פרשנות מצטטת על נחמיה י:לו

המצווה להביא את ראשית "בכורי אדמתך" לבית ה' נזכרת וחוזרת ונזכרת בתורה ובמקרא, בספרות הבתר-מקראית ובדברי פילון ויוסיפוס. היא נזכרת פעמיים בספר שמות, בפרק כג יט ובפרק לד כו. בשני הפסוקים חוזר אותו לשון: "ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך". בספר במדבר יח יג נאמר: "בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו לה' לך יהיה". באריכות ותוך פירוט רב ערוכה פרשת הבאת ביכורים בספר דברים בפרק כו א-יא. פרשת הביכורים כתובה תוך תיאור מהלך הטקס והדברים אשר על מביא הביכורים לקרוא לפני המזבח: "וענית ואמרת לפני ה' אלהיך" (פסוק ה). הבאת הביכורים נזכרת אף בספר יחזקאל. היא נזכרת ברשימת המצוות המצומצמת אשר הספר מונה. אך מתוך טיבה של המצווה היא נמנית בראש הרשימה של חובת ההפרשות לכוהנים: "וראשית כל בכורי כל וכל תרומת כל מכל תרומתיכם לכהנים יהיה וראשית עריסותיכם תתנו לכהן" וכו' (יחזקאל מד ל). בין הדברים שעולי גולת בבל מקבלים עליהם נמנים הביכורים: "ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי כל עץ שנה בשנה לבית ה' " (נחמיה י לו). טוביה מספר על עצמו כי בימי קיום המקדש בירושלים "עליתי פעמים רבות לירושלים לחגים ככתוב לכל ישראל לחק עולם ובידי הבכורים ומעשרות הבקר"¹טוביה א ו, כך בנוסח הקצר. בנוסח הארוך: "הבכורים והבכורות ומעשר הבהמה". ברם, ייתכן כי יש לתרגם "תרומות". .

מפשוטם של המקראות בתורה, בספר יחזקאל ובספר נחמיה עולה כי יש להביא ביכורים מ"כל פרי האדמה" (דברים), "בכורי כל אשר בארצם" (במדבר), "וראשית כל בכורי כל" (יחזקאל), "בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי כל עץ" (נחמיה). אולם החכמים אמרו שאין מביאים ביכורים אלא משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל: "ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש" (דברים ח ח). בפ"א מ"ג קובעת המשנה: "אין מביאין ביכורים חוץ משבעת המינים". בהלכה זו נבדלים הביכורים משאר חובות החלות על פרי הארץ כגון חובת הפאה, הלקט והשכחה וחובת התרומות והמעשרות. בכל החובות הללו חייבים "כל שהוא אוכל ונשמר" (משנה, פאה פ"א מ"ד; מעשרות פ"א מ"א). עוד נאמר במשנה שאף משבעת המינים אין מביאים אלא מן המקומות המובחרים ומן הפרות המובחרים: "ולא מן התמרים שבהרים ולא מן הפירות שבעמקים ולא מזיתי שמן שאינן מן המובחר" (פ"א מ"ג). לא פילון ולא יוספוס מקדישים להגבלה זו מקום, וקשה לדעת מה הייתה דעתם בנושא.

"...ודבש". ראה ראב"ע למעלה (ויקרא ב, יא) שכתב אודות הדבש הנזכר שם: ורבים אמרו שפירושו דבש תמרים. וכן כל "ארץ זבת חלב ודבש". ויש להם כדמות ראיה בספר עזרא (הכוונה לנחמיה י, לו). ע"כ. וראה מה שכתבתי שם. וראה רש"י שם (פסוק יב).