פרשנות מצטטת על משלי כג:כד

גול [גִּ֣יל] יגול [יָ֭גִיל] אֲבִ֣י צַדִּ֑יק יולד [וְיוֹלֵ֥ד] חָ֝כָ֗ם וישמח־[יִשְׂמַח־] בּֽוֹ׃

בן יהוידע

הָאָב זוֹכֶה לַבֵּן בְּנוֹי וּבְכחַ וּבְעשֶׁר וּבְחָכְמָה וּבְשָׁנִים. קשא הוה ליה למימר האב מזכה לבן, וזוכה משמע הוא זוכה? ועוד קשה הא אמרו רבותינו ז"ל (נידה טז:) שהקדוש ברוך הוא גוזר על הטיפה בשעתה אם יהיה חכם או עשיר וכן להיפך.
ונראה לי בס"ד הכונה האב זוכה לעצמו תחלה בדברים בעבור הזכיה של הבן כי שירצה הקדוש ברוך הוא לזכות את הבן בנוי ובכח ובעושר וכו' מזכה את האב במקצת בדברים אלו כדי שלא תשלוט עין הרע בבן אם יהיה יפה ביותר או גיבור ביותר או עשיר ביותר כי עושר מופלג או יופי מופלג תשלוט בו עין הרע ואם יהיה האב שחור ובנו יפה ביותר תשלוט עין הרע בבן שיצא זה יפה מאד מאב שחור וכן אם יהיה עני ויהיה בנו עשיר מופלג תהו ביה אינשי בבן ביותר, וכן הענין בגבורה וכן בחכמה דכל יקר היוצא מזולל תהו ביה אינשי וממילא שולטת עין הרע מה שאין כן אם לא יהיה האב שחור ואינו עני ואינו חלש ואינו טפש אלא בינוני בדברים אלו אז אם יהיה בנו יפה או עשיר או גבור או חכם לא תהו ביה אינשי ולכן הקדוש ברוך הוא מזכה את האב תחלה בדברים אלו במקצת בעבור בנו כשיגזור על הטיפה שלו שיהיה יפה או עשיר או חכם גמור לא תהו ביה אינשי כל כך ולא תשלוט בו עין הרע.
ועוד יש לומר טעם אחר 'בְּחָכְמָה וּבְשָׁנִים' שאם האב הוא חכם ובנו חכם יגדל כבוד בנו כפלים וכמו שאמרו בגמרא (תענית כא:) מוטב שיבא מנה בן פרס אצל מנה בן מנה ואל יבא מנה בן מנה אצל מנה בן פרס וכן אמרו בגמרא (מנחות נג.) אי בר אוריין הוא יאה ואי בר אוריין ובר אבהן יאה ויאה וכן בשנים אם האב האריך ימים ושנים הבן יהיה לבו בטוח שגם הוא יאריך ימים ושנים ואם להפך יהיה לבו של הבן דואג על עצמו ואינו חי חיים של מנוחה ושלות הלב.
ומה שאמרו 'וּבְמִסְפַּר הַדְּרוֹת לְפָנָיו' פירוש בספר של הדורות אשר כתוב למעלה לא נרשם כמה שנים זה יחיה וכמה שנים זה יחיה אלא נרשם בו מספר דורות כלומר כתוב בו זה יראה שני דורות וזה יראה שלשה דורות וזה יראה ארבעה דורות ומזה לא ניכר ולא נודע כמה שנים יחיה כי אפשר שיראה הארבעה דורות במשך שבעים שנה ואפשר בפחות ואפשר ביותר.
נמצא בחמשה דברים האב זוכה לבנו ונראה לרמוז לכן תמצא מספר אִישׁ [311] יתר על מספר אִשָּׁה [306] חמשה ובזה יובן וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹקִים וְיָשִׂישׂוּ 'בְשִׂמְחָה' (תהלים סח, ד) אותיות 'בחמשה' וזהו שנאמר גִּיל יָגִיל אֲבִי צַדִּיק וְיוֹלֵד חָכָם יִשְׂמַח בּוֹ (משלי כג, כד) כתיב 'וְיִשְׂמַח בּוֹ' והוא ראשי תיבות למפרע חכמה ממון שנים יופי וכח.
שאל רבBookmarkShareCopy

נחלת יעקב

גול. משלי כ"ג גול יגיל אבי וקרי גיל יגיל:
שאל רבBookmarkShareCopy

ראש דוד

והלא מראש שפתי לא אכלא דורשין תחלות ריש סדרא ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק ויש להבין הכפל וכבר רז"ל דרשו מה שדרשו. ועוד יש לחקור אעיקרא דמילתא מדוע בושש אברהם אבינו ע"ה להשיא אשה לבנו יחידו עיקרו של בית עד מ' שנה. ורש"י ז"ל סוף פ' וירא פירש בפסוק ויהי אחר הדברים האלה ויוגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה וכו' אחר הרהורי דברים שהיה מהרהר בשובו מהר המוריה אלו היה בני שחוט כבר היה הולך בלא בנים היה לי להשיאו אשה וכו' בשרו הקב"ה שנולדה רבקה בת זוגו. וניחזי אנן מעיקרא מאי סבר אברהם אע"ה אשתהויי אשתהי עד מ' שנה. עוד נבין מאמרם ז"ל ברבה ואלה תולדות יצחק בן אברהם הה"ד (משלי כ"ג כ"ד) גיל יגיל אבי צדיק גילה אחר גילה ויולד חכם ישמח בו ונדעה נרדפה מאי קשיא להו בקראי ומה תירצו עם פסוק גיל יגיל. ועוד נבין אומרו בפסוק בקחתו את רבקה בת בתואל וכו' הלא ידענו זה מהקודם.
שאל רבBookmarkShareCopy