמות כג כא), וְהִנֵּה הוּא מְבֹרָךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וּלְכָךְ אָמַר "בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ". וְהָעִנְיָן הַזֶּה נִמְצָא לְרַבּוֹתֵינוּ רָמוּז בַּהַגָּדוֹת בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, כְּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ חָזִיתָ (שיר השירים ג כא), שָׁאַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי, אֶפְשָׁר שֶׁשָּׁמַעְתָּ מֵאָבִיךָ מַהוּ "בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ" (שיר השירים ג יא), אָמַר לוֹ הֵן, אָמַר לוֹ הֵיאַךְ, אָמַר לוֹ מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת יְחִידָה וְהָיָה מְחַבְּבָה יוֹתֵר מִדַּאי וְהָיָה קוֹרֵא אוֹתָהּ בִּתִּי, לֹא זָז מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקָּרָא אוֹתָהּ אֲחוֹתִי, וְלֹא זָז מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקָּרָא אוֹתָהּ אִמִּי, כָּךְ בַּתְּחִלָּה חִבֵּב הקב"ה אֶת יִשְׂרָאֵל וּקְרָאָן בִּתִּי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מה יא) "שִׁמְעִי בַת וּרְאִי", וְלֹא זָז מֵחַבְּבָן עַד שֶׁקְּרָאָן אֲחוֹתִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ה ב) "פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי", וְלֹא זָז מֵחַבְּבָן עַד שֶׁקְּרָאָן אִמִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו נא ד) "הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי וּלְאוּמִּי", לְאִמִּי כְּתִיב, עָמַד רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ, אָמַר לוֹ אִלּוּ לֹא בָּאתִי אֶלָּא לִשְׁמֹעַ זֶה הַדָּבָר מִפִּיךְ דַּי. וּמְבֹאָר זֶה בְּמִדְרָשׁוֹ שֶׁל ר' נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה (ספר הבהיר כב), אָמְרוּ בַּפָּסוּק "אָנֹכִי ה' עֹשֶׂה כֹּל נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי רֹקַע הָאָרֶץ מֵאִתִּי" (ישעיהו מד כד), אֲנִי כְּשֶׁנָּטַעְתִּי אִילָן זֶה לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בּוֹ כָּל הָעוֹלָם וְרָקַעְתִּי בּוֹ הַכֹּל, וְקָרָאתִי שְׁמוֹ כֹּל, שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ וְהַכֹּל מִמֶּנּוּ יֹצֵא וְהַכֹּל צְרִיכִין לוֹ, וּבוֹ צוֹפִין וְלוֹ מְחַכִּים, וּמִשָּׁם פּוֹרְחִים נְשָׁמוֹת, לְבַדִּי הָיִיתִי כְּשֶׁעָשִׂיתִי אוֹתוֹ, וְלֹא יִגְדַּל עָלָיו מַלְאָךְ לֵאמֹר אֲנִי קָדַמְתִּי לְךָ, גַּם בְּעֵת שֶׁרָקַעְתִּי אַרְצִי שֶׁבָּהּ נָטַעְתִּי וְשֵׁרַשְׁתִּי אִילָן זֶה, וְשִׂמַּחְתִּים בְּיַחַד וְשָׂמַחְתִּי בָהֶם, מִי אִתִּי, שֶׁגִּלִּיתִי לוֹ סוֹדִי זֶה, עַד כָּאן. וְעוֹד שָׁם מְבֹאָר מַאי "בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכֹּר" (חבקוק ג ב), אָמַר בְּעֵת שֶׁחָטְאוּ לְךָ בָּנֶיךָ וְתִכְעַס עֲלֵיהֶם, רַחֵם תִּזְכֹּר, וּמַאי "רַחֵם תִּזְכֹּר", זְכֹר אוֹתוֹ שֶׁאָמַר "אֶרְחָמְךָ ה' חִזְקִי" (תהלים יח ב) וְנָתַתָּ לוֹ הַמִּדָּה הַזֹּאת שֶׁהִיא שְׁכִינָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּזְכֹר בְּנוֹ שֶׁיְּרָשָׁהּ וְנָתַתָּ לוֹ הַמִּדָּה הַזֹּאת שֶׁהִיא שְׁכִינָתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (מלכים א ה כו) "וַה' נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה", וּזְכֹר אֲבִיהֶם אַבְרָהָם, דִּכְתִיב "זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבִי" (ישעיהו מא ח), וּ"בְקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ" (חבקוק ג ב). וּמֵהֵיכָן הָיְתָה בַּת לְאַבְרָהָם, הֵן, דִּכְתִיב "וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל", וּכְתִיב (ישעיהו מג ז) "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו", הַהִיא בְּרָכָה הָיְתָה בִּתּוֹ, אוֹ לֹא הָיְתָה אֶלָּא אִמּוֹ, הֵן, בִּתּוֹ הָיְתָה, מָשָׁל לְאָדוֹן שֶׁהָיָה לוֹ עֶבֶד שָׁלֵם תָּמִים לְפָנָיו וְנִסָּהוּ בְּכַמָּה נִסְיוֹנוֹת וְעָמַד בְּכֻלָּן, אָמַר הָאָדוֹן מָה אֶתֵּן לְעֶבֶד זֶה אוֹ מַה אֶעֱשֶׂה לוֹ, אֶלָּא אֲצַוֶּנּוּ לְאָחִי הַגָּדוֹל לְיַעֲצוֹ וּלְשָׁמְרוֹ וּלְכַבְּדוֹ. חָזַר הָעֶבֶד עִם אָחִיו הַגָּדוֹל וְלָמַד מִדּוֹתָיו, אֲהָבוֹ הָאָח וּקְרָאוֹ אוֹהֲבִי, דִּכְתִיב "זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי", אָמַר מָה אֶתֵּן לוֹ אוֹ מָה אֶעֱשֶׂה לוֹ, הִנֵּה כְּלִי נָאֶה עָשִׂיתִי וּבוֹ מַרְגָּלִיּוֹת נָאוֹת וְאֵין כְּמוֹתָן, וְהֵם סְגֻלַּת מְלָכִים, אֶתְּנֶנָּה לוֹ וְיִזְכֶּה בִּמְקוֹמִי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל", עַד כָּאן. וְאִם תָּבִין מָה שֶׁכָּתַבְתִּי תֵּדַע מַאֲמַר הַנָּשִׁים הָאֲרוּרוֹת שֶׁאָמְרוּ "וּמִן אָז חָדַלְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם חָסַרְנוּ כֹל" (ירמיהו מד יח), וְלָמָּה נִכְתְּבָה הַמִּלָּה חַסְרַת הָאָלֶ"ף, וְתַשְׁכִּיל דְּבָרִים רַבִּים סְתוּמִים בַּתּוֹרָה וּמִקְרָא. וְאִלּוּ יָדַע זֶה הַמִּתְהַדֵּר בְּסוֹדוֹתָיו תֵּאָלַמְנָה שְׂפָתָיו מֵהַלְעִיג עַל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ. וְלָכֵן כָּתַבְתִּי זֶה לִסְכֹּר פִּי הַדּוֹבְרִים עַל הַצַּדִּיקִים עָתָק:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

לא יתיצב. הבטיחו שני דברים. א] לא יתיצב איש לפניך, לתפוס שררה או לדבר דבר נגדך (דע שיש הבדל בין יתיצב לפניך בלמ"ד, שגדרו שיתיצב הקטן לפני הגדול דרך השתוות, כמו לפני מלכים יתיצב (משלי כב, כט), מי הוא לפני יתיצב (איוב מא, מב). ובין יתיצב בפניך, שהוא ההתקוממות להלחם נגדו). לא יתיצב איש בפניך (דברים ז, כד; יא, כה), הבטיחו שכל ימי חייו יהיה הוא המנהיג את העם ולא ירים ראש איש בלעדיו. ב] לענין הדבוק האלקי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, להשרות שכינתי עליך בנסים ובנפלאות כמו עם משה. ומפרש, נגד הא' אמר לא ארפך, ר"ל שאחזיק אותך ביד ימינך לחזקך תמיד, ונגד הב' אמר לא אעזבך שלא תסור רוח קדשי ממך (כי נגד החזוק הגופני הפוכו הרפיון וכמ"ש (שה"ש ג, ד) אחזתיו ולא ארפנו, ונגד חול השפע הרוחנית הפוכו היא עזיבה):
שאל רבBookmarkShareCopy

שד"ל

מְהִר הוא סמוך מן מָהִיר בקמץ, ואיננו מענין מהרה כי כל מַהֵר ומְמַהֵר אינו אלא בפתח, אבל מהיר בקמץ ענינו בקי ורגיל , כמו סופר מהיר (עזרא ז' ו'), איש מהיר במלאכתו (משלי כ"ב כ"ט), וכן עבד ישוע (Ebed Jesu) בספרו על ספרי הסוריים כתב (עמוד 50) אַסְיָא מְהִירָא ותרגם אברהם חקלאני medicus peritissimus, ובעמוד 256 אַסַוָתָא מְהִיֵרא דִאתַיְהוּן כָּהְנֵא דְעִדְתָא, הרופאים המובהקים, הלא המה כהני העדה. ואין להכחיש כי מהיר שענינו בקי ורגיל, נגזר הוא מלשון מהירות, כי מי שהיא בקי במלאכתו הוא ממהר בעשייתה, אך מכל מקום הבדילו אח"כ בקריאה בין מה שענינו מהירות ומה שענינו רגילות, והשופט צריך שיהיה מתון בדין, ולא ממהר, גם כי ברוב ההרגל ימהר להבין מי הוא הזכאי ומי החייב.
שאל רבBookmarkShareCopy