וַֽתַּעֲמֹ֛דְנָה שְׁתֵּ֥י הַתּוֹדֹ֖ת בְּבֵ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים וַאֲנִ֕י וַחֲצִ֥י הַסְּגָנִ֖ים עִמִּֽי׃
משנת ארץ ישראל
המשנה גם ממעיטה בתפקידן של שתי התודות. כפשוטו ספר נחמיה מדבר על קרבן תודה בדמות בהמה. חז"ל הצניעו את הקרבן והסבירו שהיו אלו חלות תודה. במקרא נאמר שהמביא קרבן תודה מביא עמו שתי חלות (ויקרא ז יג), אבל כבר התוספתא מבארת: "שתי תודות שאמרו בלחמן אבל לא בבשרן"38תוס', סנהדרין פ"ג ה"ד, עמ' 814, ומקבילותיה שתובאנה להלן. .
רמב"ן
ופירוש והארץ תעזב מהם כי גם אחרי הזכירה תעזב מהם רמז כי אחרי פקידת כורש נעזבה מהם ורצתה השמיטות עד אחרי תשע עשרה שנה שנבנה הבית וקדשו העיר בשתי תודות (נחמיה יב לא) וחזרה קדושת הארץ וכרתו אמנה (שם י א) ואמרו (שם י לב) ונטש את השנה השביעית ומשא כל יד כל הקורות אותם רמוזות בפרשה הזאת: