פרשנות מצטטת על נחמיה יב:א

ובגבעון ישבו אבי גבעון. פרשה זו עד כל אלה בני אצל כתובה ב' פעמים בספר זה גם פרשת והיושבים הראשונים אשר באחוזתם בעריהם (ל' סי' ט') ופרשת ומן הכהנים ידעיה ויהויריב, כמו כן בס' עזרא (ר"ל נחמיה י״א:ג׳) דכתיב ואלה ראשי המדינה וזהו שמפרש בסוף מגילת ירושלמי ג' ספרים מצא עזרא ספר מעונים ספר זאטוטי ספר האחים ובטלו דברי האחד וקיימו דברי השנים וכן מצאו הרבה ספרי יחוסין כשנמצא ג' או ה' בטלו המועט וקיימו המרובים וכשנמצאו זוגות כמו ובגבעון ישבו אבי גבעון הוצרך לכתוב שתי פעמים שאין סדר יחוסן שוה וכן היושבים הראשונים מצא זוגות וחלוקים זה על זה כתבוהו שני פעמים בכאן ובספרו ולמה לא כתב שתיהן כאן אותם שבעזרא ואלה ראשי המדינה וגומר ולפי שייחס לשם עד ואלה הכהנים הלוים ומיחס עד ידעיה שהיה לאחר עזרא ומה ענין לפרש ולייחס בכאן בדברי הימים דורות יחד ולאחר עזרא כי אם אותם שהיו בבית ראשון ובפרשה האחרת של ובגבעון ישבו וגו' ועוד אמרו חכמים בספר' ולאצל ששה בנים תליסר אלפי גמלי טעוני מדרשות:

וישבו הכהנים וכו' ויגע החדש השביעי, הלשון הזה נמצא גם בסוף מגלת היוחסין אשר בעזרא שם, רק ששם נמשך עליו הספור של בנין המזבח, ופה נמשך עליו הספור של קריאת התורה, ולכן נחלקו הדעות בזה, שי"א שהוא המשך של הדברים שהיו בעליה הראשונה שהיה בימי כורש, ומ"ש בפסוק ה' ואמצא ספר היחס ואמצא כתוב בו נמשך עד סוף קאפיטל (י'), שכ"ז מצא כתוב בספר היחוס, ולפ"ז נאמר שעזרא עלה שתי פעמים, בפעם ראשונה בימי כורש עלה עם זרובבל, וכן נחמיה עלה אז כמ"ש (סי' ח' ט'), ויאמר נחמיה הוא התרשתא, ובסי' (י' ב') ועל החתומים נחמיה התרשתא בן חכליה, וכמו שנראה מעזרא (ב' ב' ס"ג) שנחמיה הלך עם זרובבל, וכן בנחמיה (סי' י"ב א') חשב עזרא בין העולים עם זרובבל וי"ל שהוא עזרא הסופר, ובזה נכון מ"ש בעזרא (ג' ד') ויעשו את חג הסכות ככתוב ואינו סותר עם הנאמר בספר זה (ח' י"ז). וי"א שמעשה זו היתה בימי נחמיה אחר בנין החומה, ומפני שבסוף מגלת היחוס סיים ויגע החדש השביעי ויאספו העם, וגם עתה היה כן, סיים באותו פסוק להמשיך אליו את אשר היה בימיו, ומ"ש בעזרא ויעשו את חג הסכות היינו בהלל ושמחה ועולות ראיה ושלמי חגיגה וד' מינים, הגם שלא קיימו אז מצות סוכה כראוי, בפרט שעקר כוונת הכתוב שם על קרבנות החג כמ"ש את חג הסכות ככתוב ועולת יום ביום כמספר כמשפט, שדבר מהקרבת המזבח, ולפי סדר הכתובים דעה זו מחוורת יותר:

גלות מכפרת ג' דברים כו' והיינו מדתלה העונש מיתה בשלשה דברים ביושב בעיר והצלתו ביוצא מעיר דהיינו גלות ולדעת ר' יהודה אין הגלות מכפר רק על גזירת המיתה משלשה דברים שזכר כמו שכתוב והיתה לו נפשו וגו' דהיינו חיות נפש לבד אבל לא שיחזרו שם לגדולה ורבי יוחנן הוסיף לומר דגלות מכפר על הכל דהיינו שיחזרו בניו לממשלה כמו שכתב כתבו האיש הזה ערירי וגו' כתבו דהיינו הגזירה ובתר דגלה כתיב ובני יכניה אסיר וגו' בדברי הימים ביחוס מלכות בית דוד כתיב האי קרא ואפשר דמשמע ליה דבתר דגלה כתיב משמותיהן דדריש אסיר על שם בית האסורין ושאלתיאל כו' אך יש לדקדק מה שייך הכא דרשה דזרובבל שנזרע בבבל ומה שמו כו' שהרי הוא היה בן שאלתיאל כדכתיב בספר נחמיה ועל כן נראה דמייתי האי קרא דזרובבל לראיה אהך דרשה דשאלתיאל שלא זכה יכניה להוליד זרע עד שגלה לבבל שעל כן קרא שאלתיאל את בנו זרובבל שאילולי שגלה יכניה אביו לבבל לא היה נזרע בגזירת כתבו את האיש וגו' ואמר ומה שמו נחמיה בן חכליה כדמוכחי קראי דזרובבל היינו נחמיה וא"כ ע"כ שם זרובבל ושאלתיאל להנך דרשות וק"ל: