פרשנות מצטטת על נחמיה י:לה

מתנדב אדם ונודר עולה ושלמים וכל מין שירצה מחמשה מיני מנחות הבאין בנדר ונדבה ומתנדב או נודר מנחה ממנחות נסכים לבדה מאיזה מין מג' מנחות נסכים כמו שבארנו, ומתנדב או נודר יין בפני עצמו או לבונה בפני עצמה, או שמן בפני עצמו, או עצים למערכה מפני שהן כקרבן שנאמר ולקרבן העצים.
או עצים למערכה, ברייתא הוא במנחות דף ק"ו ע"ב, אבל צריך באור דשם תניא קרבן מלמד שמתנדבין עצים וכמה שני גזרין וכן הוא אומר והגורלות הפלנו על קרבן העצים, ופסוק זה הוא בנחמיה י', וא"כ תימה למה כתב הרמב"ם פסוק ולקרבן העצים שהוא פסוק האחרון בנחמיה.
ונראה דבתענית דף כ"ו תנן דקרבן העצים דוחה מעמד בנעילה, וקרבן העצים הוא בזמן כהנים והעם, וחשיב במתני' ט' משפחות שזכו להביא עצים למערכה בט' זמנים ובאותו יום הקריבו קרבנות, ובברייתא דף כ"ח מייתי ע"ז קרא והגורלות הפלנו על קרבן העצים, והרמב"ם בפ' ו' מהל' כלי המקדש בהל' ח' ט' כתב דיום שהיו בו קרבן העצים לא היה בו מעמד בנעילה, וכתב ע"ז מהו קרבן העצים זמן קבוע הי' וכו' ויום שמגיע לבני משפחה זו להביא העצים היו מקריבין עולות נדבה וזה קרבן העצים היה להם כמו יו"ט וכו', והנה אף דפשטות הברייתא בדף כ"ח מפרשת עיקר זמן עצי כהנים, וע"ז מייתי שנאמר והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים והלוים והעם להביא וגו' על מזבח וגו', מ"מ כיון דעיקר זמן עצי כהנים הוא לפרש מה דתנן קרבן העצים, וכן הרמב"ם כתב ומהו קרבן העצים א"כ יש לומר דכיון שכבר הוקבע שביום שיביאו העצים יביאו קרבנות וע"ז תנן קרבן העצים, דממילא אין ראיה דעיקר הבאת עצים למערכה הוי קרבן, אלא דיום זה כבר נקרא קרבן העצים, בשביל שביום זה יביאו העצים למערכה, לכן הביא הרמב"ם קרא דסוף נחמיה דכתיב ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו ולקרבן עצים וגו' שהעמידו משמרות של כהנים לקבל לבית המקדש קרבן העצים, והיינו לקבל מכל מי שיביא עצים למערכה, שאף שאלו התשעה משפחות כבר זכו בהבאת עצים למערכה מ"מ יש רשות להוסיף עצים.

קרבן מנחה. ת"ר, קרבן מנחה – מלמד שמתנדבין עצים, וכן הוא אומר (נחמיה י׳:ל״ה) והגורלות הפלנו על קרבן העצים ^והרי דשם קרבן יונת על נדבת עצים. והנה קבענו דרשה זו על הלשון קרבן מנחה אע"פ שבגמרא נרשם סתם קרבן יען דכן פירש"י דמכוין לפסוק זה, אבל בבאור רבנו גרשום מציין הכתוב דר"פ א' אדם כי יקריב מכם קרבן, ובאמת לפי הראיה שמביא מפ' קרבן העצים אין כל שייכות לדרשה זו עם הלשון קרבן מנחה אלא, עם שם קרבן סתם, וגם במשנה הרי עלי עצים אינו מדבר כלל במנחה וכמו הרי עלי זהב וכו'.
ושיעור העצים שצריך להביא מבואר בסוגיא שלא יפחות משני גזירי עצים, והרע"ב פי"ג מ"ג דמנחות כתב הטעם משום דמעוט רבים שנים, אבל לדעתי אין זה מספיק, דא"כ למה יביא דוקא גזירים ולא עצים סתם [ע' זבחים ס"ב ב'].
אבל האמת הוא משום דבעינן שיביא כשיעור הנחשב לעבודה שלמה מעבודת הקרבנות, כיון דמכונה זה בשם קרבן, ושני גזירי עצים הם אחת מן העבודות שבמקדש כמבואר ביומא כ"ב א', וזה הטעם ביין שמביא ג' לוגין, משום דג' לוגין הם שיעור הפחות שבנסכים כמבואר במנחות פ"ט א', וזהו הטעם בנודר שמן שמביא לוג אחד, משום דהפחות שבמנחה הוא עשרון סולת והיא טעונה לוג שמן וכמש"כ בדרשה הקודמת. .
(מנחות ק"ו ב')

נחמיה י לה-לו