פרשנות מצטטת על משלי כז:ח

איך תאמרו לנפשי נודי וגו'. זהו דוגמת כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' (שמואל א כ״ו:י״ט) שגרשוהו מארץ לחוצה לארץ וכאן הוא אומר בה' חסיתי, שיחזירני להסתפח בנחלתי איך תאמרו אתם טורדים לנפשי נודי הרכם עבור הר שלכם אתה צפור הנודד שכל אדם המיטלטל נמשל לצפור הנודדת מן קינה כדכתי' כצפור נודדת מן קינה כן איש נודד ממקומו (משלי כ״ז:ח׳) שנדד קינך שטרדנוך מכל ההר כצפור הנודדת, נודו כתיב שהוא נדרש אף בישראל שהאומות אומרים להם כן:

לישרי לב: כמוני היום שאין בי עון. ואמר לירות ואינם יורים, כי אינם מועילים מעשיהם ומחשבותם כי ביי' חסיתי. והדרש (בקצת שנוי לשון שוחר טוב במקומו) מפרש הענין הזה על ישראל. בשעה שגלו ישראל היו אמות העולם שמחים עליהם להגלותם ממקומם. נודי אין כתיב כאן אלא נודו כלפי מעלה וכלפי מטה. כלפי מעלה: כצפור נודדת מקנה כן איש נודד ממקומו (משלי כז ח); ואין איש אלא הקדוש ברוך הוא, שנאמר (שמות טו ג) יי' איש מלחמה, ואין מקומו אלא בית המקדש שנאמר (תהלים קלב יד) זאת מנוחתי עדי עד. כלפי מטה: ישראל. כי הנה הרשעים, ידרכון קשת כוננו חצם על יתר. ר' ברכיה בשם רבי אבא אמר: זה שבנא ויואח. מה עשו? כתבו אגרת והכוה בחץ ופשטוה לסנחריב בעד החלון, וכתוב בה: כל ישראל מבקשים להשלים לך; וישעיה וחזקיה אין מניחים אותם. לירות במו אופל לישרי לב לשבר שני ישרי לב חזקיה וישעיה.

שתי צפרים. על שם כצפור נודדת מקנה כן איש נודד ממקומו דכתיב בי' בדד ישב מחוץ למחנה. כתב הרמב"ן בעלי הפשט אומרים כי כל עוף נקרא צפור כדכתיב צפור שמים ודגי הים. כל צפור כל כנף וכן כתיב ואת הצפור לא בתר על תורים ובני יונה. והנכון ששם צפור כולל לעופות הקטנים המשכימים בבוקר לצפצף ולשורר מלשון ארמי ציפורא וכן ישוב ויצפור פי' ישכים בבוקר. ואמר עליהם צפור שמים כי הם לרובם יגביהו לעוף בשמים וכל צפור כל כנף שני מינים כל הקטנים וכל הגדולים וכן יקרא קן צפור לפניך הם הקטנים לומר שאפי' בקטניהם יחוס. והנראה מדברי רבותינו שכל עופות טהורים נקראים צפרים אבל מצותו של מצורע בצפור דרור ואינו אלא למצוה אבל בדיעבד כולן כשרים ולכך הוצרך למעט טמאות בתורת כהנים לפוסלן אפי' בדיעבד. ומיהו מדתנן במסכתא נגעים מביא שתי צפרים דרור ותניא עוד שתי צפרים מצותן שיהו שוה במראה ובקומה וכו' עד אע"פ שאינו שווין כשרים ולא קתני עוף דרור אע"פ שאינם דרור כשרים ש"מ שאפי' בדיעבד פסולים והוצרך למעט טמאות מפני שיש אף בטמאות מינים שהם דרור. א"נ פי' למעט טמאות לך פי' אסורות כגון טריפה.