תַּֽחַת־עֶ֭בֶד כִּ֣י יִמְל֑וֹךְ וְ֝נָבָ֗ל כִּ֣י יִֽשְׂבַּֽע־לָֽחֶם׃
אלשיך
(א) או יאמר בהזכיר מאמר רז"ל שבימי המן עם היות ישראל אשמים השגיח הוא ית' ע"י אליהו שדבר עם משה ואמר לו לדרוש אם יש צדיק בארץ יבקש רחמים מכאן ומשה משם ואמר כי יש מרדכי והוא אומרו ידע את כל אשר נעשה ועשה התשובה ההיא ונעשתה התשועה הגדולה ההיא בישראל. ונבא אל הענין והוא כי בא דוד במר נפשו בראותו צרת הגלות הזה האחרון כי ארוך מאד ורע ומר מכל שאר גליות היה מצטער ואומר איה כל נפלאותיו יתברך אשר עשה בימי המן אשר גם הוא מאדום כי השגיח הוא יתב' לבקש ראוי להושיע את ישראל על ידו והוא במה שכתבנו בביאור משלי על ונבל כי ישבע לחם שהוא המן וזה מאמרו כמתאונן על מה שבימי המן לא התמידה הצרה רק שלשה ימים מי"ג לניסן עד י"ו לניסן וגלות הלז כמעט אין לו קץ והנה היה מקום לומר כי על רעת המן שכיחש אלהותו ית' כמ"ש ז"ל שאמר אלהיהם של אלו שעשה לפרעה כו' כבר הוא זקן כו' ושעל כן מיהר הוא ית' ישועתן כלומר מה שאין ענין זה בגלות האחרון הזה הלא לעומת זה גם ישראל היו עבירות בידם אז וזהו אומרו כמתלונן על גלותנו הנה אם אמר נבל בלבו שאמר המן בכל לבו לאחשורוש אין אלהים אלהיהם של אלו כו' ועל כן היה מה שנפל ונושענו הלא לעומת זה גם ישראל השחיתו התעיבו עלילה השחיתו בצלם שהוא ע"א כד"א פן תשחיתון כו' וגם התעיבו עלילה בהנאת הסעודה כמ"ש ז"ל שבעלילה בא המן להחטיאם בסעודה ההיא ואם הוא על שאין עשה טוב בזמן הזה:
אברבנאל
הא' מצד היותם עבדים ואמר החכם כי טבע הבני חורין לא יסבול ההכנעה וטבע העבדים לא יסבול המעלה והטובות החפשיות. וכמו שאמר שלמה (משלי ל' כ"ב) תחת שלש רגזה ארץ וגו' תחת עבד כי ימלוך וגו':
מגלה עמוקות
והנה מזמור שיר המעלות שאמר יעקב כשראה ענין אתחברותא של בלק ובלעם שהוא כענין שותפת כל סמא"ל וסיעתו ברקיע בעיטא חדא על ישראל וכמו שעשו כל עניניו שעשה עם יעקב הוא באתחברותא של סמאל ברקיע וכמו שאמר יעקב אותו מזמור כשקיבל את הברכות מיצחק אביו שאז בא סמאל עם עשו ויעקב בא עם מיכאל שר הגדול שהוא שר של ישראל ע"ז אמר וירא בלק אה כל אשר עשה ישראל סבא הוא יעקב לאמורי הוא עשו כשלקח יעקב הברכות אז נכנס מיכאל עמו על זה אמר ויגר מואב מאו"ד על שם (בראשית כז) ויחרד יצחק חרדה גדולה מאוד כי רב הוא על השר הגדול מיכאל שהוא רב על כל מלאכי ולכן שלח אחר בלעם שהוא יודע דעת עליון שהוא רב החובל רבן של מחבלי כרמים על כן אמר לכה נא ארה לי על מיכאל שהוא פני ארי' מן הימין ולפי שגבריאל הוא מהשמאל פני שור היה מתיירא מן גבריאל שנעשה לו לאויב בשעה שאמר אוי לך מואב שיצא שלהבותא דאשא מן גבריאל שהוא פני שור לכן אמר עליו ילחכו את סביבותינו כלחוך השור ר"ל כמו שהחריב גבריאל בשלהבותא דיליה את מואב כן ילחוך את כולם ועליו קאמר והוא יושב ממולי והו"א יוש"ב גימטרי' מלא"ך גבריא"ל עם הכולל ואם חסר ו' היא בגי' חכ"ם הרזי"ם ובוא"ו של והוא גימטרי' מיטטרו"ן בי' ממולי מלא בגימ' בן ירד והנה על גבריאל אמר והוא אותו מלאך שהוא יושב ממולי להכריתני ואמר אוי לך מואב שיצתה אש שהוא גבריאל ועתה ו' מוסיף שאני מתיירא שע"י מלאך גבריאל יקח את שלו מתחת ידו ולכן אר"ה ל"י בגימטריא גבריא"ל (משלי יח) פי כסיל מחתה לו שכן מלאך ה' שעמד לשטן לו היה גבריאל ויש"ם דב"ר בפי"ו ס"ת רמ"ו עולה גבריא"ל ויש אומרים שהיה מיכאל כנרמז במלת אר"ה ל"י שהוא פני ארי' וממנו היה מתיירא בצק ויגר מואב ויג"ר בגימ' מיכא"ל כה"ן גדו"ל וכן כי ירט הדרך נגדי יר"ט בגי' מיכא"ל כה"ג ובדרך הפשט אמר ט המלאך שהוא רוצה לעקור אומה שחוגגת ג' רגלים ונמצא בזה (איכה א) דרכי ציון יהי' אבילות והדרכים מבקשים תפקידם ומתרעמין על זה שרצה לקלקל הדרכים לכן ירט הדרך לנגדי ואיכא מ"ד שזה המלאך היה מלאכו של יעקב שהוא נוריאל והוא נרמז במלת נ"א אר"ה ל"י שהוא בגימטרי' נוריא"ל ושלשתן אמת שזה המלאך היה כלול מג' נשמות של אברהם יצחק ויעקב ונרמז במלת יר"ט כמ"ש במדרש רבה ותנחומא יר"ט בא"ת ב"ש מג"ן שהוא מורה על ג' מלאכים שהם מג' אבות מיכאל הוא מלאך של אברהם גבריאל מלאך של יצחק נוריאל של יעקב והראה המלאך בג' מקומות סימני אבות הראה לו מתחילה לקבל אברהם ותלך בשדה לקבל אברהם אח"כ יצחק במשעל הכרמים ואח"כ יעקב הוא מקום צר שהוא הממוצע בין שני אוהלים ונחלתו בלי מצרים ואין לנטות לימין או לשמאל מה שאין כן אברהם נוטה לימין ויצחק לשמאל אבל יעקב קו האמצעי עולה למעלה למעלה ועליו קאמר בלעם כי מראש צורים אראנו שהוא ראה המלאך שהיה כלול מג' אבות שנקראים צורים ולפי שבלעם הלך עם תרין בנין דיליה שהם יונס ויומברוס כדמתרגום יונתן בן עזיאל ע"פ ושני נעריו עמו שהם תרין בנין דיליה והוא מבואר בזו הפ' שבלעם היה יודע היכן הרוחות של בניו שמתו ונהרגו אחר עשיית עגל ועליהם קאמר (שמות לב) כשלשת אלפי איש והקשה בזוהר והלא כמה חושבנין רברבין הוה ידע אבל על יונס ויומברס קאמר שהיו חשובין כג' אלפי איש ועליהם אתמר בשעת יציאת מצרים (שם יד) ושלישים על כולו שהן תלת דרגין לקבל ג' דרגין של קדושה שהם ויסע ויבא ויט ג' רתיכין של אבות שהם לקבל מג"ן מ"יכאל ג"בריאל נ"וריאל ובקליפה משחית א"ף ח"מה מ"ים א"חרונים ח"ובה לכן לקח בלעם שני נעריו עמו שיהי ג"כ תלת דרגין ולכן מתורץ גבי אברהם אמר (בראשית כב) שני נעריו אתו בא' ובבלעם אמר ושני נעריו עמו בע' וסי' כשמו כן הוא ר"ל בלעם כותבין אותו בע' אתמר גבי עמו בע' אברהם כותבין בא' אתמר גבי אתו בא' והסוד לפי שאברהם עשה מע' של (שם ג) כתנות עור א' אבל בלעם (משלי טז) ונרגן מפריד אלוף והגביר כח ע' קליפות והנה אברהם הוא בקדושה נרמזו אצלו ד' חיות הקודש א"ת ש"ני נ"עריו א"תו תסתכל בראשי אתוון תמצא א"דם ש"ור נ"שר ארי' אבל בבלעם ש"ני נ"עריו ע"מו ר"ת ע"שן ש"רף ע"קרב נ"חש (עמוס א) ע"ברתו ש"מרה נ"צח והוא סוד (משלי ל) תחת שלש רגזה ארץ ע"בד ש"פחה נ"בל ר"ל (שם) תחת עבד כי ימלוך (שם) ושפחה כי תירש גבירתה (שם) ונבל כי ישבע לחם ושלשתם נרמזין בבלעם שנתלבש בעבד שהוא סמא"ל שכן בלע"ם בגימ' סמא"ל עם י"א קיטרין שלו שהם המן עם י' בניו גם נתלבש בבת זוגו שהיא אשת זנונים ועליה רמז בלק באומרו ועתה בו' הנוסף לקבל חיילותיה של לילי"ת שהיא רוכבת על ת"פ מחנות מנין וע"תה לכה נא ארה לי עלמדת כה שהיא גבירתה ורצה שתבא השפחה ותירש גבירתה ומתחילה אמר כלחוך השור על סמאל שהוא קדמאה לד' אבות נזיקין כדאי' בזוהר בזו הפ' על פסוק(זכריה ג) יגער ה' בך השטן וגו' תרין גערות אלו חד לדומה וחד לשר של גיהנם שהוא מתלבש בצורת שור עיין שם ותחת נבל הוא בלעם שהוא גלגולא של נבל כי ישבע לחם שדרשו עליו (משלי כג) אל תלחם את לחם רע עין שהוא בלעם איש רע בליע"ל בגי' בלע"ם שהיה שתום העין ונמצא שג' שרגזה עליהם ארץ שלשתן מרומזין בר"ת ש"ני נ"עריו ע"מו שבזה נתלבש בג' דרגין של נחש שרף עקרב ולכן עמד מלאך י"י כנגדו שהוא היה נשמתא של פנחס שנתלבש ג"כ בקשת שהם ג' גוונין שהם לקבליה זה לעומת זה כי כמו שנתלבש הוא בתרין רוחין של בניו חד מימין וחד משמאל והוא באמצע לכן נקרא (שם כח) אי"ש ר"ע עי"ן שהוא בלעם שנרמזין לסוף תיבות ש"רף ע"קרב נ"חש ובמלת אי"ש יש בו נוטריקון א"מצע י"מין ש"מאל עליו קאמר גבי יוסף (שם כ) מים עמוקים עצה בלב אי"ש מים הוא מורה על מים אחרונים חובה שהיתה שם יניקתו של בלעם ועליהם אמר בלק הנה מ"נעך י"י מכבוד ר"ת מי"ם אבל הוא סבר שבלעם הוא מים ראשונים שהם מצוה מסיטרא דקדושה אבל עתה ראה בלק שהוא מן מים אחרונים חובת אינון ובאתר דחובא אינון שריין ואין מכבדין במים אחרונים על זה אמר בלק אמרתי שאתה וכל הענין שלך הוא בקדושה ומים ראשונים מכבדין בהם ואמרתי כבד אכבדך אבל עתה רואה אני שגם אתה מסטרא אחרא מן מים אחרונים ובזה מנעך י"י מכבוד שאין מכבדין באותו מים וכמו שאמר ר' עקיבא (חגיגה טז) כשהגיעו לאבני שיש טהור מכלל דאיכא טמא נוטריקון (ישעיה כד) ש"איה י"וכת ש"ער (שם יג) ש'עירים י'רקדו ש'ם עמוקים על שם עמק הלב של בלעם ובלב איש זה בלעם שהיתה יניקתו מן בל של הבל ועליו קאמר (משלי כח) נבהל להון איש רע עין זה בלעם שהלך למדין ליקח שכר עצתו שעל ידו נהרגו כ"ד אלף (שם) ולא ידע כי חסר יבואנו כמ"ש בפ' חלק גמלא בעי קרנא אודנא דהוה ליה גזיזא מיניה זה שאמר ולא ידע כי חסר יבואנו שנחסר מן העולם והכתוב רמז שמכח זה זכה פנחס ונעשה כהן כי לא נתכהן פנחס אלא עד שהרג לזמרי נמצא שמן עצת בלעם (ר"ל שהכתוב הוא חסד בד' שהוא מדת כהן):