פרשנות מצטטת על נחום א:ג

בענין פטירת (אהרן) משה וכל ימיו אתמר עליה (תהלים ח) ותחסרהו מעט מאלקים בגי' י"פ אלקים מעט שהיה כלול מן ששי"ם רבוא שהוא בגי' תתנ"ט א' חסר מן זה המספר אבל בשעת מותו נקרא איש האלהים דייקא (דברים ד) עלה ראש הפסגה ז"ש אש"ר בשד"ה מ"ואב בגי' תתס"א (בראשית ל) אס"ף אלהים את חרפתי ועז"א אז ישיר ישראל שיעלה הבאר ויבסם כחות הדין באר חפרוה שרים שהם האבות שגרו בארץ פלשתים ימים רבים שהם כ"ו שנים מנין שם בן ד' לבסם כל כחות הדין חושבן פלשתים ז"ש במחוקק במשענותם כי סוד משענ"ת הוא גימ' הכי הוי בחושבן י"פ אלהי"ם והם חקקו בה עד שהעלו ובסמו כל כוחות הדין לעלות ראש הפסגה עד שיבוא נחמי"ה ב"ן חושיא"ל מנח"ם ב"ן עמיא"ל שהוא עלה ראש הפסגה שהיא תתס"א חשבון אש"ר בשד"ה מוא"ב. על כן יאמר בספר מלחמות י"י על סוד המלחמה שתהיה לע"ל (שמות יד) י"י ילחם לכם (ישעיה ב) ונשגב י"י לבדו ביום ההוא ושם של אלקים לא יהיה באותו זמן כי א"ס"ף אלקים את חרפתי (שם נה) וחרפת עמו יסיר ויסר מעלינו את הנח"ש את והב בסופה עם תרין אתוון אילין (שמות יב) מן הדם אשר בסף הוא סוד כוחות הדינים שיבואו זה מן השם ויבסמו וימתיקו המים ז"ס וה"ב ר"ל ו"ה ב' רתיכין מן שמא עלאה קדישא ויהיה מן סוף סופ"ה (נחום א) י"י בסופה ובשערה דרכו ואז יתקנו כל כחות האדם נר"נ ז"ס ואת הנחלים ארנ"ן שהוא א"דם ר"וח נ"פש נ"שמה כלל אדם על ג' קיטרין תליא ואז כשיראו מלחמות י"י שיהרג משיח בן יוסף נקראת מלחמת י"י בעמלק (זכרי' יד) ויצא י"י ונלחם בגוים את וה"ב בסופה שעתיד עשו להחזיר כל המתנות שלקח מישראל גם הוא קבל על עצמו לקבל כל הצרעת כמ"ש שני מצורעים היו וכו' וכמ"ש במדרש שאמר אדום פן בחרב אצא לקראתך אמר הקב"ה (ישעי' לד) כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד בשביל זה קאי אפרשה שלמעלה שתקצר נפש העם בדרך לסבב את ארץ אדום ולא רצו לעבור אותם בארצם על כן. בשביל זה יאמר בספר מלחמות י"י נשבע הקב"ה מלחמה לי"י בעמלק שכל המתנות שנתנו להם וכן כל הנחלים שנחלו הם לעצמם מן ארנונות ומסים שנתנו להם ישראל בסוף מחוייבין להחזיר להם (שם) ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית (שם) וטבח גדול בארץ אדום ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער שהוא בן יהודה שנקרא. בן על שם רע שרצה דוד לתקנו בבת שבע שהיא בת זוגו מששת ימי בראשית ולאהמתין ואכל פגה ומת אותו הילד ראשון ז"ש דוד (תהלים נא) לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי שרציתי לתקן ער ונמצא רע ונשען לגבול מואב שלא יהיה תיקון זה עד שיבא בן דוד שהוא בא מגבול מואב ומשם יזכה לבאר"ה לתקן כל כוחות של דינים שהם מנין יצח"ק ר"ח מים יסתלק ר"ח וישאר מים היא הבאר אשר אמר י"י למשה אס"ף את העם ואתנה להם מים הוא הדבר אשר דבר י"י למשה שיבסם כל כוחות הדין לקיים קרא אס"ף אלקים את חרפתי שאמרה אמנו רחל על כוחות הדין כדלעיל ואתנה להם מים שיהיו ממותקין לגמרי. או לע"ל יעלה ישראל מעלה מעלה עלה ב"אר בגי' ב"ן עמיא"ל שעתיד לעלות ויבקשו עליו (מיכה ה) ז' רועים וח' נסיכים לכן חשב ז' דרגין לקבל ז' רועים שהם יבקשו רחמים בעדו בא"ר ב"ן עמיא"ל חפרוה שרים ז' רועים כרוה נדיבי עם ה' נסיכים במחקק הוא משה שיבא עמהם או מח"קק הוא משיח ב"ן יו"סף (בראשית מט) ומחקק מבין רגליו ויצאו ישראל ממדבר העמים ויזכו למתנות רבות וממתנה שיתן להם הקב"ה ויקראו על שמו של הקב"ה ז"ש נחליאל ואז יעלו (ישעיה יד) על במותי עב ויזכו לע' מכילין דאורייתא ולמשיח אשר בשדה מואב שבא ממואב ויבנה בי"ת המקד"ש שהוא ג"כ חשבון תתס"א וכולל כל הבתי דינין ז"ש ונשקפה על פני הישימון לבנות בית המקדש שהוא עתה (דברים לב) ובתוהו יליל ישימון ואז (תהלים עג) ספ"ו תמו מן בלהות סמא"ל ובת זוגו בגימ' פני הישימון ע"ל פ"ני בגי' עמל"ק שהוא מלמטה וסר צלם מלמעלה וישקף י"י וירא עליהם לרעה כי שניהם הם אוחזין בנחש שהיא התעוררת לשון הרע שכן לשון הרע מתחלק על סמא"ל ובת זוגו בגי' לשו"ן הר"ע ולכן צוה משה לעשות את הנחש ולתלות אותה באויר שיסתכלו ישראל למעלה ויביטו בענין הנחש שהתחילה לשון הרע בעולם והיא שעמדה לאבותינו ולנו מסך מבדיל בינינו לבין אלקינו (ובשעה שקבלו התורה נתן להם מתנה ואח"כ נחליאל):

כי יצפנני בסכה. בריש מס"ג באלפ"א בית"א. מאותיות קטנות ס' כי יצפנני בסכה ולא מצאתיה קטנה בשום ספר גם לא בנוסח א' כ"י מאותיות קטנות ומ"ש במקרא גדול בריש ספר ויקרא ס' יצפנני בסכה טעות הוא עוד כתוב שם ס' בסופה ובסערה דרכו (נחום א׳:ג׳) שכתוב ובשערה בשי"ן והם שנים במסורת כתובים שי"ן וחברו אשר בשערה ישופני (איוב ט׳:י״ז) ואות קטנה דהתם הוא סמך בסופה ועיין מה שכת' בריש נחום:

וגדל חסד. בס"ס המדוייקים כתוב וגדל חסד בקמץ חטוף ובלא וא"ו אחר דלי"ת וכן הוא בדפוסים ישנים ובמקצת דפוסים כתוב וגדול חסד בוא"ו ויש להם על מה שיסמוכו מהמסרה שלנו שנמנה זה עם המלות שיש בהם וא"ו יתירה אעפ"י שהן בקמ"ץ חטוף וכבר נמנו במסרה זו תיבות אחרות עם וא"ו שלא נמצאו כן בספרים ולפיכך אין לסמוך עליו אדרבה יש לדחותה מפני מסרה אחרת האומרת וגדל ב' חד מלא וחד חסר והמלא הוא וגדול כח דריש נחום והחסר הוא זה וכן כתב רד"ק בהדיא הכא והתם: