יִֽשְׂמַח־אָבִ֥יךָ וְאִמֶּ֑ךָ וְ֝תָגֵ֗ל יֽוֹלַדְתֶּֽךָ׃
משנת ארץ ישראל
ועליך הכתוב אומר (משלי כג כה): ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך. בהודעה של שמעון בן שטח לחוני המעגל בא לידי ביטוי יפה ההבדל בין החכמים והממסד של החכמים לבין החסידים. במסורת זו מוצגת המתיחות ביניהם ובה בשעה ההערכה, וניתן לומר אף ההערצה, של החכמים לחסידים. החסיד רואה עצמו קרוב למקום, מעין קרבה אינטימית; הוא רואה עצמו כבן בית, כבן אהוב למקום, בטוח בהיענות לתפילתו ומרשה לעצמו לפנות לקדוש ברוך הוא כבן לאביו. שמעון בן שטח עומד בראש החכמים ונמנה עם חכמי הזוגות (משנה, אבות פ"א מ"ה); הוא רואה בהתנהגות זו התנהגות פסולה וראויה לנידוי, אך מכיר בקרבה של חסידים אלו לאביהם שבשמים ובסלחנות שהמקום נוהג בבנים חביבים אלו270ראו צרפתי, חסידים; הירשמן, מוקדי קדושה; ספראי, חסידים. .
עזרא בן שלמה
בעטרה שעטרה לו אמו. שכל הבנין ידבק ומתיחד ומתעלה עד אין סוף ואין שם סילוק רוח הקודש. והעטרה היא האצילות ברכה ותוספת מרוח אלהים חיי' הנקרא" אם במדרש משלי על מאמר ישמח אביך ואמך אמר ר"ע אפילו הקב"ה שמח בו והחכמה שמח בו שנאמר (משלי ך"ג) ישמח אביך זה הקב"ה ואמך זו החכמה (נ"ל ר"ל זה הבינה) דכתיב כי אם לבינה תקרא ולכך הברכה והקדושה והיחוד הנמשכים מאפיסת (נ"ל מאסיפת) המחשבה נקראים עטרת וכתר וכמו שאמרו רז"ל במדרש תהלים מלאך הממונה על התפלה ממתין עד שהתפללו כנסייה אחרונה של ישראל ועושה אותם עטרה לראשו של הקב"ה שנאמר (משלי יו"ד) ברכות לראש צדיק חי העולמים ולכן תקנו בברכות של קריאת שמע קדושה וברכה וסמוך להם ק"ש יחוד ותקנו לאומרם שלשתם בקדושה רבה כי שלשתן נכנסו תחת גדר היחוד חכמה ותבונה ודעת זה הבנין שהוא ז"ס. (הג"ה נ"ל דר"ל שהז' ספירות נכללו בהן ע"כ). ולפי שיו"ד ספירות נכללו בשלשה שהם חכמה ותבונה ודעת לכך הם ג' קדושות ליחד שלשתן ובכללן נכלל הכל. וכן מצינו בפרקי דר"א ביו"ד מאמרות נברא העולם ובג' נכללו שנאמר (שם) ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל:
רי"ף
מעש' שאמרו לחוני המעגל התפלל שירדו גשמי' אמר להם צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימקו התפלל ולא ירדו גשמים עג עוגה ועמד בתוכה ואמר רבש"ע בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך התחילו הגשמים מנטפין אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות ירדו בזעף אמר לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה ירדו כתיקנן עד שעלו ישראל מירושלים להר הבית מרוב הגשמים אמרו לו כשם שהתפללת עליהן שירדו כך התפלל עליהן שילכו להן אמר להן צאו וראו אם נמחית אבן טועין שלח ליה שמעון בן שטח אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי אבל מה אעשה שאתה מתחטא לפני המקום כבן המתחטא לפני אביו ועושה לו רצונו ועליך הכתוב אומר (משלי כ״ג:כ״ה) ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך: