וַאֲשֶׁר֩ הָיָ֨ה נַעֲשֶׂ֜ה לְי֣וֹם אֶחָ֗ד שׁ֣וֹר אֶחָ֞ד צֹ֠אן שֵׁשׁ־בְּרֻר֤וֹת וְצִפֳּרִים֙ נַֽעֲשׂוּ־לִ֔י וּבֵ֨ין עֲשֶׂ֧רֶת יָמִ֛ים בְּכָל־יַ֖יִן לְהַרְבֵּ֑ה וְעִם־זֶ֗ה לֶ֤חֶם הַפֶּחָה֙ לֹ֣א בִקַּ֔שְׁתִּי כִּֽי־כָֽבְדָ֥ה הָעֲבֹדָ֖ה עַל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃
פירוש מהרז״ו
וכן בכל יום ויום. שמ"ש ויהי לחם שלמה ליום אחד יתכן לפרש שהיה לו יום מיוחד שעשה כן וא"כ אין אנו יודעים איזה יום הוא ולא בא לסתום אלא לפרש ע"כ בהכרח לפרש שהיה כן בכל יום ומ"ש אחד שלא נאמר שהכין כל זה באיזה יום והיה מספיק לאיזה ימים אלא שעשה כן בכל יום שנעשה והוכן בכל יום ונאכל בכל יום הכל ובהכרח שכך הפירוש גם בנחמיה ה' י"ח. ומ"ש וכן כל אשה ואשה זה נראה גוזמא יתירה מאד שהיו לו אלף נשים. ואיך יעלה על דעתן שיבא אצל כולן בכל יום אך יתכן כמ"ש במ"ר פרשה יו"ד ריש סי' ד' אצל בת שבע. כל הנשים כשמתעברות אינן רואות עוד פני המלך וכו' ואף כי בימי הנקה. וא"כ לא היו רואות פני המלך כ"א אחר העיבור וימי הנקה. עד שמתעברות. וזה יתכן ביום אחד לשלש שנים והיו צריכין שתים ושלש נשים ליום שחשבו שצריך לבא אצלן ואין כאן גוזמא דוק וחשוב:
אבן עזרא
הנראה אליו. שם התואר מהבנין הנזכר וכמוהו "ואשר היה נעשה" (נחמיה ה יח):
אבן עזרא
וכל נעשה. שם התאר לשון נקבה כמו אין אבן נראה כי לשון זכר ואשר היה נעשה ליום אחד: