פרשנות מצטטת על משלי לא:יח

שלמה המלך ע"ה בפרשה החתומה בפסוק זה (משלי לא) התחיל אשת חיל מי ימצא, ועל דרך הפשט דבר באשה משכלת זריזה בעניני ביתה מתעמלת וטורחת במלאכתה ביום ובלילה, הוא שאמר (שם) טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה, והיא מפורסמת בטוב הנהגתה עם העניים, מחזקת בידם ומפרנסת אותם מיגיע כפיה, הוא שאמר (שם) כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון. ומתוך הפרשה הזאת למדנו מוסר ודרך ארץ שישתדל האדם אחר האשה הטובה, לפי שהיא יסוד הבית ועקרו, ועמה יבנה ויתכונן. ורצה להזכיר בפרשה מדותיה החשובות עם זכרון כל אותיות האלפ"א בית"א הרשומות שם, כדי לבאר כי האשה הטובה הכוללת מדות טובות כוללת כל התורה, כי היא הכנה אל האדם להגיע אל הצלחת התורה והמצות כשם שהגוף הכנה לנפש להצלחת הנפש, וכמו שאמרו רז"ל זכה עזר. ועל זה אמר שלמה ע"ה (משלי יח) מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה', ולפי שהזכיר הכתוב באדם הראשון בהיותו יחידי (בראשית ב) לא טוב לכך הזכיר שלמה בענין הזווג מצא טוב. ולפי שהאשה אינה ראויה להתהלל בחן או ביופי רק כשהיא יראת ה' יתברך והוא שאמר (משלי לא) שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל, על כן סתם סוף דבריו תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה, כלומר ראוי שיתנו לה כבוד מפרי ידיה ממה שאצרה והרויחה, ושיהללו אותה בני אדם בשערים על יופי מעשיה וכשרון פעולותיה, כענין שידוע באביגיל אשר בזריזותה וטוב שכלה הצילה בעלה וכל בני ביתו מחרב דוד ואנשיו, וכענין שאמר לה דוד (שמואל א כה) וברוך טעמך וברוכה את אשר כליתיני היום הזה מבא בדמים.

וכן אמרו במדרש מכת בכורות היתה במצרים אף בנקבות חוץ מבתיה בת פרעה שהיתה בכורה ולא מתה, שנמצא לה פרקליט טוב זה משה שנאמר (שמות ב׳:ב׳) ותרא אותו כי טוב הוא ועליה אמר שלמה (משלי ל״א:י״ח) טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה, כלומר נשמתה והוא הלילה של מכת בכורות.

ותהי סחר גוים, המפרשים כלם פירשו לשון סחורה, שהיתה סוחרת הגוים, או בעלת מסחר הגוים (רא"בע), או מקום מסחר הגוים, שהגוים היו מביאים שם סחורותיהם (רוז' וגיז'), ולא ראו כי השם הזה סחר או סחר לא נמצא בשום מקום להוראת המסחר, כי אם להוראת השכר שאדם משתכר ומרויח במעשיו. הלא תראה טעמה כי טוב סחרה (משלי ל"א י"ח), כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה (שם ג' י"ד), וכן למטה והיה סחרה ואתננה, סחרה לשון שכר כמו אתננה, ע"כ נ"ל שאף כאן הכוונה כי צור בהיותה משתכרת עם שאר עמים ומתפרנסת מתבואתם, היתה ג"כ גורמת להם שכר והנאה, ע"י תבואת ארצות רחוקות שהיתה מביאה להם. ולפירוש רוז' וגיז' יקשה עוד כי אנשי צור היו מפורסמים מצד היותם סוחרים וסובבים בארצות רחוקות, מפני שלא היו שאר עמים מלומדים לעבור ימים ולסחור סחורה, והנה שקר שהיו שאר גוים מביאים סחורותיהם אל צור, אך אנשי צור המה היו הולכים אצל העמים ולוקחים משם סחורותיהם, והנה לא היתה צור מקום מסחר הגוים (Emporium, Markt).