רִֽ֭יבְךָ רִ֣יב אֶת־רֵעֶ֑ךָ וְס֖וֹד אַחֵ֣ר אַל־תְּגָֽל׃
נתינה לגר
כי יבער, ארי יוביל. כ"ה הנוסחא לפנינו בב', וכוונתו "כי יוליך" ופירושו דחוק מאד. ומצאתי בת' של חומש עם הרמב"ן "יוכיל" בכ"ף, וכ"ה בחומשי רוו"ה, ובכ"י שלי "יֵכוֹל" ר"ל שהאכיל בהמתו בשדה או כרם, ואח"כ מפרש "ושלח" (זו הרגל) "ובער" (זו השן) ויהי' זה כלל שאחריו הפרטים (והנה ב"ס לחם ושמלה התפלא על מה שת' "בשדה אחר, בחקל אחרן" ולא "אוחרן" ואמר "ואולי הוא ההפרש בין שם התאר אל המתואר הסמוך ובין התאר שכולל עמו המתואר כמו בזה שהוא של איש אתר" ולא ידעתי מה יאמר על הת"י ע"פ "וסוד אחר אל תגל" [משלי כ"ה ט'] שת' "ורזא אוחרנא" הלא גם שם היא הכוונה "סוד של איש אחר" ובאמת לדעתי לאָחֳרָן ואוחרן הוראה אחת היא כמו שבא בעברי' הא' הבנין הפעל פעם בקמץ ופעם בקבוץ, ושניהם נופלים כן על התאר שבא עם המתואר וכן על התאר שבא בלי מתואר. והת"א פי' הפסוק הזה ע"פ פשוטו "ארי יאכיל גבר חקל או כרם" ר"ל "כי יאבה איש לבער את שדהו או כרמו" ושלת ית בעירה, ר"ל ישלחנו לנפשו מבלי השגיח על בהמתו "ויכול" מוסב על "בעירה" שהוא שם משותף לזו"נ "בחקל אחרן" ר"ל בשדה של איש אחר "שפר תקלה ושפר כרמה ישלם" ר"ל מחויב המבער לשלם המיטב מן השדה או הכרם של ניזק או של מזיק, וע' בב"ק ג' ע"ב
מגלה עמוקות
וירא "אליו "ה' "באלוני "ממרא ר"ת הראה לו ד' מלכיות אדום בבל יון מדי הן הן מבי"א גואל לבני בניהם למען שמו ז"ש וירא אליו ה' במלת מבי"א הן הן ד' גליות ולפי שב' אריסין מבטלין אותן דהיינו משלי כא) מ"תן ב"סתר י"כפה א"ף גם (משלי כט) מ"לך ב"משפט י"עמוד א"רץ אלו השנים עשה אברהם צדקה עם אורחים משפט הראה לו הקב"ה אתה סימן לבניך שהוא עומד ובניו יהיו יושבין לכן מתפאר לאברהם בענין סדום כי ידעתיו למען אשר יצוה את ביתו צדקה ומשפט. אברהם תיקון דמעת העשוקים הושע יב) כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב ז"ש "חלב "בשר "וחמאה שהוא סוד (איוב כ) ח"יל ב"לע ו"יקיאנו כעת ח"יה ו"לשרה ב"ן וסדום פגמו במשכב זכור הוא ע"ב קס"א ואברהם תיקן רחצו רגליכם שהוא סוד עב קס"א (תהלים טו) ל"א רג"ל על לשונ"ו ונתן להם לשונות בחרדל לתקן (תהלים קמ) אנשי לשון בל "יכון בארץ ז"ש שאמרו המלכים ללוט עוד מי לך פה "חתן "בניך ובנותיך מאחר שפגמו בברית הלשון וברית מעור ואברהם תיקן עתה שניהם נמולו אתו הוא תיקון ברית מעור ונתן לשונות בחרדל מות וחיים ביד הלשון השענו תחת העץ החיים רחצו רגליכ"ם והשענ"ו תח"ת העץ ס"ת מות להעביר מות מן העולם גם ר"ת התו"ר הוא (שיר ב) קול התור נשמע בארצינו הוא מטטרון שעליו מוטל להמציא טיפין האבודים כ"ש יעלזו חסידים בכבוד דא מט"ט ז"ש ויתן אל הנער לעשותו חנו"ך לנע"ר. נתעסק אברהם בגאולה אחרונה שראה דינא תקיפא והנה שלשה אנשים הן הן שלשה גואלים נרמזין בראשי אתוון "שלשה "אנשים "נצבים שריה אליהו נחמיה שהוא משיח בן יוסף הראו לו המלאכים כן "תעשה "כאשר "דברת ר"ת (אסתר א) כדת מה לעשות שהוא בגי' משיח בן דוד ז"ש רחצו רגליכם (דברים לב) לי נקם ושילם לעת תמוט רגלם וכשיגיעו הנשמות רגלין ברגלין אז שעת הגאולה וסער"ו (תהלים קמח) סער"ה עושה דבר"ו (תהלים קה) עד עת בא דברו שלח מלך ויתירהו וסעדו לבכם בגי' (ירמיה לא) רחל מבכה על בני' אז אחר תעבורו משלי כה) וסוד, אחר אל תגל שבלע המות לנצח ז"ש רחצו רגליכ"ם והשענ"ו תח"ת ס"ת מות שאז (ישעיה כה) בצע "המות לנצח:
מגלה עמוקות
או בדרך דרש יעקב גרם לנו גלות מצרים ז"ש ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה הטעם שבאו למצרים הוא מטעם את יעקב שגרם לנו יעקב הגלות והוא שגרם תרי עניינים שגרעו לגלות כי טעם אחד לגלות מצרים על שמכרו ליוסף ועל ידם נתגלגל הדבר ויעקב גרם בזה שהיתה שנאה בין האחים בשביל שני סלעים מילת שעשה לו כתונת פסים גם כששלח אותו על ידו נתגלגל הדבר ועוד גרם יעקב ענין דינה שאנסה שכם בן חמור החוי הוא גם כן על שמנע יעקב חסד כמשארז"ל (איוב ו) למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב כי אלו נתן יעקב דינה לעשו הי' חוזר למוטב ולא רצה ליתן לעשו שהוא מן הגמולים באה לערלים לשכם בן חמור נמצא שני מעשים אלו בשכם עינו את דינה ע"י יעקב שלא נתנה לעשו בשכם מכרו את יוסף כמ"ש הנה אחיך רועים בשכם שני דברים אלו גרמו שנטו ישראל שכם תחת החוי חמור מצרים (יחזקאל כג) אשר בשר חמורים בשרם נמצא יעקב הוא בעל הכד שהניח את יוסף בר"ה שהוא מצרים אינו כשכם רק שהוא ככל העולם בכלל גם הוא בעל החביות שגרם צלולה היתה החביות ואתם עכרתם אותה ועל זה אמר איש וביתו באו רצה לומר על יוסף ואסנת בת דינה זה גרם להם שבאו מצרימה ז"ש המניח את הכד ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בה יעקב הניח כד זה שנתקלו בה השבטים שמכרוהו על השליחות היה יעקב יכול לפטור כי אותו השליחות היה מעמק חברון מעצה עמוקה של הקב"ה שהסכים עם צדיק הקבור בחברון אבל על ענין דינה נענש יעקב כמ"ש ואם הוזק בהם בעל החביות חייב הוא יעקב שגרם לחביות שהיתה צלולה ועכרו אותה וחייב בנזקו כמ"ש במדרש (איכה ב) ובער ביעקב כאש להבה. אין פורעניות בא עד שמרגיש בה יעקב כי הוא בעל הקורה כמ"ש (ישעיה מח) ישראל מקוראי והוא נכנס בעובי הקורה. וז"ש רב פפא למאי נ"מ למקח וממכר שנמכרו ישראל לאויביהם היינו כד היינו חביות ענין אחד להם גם היינו כד היינו חביות תרווייהו על יוסף שנקרא כד גם נקרא חביות כמ"ש במדרש על שקברו אותו בשכם משל לגנבים שגנבו החביות והוחזרהו החביות למקומו כן בשכם לקחו את יוסףוהוחזרו לשכם. ורזא דמתניתין זה בא בחביתו ע"ד שכתב בזוהר על פ' (בראשית א) ויברא ה' אלהים את האדם בצלמו דא מט"ט דא יצירה לטב אם זכה ואם לא זכה בצלם אלהים ברא אותו דא אלהים אחרים יצירה לביש כנגדו סמא"ל דאיהו עון ומשחית אף וחימה לביש ד' אנפין דע"ז נ"ש ג"ז זה שנאמר (קהלת ז) גם את זה לעומת זה עשה אלהים מט"ט בא עם רתיכין דיליה להיות מליץ יושר על ישראל ובא בחביות עם קרבנות דיליה וזה בא בקורתו על סמאל שבא נחש בקורות בית הבד על עובדא דידה וטול קורה מבין עיניך כמ"ש השבטים דבר איש אדוני ארץ אתנו קשות והגיד להם את כל הקורות אותם שאפילו עצי עריסותינו מגיד לנו (עמוס ד) מגיד לאדם מה שיחו אפילו שיחה קלה שבין איש לאשתו ונשבר' חביות בקורה שגוברין מארי דקיטרוגא על החביות פטור אל תאמר שסופו ללקות על שהולך ומסיתו ועולה ומסטין ויורד למטה ברשות שניתן לו ונוטל נשמה עז"א פטור בעל הקורה כי עביד רעותא דמארי כמ"ש בזוהר פ' תרומה ז"ש שלזה רשות להלוך ולזה רשות להלוך שהקדוש ברוך הוא נתן ב' דרכים שיוכל לילך באיזה שירצה הן לימין הן לשמאל ועז"א ברזא דמתניתין השופך מים ברה"ר הוא סוד ר"ע שאמר לתלמידיו כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שלא יבואו התלמידים וישתו מים רעים. והוזק בהם אחר שזה פגם אחר חייב בנזקו: א"ר ל"ש שטנפו כליו לפי שאחר טינא היתה בלבו וכל ימיו ספרי מינים לא נשרו מחיקו אבל הוא עצמו פטור כמ"ש כי פגעו בן זומא בן עזאי עיין סודו בזוהר פ' נשא המצניע את הקוץ ואת הזכוכית סמאל הוא קוץ מכאיב מט"ט הוא זכוכית וראה פנים לכל צד כי הוא שר הפנים גם ענין כד של רבקה הוא שם של אדני שיש כ"ד צירופים של אדני תהלים עד) א"ל י"שוב ד"ך נ"כלם ר"ת אדנ"י כ"ד צירופים לכן (שם נא) אדני שפתי תפתח וגו' יש בו כ"ד אותיות וכל מקום שגלו ישראל לי"ה שהם ארבע מלכיות (שמות לד) ילך נא אדני בקרבינו א"ת הכ"ד בגימטריא (משלי י) צדי"ק יסו"ד עול"ם וכן היו ישראל במצרים מנין צדיק יסוד עולם שהוא חטא של יוסף הצדיק שמכרוהו וישליכוהו הבורה היא סוד ת"ל שהכל פונים בו תלפיו' ת"ל בגימ' צדי"ק יסו"ד עול"ם פיו"ת בגי' מלכו"ת הוא סוד מצרים קרי בי' מצר י"ם יסוד מלכות (תהלים קיח) מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה הם תרין אתוון אחרוני' ו"ה ובקליפה (ישעיה יד) הורד שאו גאונך וכן במסורה ויוסף הורד מצרימה הורד שאול גאונך א"ת רזא דמלכות כ"ד רזא דיסוד בשעת הגלות מניח הקדוש ברוך הוא את הכד ברה"ר ובא אחר רזא (משלי כה) וסוד אחר אל תגל ונתקל בה בה' אחרונה ושברה פטור מכל עולמות כי מוץ ותבן פטורי' מן המעשר (תלים צו) ה"וא י"שפוט ת"בל ב"צדק למפרע ר"ת בתי"ה (ישעיה נד) ב'צדק"ה ת'כוננ"י ר"ת וס"ת בתי"ה (בראשית כד) תשו"ב א'ת ב'נ'י שמ'ה סוד בתיה שגדלה את משה כי משה מיסוד אבא לכן מלוי אהיה ביודין כזה אלף הי יוד הי בגימטריא קס"א ריבוע הוי"ה ביודין כזה יוד יוד הי יוד הי ויו יוד הי ויו הי בגימ' קפ"ד שניהם יחד בגימטריא מש"ה והיינו מספר א"ל שד"י שהוא בעולם הבריא' (תהלים קיח) אל ד' ויאר לנו בעולם היצירה שניהם יחד א"ל שד"י א"ל יהו"ה בגימטריא ב"ת כוונת ירידתה לרחוץ על היאור לטהר עולם היצירה בכח הבריאה לתקן עולם במלכות שדי בכח השמות שזכרנו שהם קס"א קפ"ד: