פרשנות מצטטת על משלי כז:ג

ואברם כבד מאד. שיש לו כבודה רבה, ומי שיש לו כן תנועתו כבדה, הלא תראה כי כבוד מגזרת "כובד אבן" (משלי כז ב), וקלון מגזרת "קל ברגליו" (ש"ב ב יח), והוא היה בעל מקנה רב גם כסף וזהב הרבה היה לו:

וינטלם. כמו ונטל החול (משלי כ"ז ג'), והנה הטעם שגאלם ממצרים וינשאם בארצם, על כן אמר כל ימי עולם כל הימים שהיו בארצם:

כָּל נְטִילֵי כֶסֶף. ״כָּל עֲתִּירֵי נִכְסַיָּא״ טְעוּנֵי מַשָּׂא כֶּסֶף וְזָהָב, כְּמוֹ (משלי כז:ג) ״כֹּבֶד הָאֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל״, לְשׁוֹן ׳מַשָּׂא׳.