פרשנות מצטטת על משלי ל:א

קֹהֶלֶת. עַל־שֵׁם שֶׁקִּהֵל חָכְמוֹת הַרְבֵּה, וְכֵן בְּמָקוֹם אַחֵר קוֹרֵהוּ אָגוּר בִּן־יָקֵה, שֶׁאָגַר כָּל־הַחָכְמָה וַהֲקִיאָהּ וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה אוֹמֵר כָּל־דְבָרָיו בְהַקְהֵל:

בן הכות בן מלקות כמו בן מות ובן זה כמו יהושע בן נון אגור בן יקה.

בן הכות. בחיר״‎ק כמו בן נון (ס״‎א בן) יקה והטעם כמו בן בליעל. וכן שבן לילה היה. והוא חייב. להכותו לפי דעתי שהכה חברו:

וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת. בִּדְבָרִים הַדּוֹמִים לִי לְסִכְלוּת, שֶׁאָמַרְתִּי עֲלֵיהֶם, "לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל", וּכְגוֹן לְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם, שֶׁהַשָּׂטָן וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְשִׁיבִין עֲלֵיהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר, "טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה". וְגַם עַל שָׁאוּל שֶׁנִּדְמָה בְעֵינָיו סִכְלוּת לַהֲרוֹג מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק, וְהִיא מִצְוַת הַמָּקוֹם, וְקוֹרֵא אוֹתָהּ סִכְלוּת: