אַתָּה־ה֣וּא יְהוָה֮ לְבַדֶּךָ֒ את [אַתָּ֣ה] עָשִׂ֡יתָ אֶֽת־הַשָּׁמַיִם֩ שְׁמֵ֨י הַשָּׁמַ֜יִם וְכָל־צְבָאָ֗ם הָאָ֜רֶץ וְכָל־אֲשֶׁ֤ר עָלֶ֙יהָ֙ הַיַּמִּים֙ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר בָּהֶ֔ם וְאַתָּ֖ה מְחַיֶּ֣ה אֶת־כֻּלָּ֑ם וּצְבָ֥א הַשָּׁמַ֖יִם לְךָ֥ מִשְׁתַּחֲוִֽים׃
ספורנו
אֱלֹהִים. הִנֵּה מִלַּת אֱלוֹהַּ תּוֹרֶה עַל נִצְחִי, וְלָזֶה עַל הַשֵּׁדִים שֶׁהֵם מֵתִים כִּבְנֵי אָדָם כְּמוֹ שֶׁהֵעִידוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמַר "לַשֵּׁדִים לֹא אֱלוֹהַּ" (דברים לב:יז), וְאָמַר עַל הָאֵל יִתְבָּרַךְ "אֱלוֹהַּ" כִּי הוּא הַנִּצְחִי בְּהֶחְלֵט, כְּאָמְרוֹ "וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ". וְיֵאָמֵר עָלָיו "אֱלֹהִים" לְשׁוֹן רַבִּים, לְהוֹרוֹת שֶׁהוּא צוּרַת כָּל הַצּוּרוֹת הַנִּצְחִיּוֹת וְזוּלָתָם, כְּאָמְרוֹ "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו:ג), כִּי אֵין לְזוּלָתוֹ מְצִיאוּת זוּלַת הַנֶּאֱצָל מִמְּצִיאוּתוֹ. וְלֹא יִמָּצֵא שׁוּם נִמְצָא זוּלַת מְצִיאוּתוֹ, כְּאָמְרוֹ "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם" (נחמיה ט:ו). וְעַל צַד הִתְדַּמּוּת יִקָּרֵא כָּל נִבְדָּל מֵחֹמֶר "אֱלֹהִים", וְיִקָּרְאוּ הַשּׁוֹפְטִים הַמֻּמְחִים "אֱלֹהִים" כַּאֲשֶׁר יִשְׁפְּטוּ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים. וּלְהוֹרוֹת עַל מַעֲלַת נִצְחִיּוּתוֹ אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ נֶאֱצַל נִצְחִיּוּת שְׁאָר הַנִּבְדָּלִים, נֶאֱמַר שֶׁהוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים.
חזקוני
השמים על המבוררים הנבראים הידועים והנראים לנו דבר הכתוב שמים לשון רבים ולא יתפרדו דוגמת מים חיים פנים מלקחיים רחיים. וסתם שמים לשון גובה הוא וארץ לשון שפלות ותחתית וכמו בהנשא החיות מעל הארץ, פירוש מעל הרקיע התחתון.
ספורנו
אֲנִי ה'. מְקַיֵּם הַמְּצִיאוּת, לֹא מַמְצִיאוֹ בִּלְבַד, אֲבָל גַּם מְקַיְּמוֹ, שֶׁאֵין לַנִּמְצָאוֹת שׁוּם יְשׁוּת וְקִיּוּם זוּלָתִי מַה שֶּׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם, כְּאָמְרוֹ "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם" (נחמיה ט:ו). וּמִזֶּה יִתְחַיֵּב שֶׁאֵין לְשׁוּם נִמְצָא קִיּוּם מְצִיאוּת בִּלְתִּי רְצוֹנִי.