פרשנות מצטטת על משלי כה:יד

ולקח למטהר. הכהן יקח משלו ויש אומר המצורע יתנם ותי״ו התפעל מובלע בדגשות הטי״ת והוא על משקל איש מתהלל:

האם רק מקרה הוא שהשפה העברית מכירה משמעות נוספת למילה "נשיאים"? במשלי כה, יד נאמר כי "נשיאים ורוח וגשם אין – איש מתהלל במתת שקר", כלומר: כמו יום חורפי שבו רואים עננים ורוחות אבל הגשם איננו יורד, כך הוא האדם המבטיח לתת דבר אך איננו מקיים את הבטחתו. כאן "נשיאים" משמעו עננים, שגם הם נישאים מעל.

(לד) שבו רוח סופה יוצאה. אולי מפני שממנו מתחיל תקופת תשרי וימות הגשמים שתחלתן רוחות כמ"ש נשיאים ורוח וגשם (משלי כה), ועפרש"י ריש תענית (ג.) ד"ה לפי כו' ומש"ש בחידושיי בס"ד. וברפ"ב דחגיגה (יב:) אמרו שחדרה של סופה הוא ברקיע מכון, ובפ"ב דב"ב (כה:) אמר ר"א שזו רוח דרומית שהיא קשה (וכן בחגיגה מני לה בהדי הני שהן קשין ומדת הדין ע"ש):

שנים עשר נשיאים. כַּעֲנָנִים יִכְלוּ; כְּמוֹ נְשִׂיאִים וְרוּחַ (משלי כ"ה):