פרשנות מצטטת על נחמיה יג:כ

סחרתך, עזבוניך, מערבך, רכליך. הסוחר, הוא הסוחר הגדול היתה כאניות סוחר אשר סוחריה שרים (ישעיהו כ״ג:ח׳) עמש"ש. והרוכל, הוא הנושא הסחורה מבית לבית למכרה לאחדים, מכל אבקת רוכל, הרוכלים ומוכרי כל ממכר (נחמיה י"ג כ') : ועזבון, נגזר מפעל עזב, הסחורה שעוזבים בעיר בבתי המסחר. וכן מערבה הוא מענין ערבות, הערבון שנותנים הלוקחים בעד המעות כמו מה הערבון אשר אתן לך, ושני הלשונות האחרונים לא נמצא על המסחר רק בפ' זאת, והבדלם מבואר בענין כמ"ש :

שכירות פועלים דאורייתא כו' עיין בשו"ת הגרעק"א סי' י"ז ובדברי הגאון רר"פ שפירא בהע"ש לשאילתא פ' במדבר בהשמטה שבראש הספר ועיין שבת קכ"א א' תוד"ה אין שכ' לה"ר דאפי באיסור דרבנן אמירה לנכרי שבות משכירות פועלים ומפ' הדר כמשכ"ר ועיין באו"ז הל' שבת סי' פ"ה אות כ"ה שכ' ראי' דאמירה לנכרי שבות אפי' באיסורא דרבנן מכבוי ומשכירות פועלים ומפ' הדר עיי"ש ועיין ביצה כ"ז ב' רש"י ד"ה אין פוסקין דמים ושם ל"ז א' רש"י ד"ה ומשום מו"מ ובספר אשי ישראל למס' שבת דנ"ד ב' שכ' שם דאפי' אם נימא דעיקר יסודו הוא דרבנן מ"מ הוא דברי קבלה דמקרא מלא הוא בנחמיה י"ג דממכר אסור בשבת וקי"ל [רה"ש די"ט] ד"ק כד"ת דמיא עיי"ש וביד שאול ליו"ד סי' רס"ו אות ה' כתב ע"ד רבינו דצע"ג שיהיה אסור לשכור פועלים על יום חול מה"ת זה א"א כלל.