פרשנות מצטטת על נחמיה ט:יד

על התורה וכו'. בירושלמי (פ"ז ה"א, י"א ע"א) משמע שמדברים כאן בברכת התורה ממש וכן בברכת המצות ממש (עיי"ש פ"ו ה"א, י' ע"א, ובאהצו"י שם עמ' 137). ברם מתוך העניין כאן משמע שאף בזה בברכת המזון אנן קיימין, וצריך לכלול בה תורה ומצות. ובברייתא שבבבלי: ואין לי אלא ברכת המזון, ברכת התורה מניין. א"ר ישמעאל ק"ו וכו' ר' חייא בר נחמני וכו'. ואפשר לפרש שהבבלי הביאה אף לעניין ברה"מ, כלומר שצריך להודות בברה"מ אף על התורה. ובמכילתא (בא פט"ו, עמ' 60): ר' חייא בר נחמני אמר משום ר' ישמעאל וכו' וברכת הטובה (כ"ה בכי"מ ובילקוט) מה זה מחוסר. אשר נתן וכו'. וקרוב לוודאי שהנוסח שם חסר, וצ"ל: מה זה מחוסר [טובה. זו תורה]. אשר נתן לך וכו'.⁷והסופרים השמיטו את המלים שסגרנו במרובעים, מפני שכן נזכר להלן שם בשם ר"י בן בתירא. ומתוך העניין שם מוכח שבברכת המזון עסיקינן. ולפ"ז מתאימה המכילתא לתוספתא כאן. וכן מפורש להלן בבבלי שם (מ"ח סע"ב): ר' יהודה בן בתירא אומר אינו צריך,⁸הדברים מוסבים על המסורת בשם ר' ישמעאל לעיל, עיי"ש. הרי הוא אומר טובה הטובה, טובה זו תורה וכו', הטובה זו בונה⁹כ"ה בכת"י, עיין דק"ס שם, עמ' 258, הע' ס'. ועיין בפי' האגרות לר' עזריאל עמ' 21, ויש שם חסרון. ירושלים וכו'. והעיר בדק"ס שם: ויש לעיין מה עניין בונה ירושלים לכאן. ולפי דברינו הנ"ל כולם בברכת המזון הם מדברים.¹⁰ומכיוון שכל הדרשות על ברכת התורה שנזכרו כאן אינן מדברות אלא בהודאה על התורה בברה"מ, הרי מובן מאליו שחיפשו סמוכים אחרים לברכת התורה על לימודה וקריאתה, עיין בדב"ר פ"ח, ב'. וכנראה שאף בדברי ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יונתן היו קיימות שתי מסורות, עיין בירושלמי כאן פ"ז ה"א, י"א ע"א (ובמקבילה במגילה פ"ב ה"א ע"ד סע"ד) ובדב"ר הנ"ל. ושמא היו מקומות שהזכירו תורה ומצות בברכת בונה ירושלים. וכן נמצא בברה"מ לשבת ור"ח (ידיעות המכון לחקה"ש העברית ה"ה עמ' ס"ו) בברכת בונה ירושלים: ואת שבת קדשך הודעת להם ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך,¹¹נחמי' ט', י"ד. וההמשך הוא: ולחם משמים נתתה להם לרעבם וכו'. ונא' בנה ירושלם¹²ועיין בסה"ז לכבוד גולדציהר כ"א (החלק העברי) עמ' 35. וכו'. ובברכת הארץ שם לא נזכרה תורה כלל. ועיין מ"ש לעיל פ"ג רה"י.

למען תזכרו. תניא, מפני מה קורין שלש פרשיות אלו בכל יום, א"ר לוי, מפני שעשרת הדברות כלולות בהן, זכור את יום השבת – למען תזכרו, ואמר רבי, זו מצות שבת ששקולה כנגד כל המצות שבתורה ^קלזכמש"כ בנחמיה ואת שבת קדשך הודעת להם ומצות וחוקים ותורה צוית, הרי דהקביל מצות שבת כנגד כל מצות התורה, ועיין לפנינו בפ' בשלח בפ' עד אנה מאנתם לשמור וגו' (ט"ז כ"ג). ובכלל דרשה זו עיין מש"כ לעיל אות קל"א וצרף לכאן. .
(ירושלמי ברכות פ"א ה"ה)

אני ה' אלהיכם. עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי מָה אָמַר הַמָּקוֹם? לֹא שֶׁנַּעֲשֶׂה וְנִטֹּל שָֹכָר? אָנוּ לֹא עוֹשִׂים וְלֹא נוֹטְלִים שָׂכָר עַל כָּרְחֲכֶם אֲנִי מַלְכְּכֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל כ'), "אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה … אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם" (ספרי). דָּ"אַ, לָמָּה נֶאֱמַר יְצִיאַת מִצְרַיִם? אֲנִי הוּא שֶׁהִבְחַנְתִּי בְמִצְרַיִם בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְשֶׁאֵינָהּ שֶׁל בְּכוֹר, אֲנִי הוּא עָתִיד לְהַבְחִין וְלִפָּרַע מִן הַתּוֹלֶה קָלָא אִילָן בְּבִגְדּוֹ וְאוֹמֵר תְּכֵלֶת הִיא. וּמִיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן הֶעְתַּקְתִּי: לָמָּה נִסְמְכָה פָרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ לְפָרָשַׁת עֲ"זָ? לוֹמַר שֶׁהַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת כְּעוֹבֵד עֲ"זָ, שֶׁאַף הִיא שְׁקוּלָה כְּכָל הַמִּצְוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּעֶזְרָא (נחמיה ט׳:י״ד) "וְעַל הַר סִינַי יָרַדְתָּ וַתִּתֵּן לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָ לָהֶם"; וְאַף פָּרָשַׁת צִיצִית לְכָךְ נִסְמְכָה לָאֵלּוּ לְפִי שֶׁאַף הִיא שְׁקוּלָה כְנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי: