פרשנות מצטטת על נחום א:ה

ישא. תבער ותלהט כמו ותשא הארץ מפניו (נחום א׳:ה׳):

נושא עון. ת"א שביק, ויבע"ת שרי, וכבר מצאנו לשון נשא על ענין הבטול והסילוק, כמעט ישאני (איוב ל״ב:כ״ב) פירש"י יסלקני מן העולם, ומזה וישאם דוד (שמואל ב ה׳:כ״א) סילק וביטל העצבים מן העולם, וכן ותשא הארץ מפניו (נחום א׳:ה׳) תתבטל ותסלק ותרגומו וחרובת, ומזה ולא ישא אליהם נפש (שמואל ב י״ד:י״ד) כלומר אין רצונו לבטל ולסלק הנפש, כי בשוב רשע מדרכו וחיה לבל ידח ממנו נדח, וכן יאמר האשכנזי על בטול וסלוק היות הדבר (דיא זאכע איזט אויפגעהאָבען), וזהו ענין נושא עון, וברעיא מהימנא (פנחס רמ"ח) מה בין נושא לנשא נשא מטולא, נושא סליקו דמטולא, ע"ש:

וישאם. ושרפם, כמו (נחום א ה): ותשא הארץ מפניו, ובמשנה (ראש השנה פרק ב משנה ב): משיאין משואות:

כמעט ישאני. יסלקני מן העולם ויש פותרים ישאני כמו ותשא הארץ מפניו (נחום א ה):