פרשנות מצטטת על משלי כה:ו

ובמדרש ויקרא אל משה, זה שאמר הכתוב (משלי כ״ה:ו׳-ז׳) אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדולים אל תעמוד כי טוב אמור לך עלה הנה, אף משה לא עלה עד שקראו הקב"ה שנאמר ויקרא אל משה. זהו שאמר הכתוב (שם כט) גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמוך כבוד, כל מי שרודף אחר השררה השררה בורחת ממנו וכל מי שבורח מהשררה השררה רודפת אחריו, שאול ברח מן השררה בשעה שבא למלוך שנאמר (שמואל א י׳:כ״ב) הנה הוא נחבא אל הכלים, החביא עצמו עד ששאלו באורים ותומים, השררה רדפה אחריו, שנאמר (שם) הראיתם אשר בחר בו ה'. אבימלך בן ירובעל רדף אחר השררה וברחה ממנו, שנאמר (שופטים ט׳:א׳) וילך אבימלך בן ירובעל שכמה אל אחי אמו, (שם) דברו נא באזני כל בעלי שכם וגו', (שם) וישלח אלהים רוח רעה בין אבימלך ובין בעלי שכם. משה ברח מן השררה, שנאמר (שמות ד׳:י״ג) לא איש דברים אנכי וגו', ואמר (שם) שלח נא ביד תשלח, השררה רדפה אחריו, שנאמר ויקרא אל משה, וכתיב (תהילים ח׳:ו׳) ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו.

תנינן בגיטין פרק הנזקין אמר ר' לוי שמנה פרשיות נאמרו בו ביום שהוקם המשכן פרשת כהנים פרשת לוים פרשת טמאים ופרשת שילוח טמאים פרשת אחרי מות פרשת נרות פרשת שתויי יין ופרשת פרה אדומה. הטעם שהי' שמנה פרשיות לפי שהיה יום שמיני למילואים שנתמלא ונתבסם העולם על עומדו ועל תיקונו והיה אז שם מלא על עולם מלא ונתלבש הכ"ג בשמנה בגדים הן הן ארבע בגדי לבן נגד ד' אותיות הויה וד' בגדי אדום נגד ד' אותיות אדני שהם חיות קטנות עם גדולות ז"ס מלואים ומאחר שהיה העולם מלא ונתמלא בכל רחמים בעולם איך יצאת זאת מלפניו יתברך לעורר מדת הדין ולשלוט בהם הלא אמר (שמות כב) אשר ירשיעון אלקים על אשר אמרו (שם לב) עשה לנו אלקים ועוד למה אמר אחרי מות שהוא מופלג הלא באותו יום הי' אחר מבעי לי' כי באותו יום מיד נאמרה פרשה זו ועוד בקרבתם לפני ה' הלא חנון ורחום ה' לפני אלקים מבעי ליה שהוא דין קשה כי אותו היום (משלי ט) חכמות בנתה ביתה של משכן (שם) חצבה עמודיה שבעה ז' ימי מלואים (שם) טבחה טבחה ב' טביחות נדב ואביהוא (שם) מסכה יינה שתויי יין היו אף ערכה שולחנה כי אותו היום היה יום א"ף כי היום ה' נראה אליכם בקמץ על מד"הד שירד לעולם ועוד קושיית הזוהר פסוק ראשון מתחזי יתיר דבר אל אהרן אחיך מכאן שירותא דפרשתא ר' אליעזר תירץ בזוהר. ובמדרש הנגלה הי' ר"א בן עזריא אומר משלו משל למה"ד לחולה שנכנס לרופא כו' במדרש בזאת יבא אהרן אל הקודש מפני מה אין הכהן משתמש בבגדי זהב משום גאוה שנאמר (משלי כה) אל תתהדר לפני מלך בפר זה אברהם שנ' (בראשי' יח) ואל הבקר רץ אברהם איל לעולה זה יצחק (שם כב) והנה איל אחר נאחז בסבך. עז בזכות יעקב (שם לז) קח לי משם שני גדיי עזים טובים לך טובים לבניך טובים לך שע"י תקבל הברכות וטובים לבניך שעליהם מתכפר להם בי"הכ הה"ד כי ביום הזה יכפר אין לי אלא אבות אמהות מנין ת"ל בד בבד יהיה עכ"ל וקשה מי בקש זאת מידו שיהיה עמו זכות אבות ואמהות שעשה ממנו קושיא אין לי אלא אבות אמהות מנין ולפי הדרש יש לפי שבעל המאמר יודע סוד פסוק חכמות בנתה ביתה הנדרש על יום הקמת המשכן שאמר שם חצבה עמודי' שבעה דהיינו שבשביל ז' עמודים שהעולם עומד עליהם הוקם המשכן על כן היו ז' ימי מלואים וסוד ז' עמודים הם ג' אבות שין של תלת ראשין של תפילין ד' אמהות שהם שין של ד' ראשין לכן הקריבו באותו יום ז' קרבנות כמו שביציאת מצרים הי' (שיר ב) קול דודי בא בזכות אבות (שם) מדלג על ההרים בזכות אמהות מקפץ על הגבעות. וכן הוא אומר (שמות יב) שה לבית אבות אלו אבות שה לבית בזכות אמהות כן בשעת הקמת המשכן הנה זה עומד כזה וכזה אחר כתלינו שהוא המשכן משגיח מן החלונות אבות מציץ מן החרכים אמהות הם סוד ז' צינורות שעליהם הושתת העולם ז' עמודים ממש או נאמר שבזה היום הי' כיום שנבראו בו שמים וארץ ונתקן חטא אד"הר וחוה וכמו שתיקונו של אד"הר ע"י ג' אבות נר"נ כן תיקון חוה הי' ע"י ד' אמהות לכן הוצרכו כ"ג להיות זכר ונקיבה וכפר בעדו ובעד ביתו כי שניהם צריכים כפרה לכן סבר ר"י מכינים עוד אשה לכ"ג קודם יוה"כ זהו שנאמר בזאת יבא אהרן אל הקודש ר כשהיה אהרן רוצה לבא אל בית המקדש הוצרך להכין לו אשה שנקראת זאת (בראשית ב) לזאת יקרא אשה וזה הטעם שמתו בניו של אהרן לפי שנא' אדם כי יקריב מכם ר"ל צריך להיות זכר ונקיבה שנקראו אדם זאת תורת העולה היא העולה וקרינן הוא כי צריכין להיות זכר ונקיבה והם לא נשאו אשה ופגמו בחצי הראשון של שם שהוא י"ה נקרא לפני ה' לכן יצא אש מלפני ה' ותאכל אותם לכן בא המשל מ הרופא שהזהירו אל יבא בכל עת גו' ולא ימות גו' בזאת יבא שלא ימות כדרך שמתו נדב ואביהוא שלא שת לבם גם לזאת ובזו זרזו יותר מן הראשון שאמר בזאת לכן הקשה בעל המדרש ג' קרבנות אלו מורים ג' אבות אבל אמהות מנין שעל אמהות מורה זה הענין לכן הביא פסוק בד בבד יהיה ר"ל שצריך להיותתיקון כתונת בד של אד"הר שאיתא במדרש בגדי כ"ג נתלבש אד"הר לכן ב"פ וילבישם במסורה (שם ג) כתנות עור וילבישם ובזו הפרשה בגדי קודש ולבשם והנה בזה היום הוצרך כ"ג ליקח ג' תיקונין של ג' אבות כי בעון עגל נתקלקו ג' קטרין נר"נ לכן הוצרך משה להעיר באומרו (שמות לב) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך כי קלקולם הי' ע"ז ג"ע ש"ד כמ"ש (שם) ויקומו לצחק ועתה בזה היום הוצרך לתקן שלשתן נגד תיקון נפש אברהם ע"ז נגד תיקון רוח יצחק ש"ד נגד תיקון נשמה יעקב ג"ע הן הן ג' עמודים שהעולם נכון עליהם:

וידוע מדרך חכמת ההגיון כי האדם אינו נקרא עבד עד שיהיה לו אדון, ואין שם האדון ראוי אלא למי שיש לו עבד, והנה הם שני שמות אין אחד מהם קודם לחברו. וכיון שהאדם עבד להקב"ה ונתחייב לעבוד אותו אי אפשר שתהיה העבודה שלמה עד שיקבל העבד עליו כל מדות העבדות, והם ההכנעה והשפלות לפניו, לא שיתנהג לפניו במדת אדנות ושררה כי יהיה מבזה כבוד אדוניו, ואמר שלמה ע"ה (משלי כ״ה:ו׳) אל תתהדר לפני מלך, וכל שכן לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, לפי שהגאוה היא לבושו, וכענין שכתוב (תהילים צ״ג:א׳) ה' מלך גאות לבש, והעוטה לבוש המלך הרי הוא מבזה את המלך, ומפני זה הכהן העובד המיוחד לעבודת המקדש צוה לו הכתוב שירים את הדשן בכל יום שהיא עבודה קלה שבעבודות כדי שישפל ויכנע לפני הש"י. וכן מצינו בהלל הזקן כשהיה שמח בשמחת בית השואבה היה מרקד ואומר אם אני כאן הכל כאן אם אין אני כאן מי כאן, וגם רבן גמליאל וגדולי החכמים היו מרקדים שם בבהמ"ק והיו נוהגין בעצמן קלות ראש לכבוד שמים.