פרשנות מצטטת על משלי כד:יח

שמואל הקטן אומר בנפול אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך. ומה בא להשמיענו שמואל הקטן בזה והלא פסוק שלם הוא ושלמה אמרו. אלא ר"ל שהיה רגיל שמואל לומר פסוק זה מפני שהוא דבר הצריך ובני אדם נכשלים בו כי גם בהיות האויב רשע אין לשמוח ברעתו בלתי מפני ה' לבדו. רצוננו לומר כי זה הצדיק לא ישמח במפלת הרשעים. אך אם כוונת שמחתו מפני שמפלתו כבוד שמים הוא לא מפני שנאתו אותו וכ"ש מי שמעשיו מקולקלין כמוהו ואם יגל לבו בהכשלו רעתו רבה. ולמה הוא שמח והנה הוא כמוהו. ועל כל זה נאמר (משלי כ"ד י"ז) בנפל אויביך אל תשמח ובהכשלו אל יגל לבך. ולזה היה מתכוין שמואל לאמרו תדיר. ויש שגורסין פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו. חרון אפו לא נאמר אלא מעליו אפו מלמד שמוחלין לו על כל עונותיו ועתה השמיענו שמואל חדוש גדול שר"ל כי יראה ה' שזה שמח בנפל אויבו ימחול לאויב ויקים אותו והוא עונש לשמח:

ויראה בדברי רש"י דמה שאמר הכתוב "והשיב מעליו אפו", שהוא משיב אפו מן הנופל, ובא על המשמח. וזה שאמר שמואל הקטן "בנפול אויבך אל תשמח", כלומר שאם תשמח לא יהיה לך שמחה, רק יבאו עליך הצרות. וכן מוכח מן הכתוב, כי מה טעם נותן "פן יראה ה' וגו'", דסוף סוף מה מפסיד השמח אם יהיה משיב מעליו אפו. ואדרבא, הכתוב היה לו לומר שישמח, כדי שישוב אפו ממנו, ולמה לא ישמח שלא ישיב ממנו חרון אפו. ועוד, דהוי ליה לומר "פן יראה ה' ורע בעיניו וסר אפו ממנו", או "ישוב אפו ממנו", מאי "והשיב מעליו אפו". אבל פירושו "והשיב אפו עליך", ויסור אותו מאתו. ולכך אמר שמואל "בנפול אויבך אל תשמח". והטעם הזה הוא ברור, שראוי שישיב אפו עליו, כדכתיב (משלי יז, ה) "שמח לאיד לא ינקה", כי השמח ברע הוא חפץ ברע, דאם לא היה חפץ ברע, אפילו ברע של שונאו לא היה חפץ. וכיון שחפץ ברע, הוא לוקח רע לעצמו. וזהו "שמח לאיד לא ינקה" גם כן, מפני שהוא חפץ ברע, לכך יבא לו רע*.

ובלא זה* גם כן, כיון שכתיב "והשיב מעליו אפו", אם כן זה ששמח שלא כראוי, עשה לחבירו דבר שלא כדין ושלא כראוי, ואם כן בודאי על זה מקבל עונש.