רָאמ֣וֹת לֶֽאֱוִ֣יל חָכְמ֑וֹת בַּ֝שַּׁ֗עַר לֹ֣א יִפְתַּח־פִּֽיהוּ׃
מגלה עמוקות
ואשר יבא וגו' ביער לחטוב עצי'. ר"ל להוכיח על עצים דקים בסתר ולא תשא עליו חטא רק ביער ונדחה ידו בגרזן בגוזרא דדינא הטעם שהוא מונע להוכיח רעהו מן העץ לפי שאומרים לו טול קורה לכן אמר ונשל ע"ץ בלשון יחיד מכח זה לא הוכיחו ונשל הברזל מן העץ ומצא רעהו ומת בעונו אבל לא יעשה כן והוא ינום אל אחת הערים וחי ר"ל (קהלת ז) אחת לאחת למצא חשבון כי (משלי כד) ראמות לאויל חכמות:
רבינו יונה
והתקן עצמך ללמוד תורה. התקן עצמך במדות טובות כדי שתלמוד את התורה ותגיע אל מעלת החסידות כדאמר ולא עם הארץ חסיד. וזהו שאמר שלמה ע"ה (משלי כ"ד ז') ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו. ר"ל כי האויל החכמה אליו רחוק וגבוה גבוה מי ימצאנו. ובמקום שפוסקין את הדין ומדברים בחכמה יחסום פיהו כי לא ידע להשיב (משלי שם) מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו. שלא תאמר בשביל שאין דעת האויל (בכוונת) [מכוונת] לא נתחכם. כי אין לו סברא לדעת החכמה והנה הוא מחשב להרע וסברתו גדולה ומחודדת לעשות רע עד כי יכנו שמו ויקראו בעל מזימות. ולא הניח חכמת התורה אך מפני רוע לבבו כי הכלי לקבל יש לו. גם יש בכלל התקן עצמך ללמוד תורה למעט התענוגים כדי שילמוד תורה הרבה כמו ששנינו (ו ד) כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל. כי המרבה בעדונין לא תשכון בתוכו החכמה כמו שאמרו צוארו שמן (קו') [שוקו] עבה:
מגלה עמוקות
שבעה דברים אמר שלמה נגד עצל ומה שאמר שלמה גדול קשה מכלם כיצד אמרו לעצל הרי לך למוד תורה והוא משיב מתיירא אני מן ארי אלו על שבעים שנה של שנות האדם בזה העולם בשלשה פרקים בשנה לקבל שלשה בתי דינין שנידון האדם ג' פעמים וסי' (משלי כד) ר"א"מ"ו"ת לאויל ר"אש השנה א"חר מ"ות ו"אחר ת"חייה (שם כב) הלא כתבתי לך שלישים על ג' זמנים אלו. מג' פרקים נידון בד' זמנים כל ימי חלדו שהם שחרית מוסף מנחה נעילה נגד ימי הולדו הוא שחרית נגד בחרות הוא מוסף כח בן עשרים לרדוף ימי עמידה מנחה ימי זקנה ושיבה נעילת שערים שאז כל השערים מגיעין לנעול (תענית כד) ד"פ הכהנים נושאין כפיהם שהם אנשי חסד כי מלאכי רחמים בכל ד' זמנים מצויים שהם נגד ימי הילדות והשחרות כשהוא זמן בחרות נגד תפלת מוסף ערבית הוא נגד הדין של זה העולם שהוא מסוגל לענות נפש מי שטרח בע"ש יאכל בשבת הם נגד דין שלאחר המיתה כי אז מעמידין גוף ונשמה עולם שאחר החתימה:
רש"י
חכמות שרותיה תענינה. החכמות שבשרותיה, לכך נקוד חי"ת פת"ח, חכמות שהוא שם דבר נקוד חט"ף קמ"ץ, כמו (משלי יד א) ראמות לאויל חכמות, וזה נקוד חכמות, וכן (שם יד א) חכמות נשים בנתה ביתה, חכמות שבנשים: