פרשנות מצטטת על משלי כה:ד

בתולתיה נוגות. דבר אחר בתולותיה נוגות – שהיה זה בא ובועל וזה בא ובועל עד שהגו את מכתה^עב)מלשון הגו סיגים מכסף (משלי כ״ה:ד׳) שפירושו המסו והסירו, אכן לא יתבאר יפה לפי"ז הלשון את מכתה, ואולי צ"ל את מכלתה שענינו נקיתה וטהרתה, ומלשון הכתוב (ד"ה ב' ד') מכלות זהב, ופירש"י מזוקק וצרוף, והוי הפי' כאן עד שהסירו כל טהרתה, ולשון נקיה לתוספת טומאה נקט, וע' מנחות כ"ט א', וצ"ע. גם אפשר לפרש הגו את מכתה מענין כאב ודאבון, ומלשון כי ה' הוגה (פסוק זה ) שפירושו הדאיבו והגו את מכתה.
ויתכן עוד לפרש דהלשון עד שהגו היא כמו עד שעגו בעי"ן, בחלוף אהח"ע שמתחלפין, כנודע, והוא משרש עוג מענין חפירה וגומא, ומלשון עוגה של מים (חולין מ"א א'), ומכתה כנוי לאבר הצניעות כמו שנבאר בסמוך, והוי הבאור כמ"ש בסנהדרין פ"ב ב' בכזבי בת צור שמרוב בעילות נעשית כערוגה מלאה מים, וערוגה ועוגה אחת היא, וכמו דמתרגמינן ערוגת דיחזקאל (י"ז ז' וי') עוגית, ויסוד לדרשה זו י"ל דמשמע ליה הלשון בתולותיה נוגות כמו נעוגות [נפעל משרש עוג, על משקל נבוכים משרש בוך], והעי"ן נשמעת כדרכה במקרא ובלשון חז"ל, וממי יהודה (ישעיה מ"ח א'), תחת וממעי, מברא תחת מעברא, זירא תחת זעירא, ועיין מסורת הש"ס שבת י"ב ב'.
ומה שכתבנו דמכתה כנוי לאברי הצניעות – כן מתבאר מגמ' דסוטה י' ב' שדרשו הפ' דתהלים לדוד מכתם – שהיתה מכתו תמה, שנולד מהול, ופירש"י מקום מילה שהוא ראוי למכה היה תם ושלם שלא הוצרך לחסרו, עכ"ל. והנה אע"פ דלפי פירושו לא יונח שם זה כי אם באיש, אבל לולא דבריו יש לפרש הבאור ע"פ הדרשה בסמוך טומאתה בשוליה שהוא כנוי למילה לפי שהוא בשפולי הגוף, וה"נ השם מכתו הוא משרש מכך, שפלות וירידה, כמו ימך המקרה (קהלת י"א), ולכן בלשון נקיה יונח לתואר אברי הצניעות באיש ובאשה, ועיין לקמן פ' ג' בפ' כי לא ענה מלבו ויגה וגו' דדריש שם על המן שהגה את מכתן, גם שם הכונה כנ"ל ע"פ מ"ש במדרש דהמן יעץ את אחשורוש להכשילם בזנות וכן היתה, אם שהמלה הנה לא יתפרש שם כמו הכא. ועוד יש לפרש כונת את מכתה ע"ד הגמ' כתובות ו' ע"א עד שתחיה המכה ועי"ש ברש"י וכ"כ כאן הפי' דבעלו אותה כל זמן שהיתה בתולה והיינו עד שהגו שסרו את מכתה היינו דם בתולים. [שם].

אויביה שלו. וכל מי שלא הצר לה רק שהיה לה לאויב היה יושב בשלוה וזה מורה כי כל מי שהרבה להצר להם הגדיל הקב"ה שכרו. ואמר הנביא סיבת זה היה. כי ה' הוגה הוא לשון הסרה כמו (משלי כ״ה:ד׳) הגו סיגים מכסף והיינו מחמת שהשם יתברך הסיר השגחתו מהם:

מאמר ר"ח ב"ר יוסף עירוב פרשיות כתיב כאן כי הוא זה אמלוה הוא דכתיב כי כוונת הפסוק כי יתן איש זה הקב"ה כסף או כלים שנתן כסף לישראל ונעשו ישראל כלי שלם כמ"ש (משלי כה) הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי שנצטרף הסיג ונעשו ישראל כל"י שלם תלת דרגין עם תליתאי נוטריקון כ"הנים ל"וים י"שראלים לשמור הקב"ה נתן עבור זה כסף להם שיהי' משמר ישראל כי (קהלת ה) עושר שמור לבעליו הקב"ה נותן עושר לבעליו שיהיה שומר שלו והוא עושה מן הממון לרעתו ז"ש על כל דבר פשע שפשעו עם כסף ועשו שור וחמור ממנו. ראשית בכורי אדמתך תביא בית י"י אלקיך לא תבשל גדי בתיקון י"ד ר"ש פתח בקלא סגיא אמר אליהו וכו' ע"ש רזא אשתמודעא בהאי קרא תוצא הארץ נפש חיה למינה אע"ג דאינון מסיטרא דדינא כולהו אינון דכר ונוקבא ואינון זווגין מאן דנטל למאן דלאו מיניה ההוא בר דאשתרביב מתרווייהו עליו אי' לא תבשל גדי בחלב אמו. ודא איהו מלאתך ודמעתך לא תאחר לא יקדימם אחר בתפלה בכור בניך תתן לי חובה דא דעריב בר נש טפה בנשג"ז גרים דנטל אח"ר בת זוגיה ז"ש ראשית בכורי אדמתך הביא בית י"י אלקיך ר"ל שטפה קדמאה יביא לאשתו כההיא דר' יוסי שקרא לאשתו ביתו ואם לא תעשה כן אזי תבשל גדי בחלב אמו שבן שנולד הוא מערבוביא בשר וחלב ואע"ג ששניהם היתר מ"מ ערבוביא הוא ימין לשמאל סוד (דברים כב) לא תחרוש בשור וחמור יחדיו ולפי שלא שמר אדם קדמאה טפה קדמאה פסולת דיליה ישמעאל בגלגול נפש ויצחק בגלגול רוח פסולת של אדם קדמאה היה עשו נסיונא דלהון באשא שזיב לון משריפה והרג ולפי שדוד הוא גלגול אד"הר גרים שזווגא דיליה נטל אורי' כבר ראויה היתה בת שבע מו' ימי בראשית לדוד כי דוד הוא אדם בת שבע איהי חוה שהיא נבראת ביום ו' ימי בראשית רק שאכלה פגה ר"ל עץ שהביאה לא"הר גפן היה וזה גרים דנטל לבת זוגו אחר (תהלים קט) ופקודתו יקח אחר ד"מע"ך ד' מ"אות ע"למין כ"סופין לא תאחר לא תגרום לבא לצד שמאל אח"ר שגם לו יש ת' אנשים עמו על כל דבר פשע הוציאו כסף שלהם כמ"ש (הושע ב) וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל על שור וחמור כי עגל חציו שור וחציו חמור זה גרם על שה פזורה ישראל ועל שארבע הצאן תחת השה שמלכו בנו ד' מלכיות ועל שלמה כל לבושם שלהם נקרעו (שמות לג) ויתנצלו את עדיים מהר חורב שכלי זיין שלהם מהר חורב בזה על כל אבדה שנאבדה מהם כל טובות שלהם והתיקון שלהם אשר יאמר עליו כי הוא ז"ה דהיינו ז"הב של שקלים ה"יה כפרה על זהב של עגל (תהלים עה) כי אלקים שופט ז"ה ישפיל וז"ה ירים:

כאשר הוגה. כאשר הומשך, כמו (משלי כה ד): הגו סיגים מכסף ; וכמו (שם פסוק ה): הגו רשע לפני מלך:

הורו והוגו. לירות ולהוציא הורו לשון ירה בים (שמות ט״ו:ד׳) ד"א הורו והוגו הרב והתלמיד שם המקור (סא"א) והוגו כאשר הוגה מן המסילה (שמואל ב כ׳:י״ג) הגו סיגים מכסף (משלי כ״ה:ד׳):

ולא יגהה מכם מזור. לא יסור מכם מכאוב ואומר אני שהוא מן התיבות ההפוכות ל' כאשר הוגה מן המסלה (שמואל ב כ׳:י״ג) הורו והוגו מלב (ישעיהו נ״ט:י״ג) הגו סיגים מכסף (משלי כ״ה:ד׳):