פרשנות מצטטת על עובדיה א:ח

והנה כל מזמור י"ז אמר דוד נגד אבינו יעקב שתיקן גם כן תהלים בביתו של לבן ולכן קמ"ז מזמורים בתהלים נגד שנותיו של יעקב וזה המזמור אמר יעקב כשהתקין עצמו לדורון לתפלה ולמלחמה לכן כשהגיע למזמור י"ז שהוא חשבון טו"ב שהקב"ה הבטיח לו ואתה אמרת הטיב אטיב עמך אמר (שם יז) תפלה לדוד שמעה ה' צדק אמר שמעה בה' יתירה היא ה' אחרונה של השם (שם פה) צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו והיא מדת יצחק כמ"ש במדרש (שם טו) הולך תמים זה אברהם (שם) ופועל צדק זה יצחק ודובר אמת זה יעקב ולפי דרכי לפי שעשו סמך על מדה חמישית גבורה שהיא מדתו של יצחק שלא תעמוד לו לעשו באותו פרק לכן בא לעורר שם של י"י שהיא מדתו ז"ש (שם יז) שמעה ה' צדק ושלש דברים שביקש מעשו רמוזין בקרא ראשון אם למלחמה צדק שהיא לוחמת כ מלחמות של אברהם (ישעיה מא) צדק יקראהו לרגליו יתן בעפר חרבו ועל הדורון ששלח לעשו הוא א' הקשיבה רנתי דאתמר גבי קרבנות (תהלים ק) עבדו את י"י ובאו לפניו ברננה (מלכים א ח) לשמוע אל הרנה ואל התפלה שהוא על קרבן שהי' בשיר וביקש מהקב"ה שיצילהו מלשון רמיה כמו שהתפלל במזמור ראשון של (תהלים קכ) שיר המעלות י"י הצילה נפשי משפת שקר ומלשון רמיה כי יעקב אמת הי' ז"ש (שם יז) בלא שפתי מרמה. גם בא להתוודות על מה שהחריד לאביו חרדה גדולה ועשה שתי מעשים לעשו הא' שלקח ברכות ממנו ז"ש וישלח יעקב מלאכים עתה לפניו ר"ל לקדם את פניו ולבקש ממנו שימחול לו שני ענינים שעשה הא' שלקח את ברכתו ע"י שאמר הן עשו אחי איש שעיר לכן נקרא ארצה שעיר כדי לזכור אותו ענין שעשה לו יעקב בלקיחת הברכות ולשמור עברתו נצח שדה אדום על לקיחת הבכורה שמכר לו ע"י עדשים ע"כ קרא שמו אדום לנקום ממנו מאלו שני ענינים וע"ז ביקש מהקב"ה רבון העולם הלא לא במרמה עשיתי כמ"ש יצחק בא אחיך במרמה ויקח ברכתיך הלא (שם) מלפניך משפטי יצא כדאיתא בזוהר בההיא שעת' דאמר יצחק ואברככה לפני ה' לפני מותי נזדעזע כורסייא יקירא ויצא המשפט מלמעלה שמיכאל ילך עמו ז"ש מלפניך משפטי יצא אך יצא יצא תרין יציאות חד ליעקב וחד למיכאל יצ"א בגי' מיכא"ל ז"ש (שם) עיניך הם ע' קתדראין המסבבין כסא הכבוד (שם) תחזינה משרים הסכימו כולם שיקח יעקב הברכות ומדילי' נטל ואח"כ בא יעקב להתוודות על חטא שאיחר נדרו באותו ענין פגם וניער חטא של אד"הר ז"ש (שם) בחנת לבי פקדת לילה על מראה סלם שראה בלילה ואז לא עמד בנסיון ועשה נדר ולא קיים ז"ש (שם) צרפתני בל המצא שלא עמדתי בנסיוני והלוואי (שם) זמותי ולא יעבור פי אותו נדר בי חזר וניער חטא א"ה וא"ת יעקב אמתי למה הלך כל ימיו בעקבה ובמרמה הלא בבטן עקב את אחיו (שם יח) הא"ל תמי"ם דרכ"ו ויעקב איש תם והלך במרמה לז"א (שם יז) לפעולת אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ ר"ל מאחר שיעקב שופרי' דא"ה הוצרך לילך בעקבה עם נחש שהוא עשו כי עשו גרם לאייתאה לווטין על עלמא בגניבה ובעקב נחש כרוך על עקבו על כן הוצרך ג"כ יעקב דיוקנא של אד"הר לבא לאביו יצחק שהיתה בו נשמת חוה ולהחריד אותו ולהביא הברכות ג"כ בדרך עקבה ומרמה ז"ש רבון העולם הלא לפעולת אד"הר שחטא בעץ הדעת במצוה א שצוית לו בדבר שפתיך הוצרכתי אני לשמור ארחות פריץ ולומר אנכי עשו בכורך ולעשות מעשה מרמה. (שם) תמוך אשורי במעגלותיך על מראה הסלם קפיצת הדרך שנעשה לו וקפץ הר המורי' לקבלי' (שם) בל נמוטו פעמי אל יתן למוט רגליך וישא יעקב את רגליו או על מה שאמר ר' לוי אתר אית תמן בירדן בחמי טברי' מצווח נכנס יעקב שם ונעל עשו בפניו והקב"ה חתר לו חתירה ז"ש (ישעיה מז) כי תעבור במים אתך אני כי תלך במו אש לא תכוה ז"ש תמוך אשורי במעגלותיך בל נמוטו פעמי שם באותו נתיב שהי' אש ומים יחד ז"ש (תהלים קמ) פרשו רשת לרגלי למי מעגל (שם) מוקשים שתו לי סלה. אני קראתיך כי תענני אל שהקב"ה קרא ליעקב אל שנאמר ויקרא לו אל אלקי ישראל או על קריאה ראשונה שקרא אשא עיני בשעת מעמד סלם שאז השיב לו הקב"ה אנכי אלקי אברהם אביך שלא אמר לו יצחק אביך כי מדת אברהם שהוא חסד היא עמו ז"ש כי תענני אל באותה המדה אני מבקש (שם) הט אזנך לי עתה ושמע אמרתי והפלא חסדיך עתה לי מושיע חוסים ממתקוממים בימינך שהיא מדת אברהם בימין או שרמז לו כשם שהושעת מלבן הרשע שכחו כח חמור מימין כשם שמושיע חוסים מן לבן שהוא משמורה ראשונה של לילה חמור נוער כמ"ש יעקב אחי מאין אתם והשיבומחר"ן אנחנו נוטריקן משמורה ראשונה חמור "נוער הוא ארצה בני קדם שנתן אברהם להם מתנות אבל עשו היא משמורה שנייה כלבים צועקים לכן הלך עשו לצוד ציד להביא והביא לו כלב ויעקב חטא בזה שהי' (משלי כו) מחזיק באזני כלב עובר ומתעבר ר"ל עשה עבירה ולא לו לבדו עשה רק מתעבר על ריב לא לו לבדו רק שגם בניו תחתיו ושמנה פעמים אדוני גרם ח' מלכים שמלכו לפני מלך מלך בישראל והנה כשראה עשו שא"א לו לעמוד בפני יעקב בא עליו משני צדדין וילך עשו אל ישמעאל שנזדווגו תרין סטרין יחד הוא משמאל וישמעאל מימין וכן הלך ושכר מבני מצרים שהם בשר חמורים כדאיתא במדרש וז"ש והוא הולך לקראתך על סמאל שלקח ארבע מאות איש עמו הוא מחנה של מצרים ת' פרסה על ת' פרסה וכמו שראה יעקב שותפות זו שהולך עשו אל ישמעאל אמר (תהלים קכא) אשא עיני אל ההרים הם (בראשית ח) הרי אררט הרי חושך תרין סטרין שנזדווגו עליו עז"א יעקב (תהלים יז) שמרני כאישון בת עין. שר הכנף הוא שר החרב מרומז וישלח בגי' הכי הוי ז"ש בצל כנפיך תסתירני בת עין היא באמצע כן הוא עומד באמצע מפני רשעים זו שדונ"י הן הן מספר ש"ע דמעות שהוריד יעקב לעורר ש"ע נהורין הנרמזין בר"ת של ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה (שם יז) "אויבי "בנפש "יקיפו "עלי כאן רמז ד' עולמות אבי"ע (שם) מפני רשעים זו שדוני. בזוהר שני גדיי עזים שלקח יעקב בע"פ הי' זמן ביעור חמץ בין שש לשבע לקיים (ישעיה מג) עם ז"ו יצרתי לי והם עשו עגל בין שש לשבע חלבמו סגרו פימו דיברו בגאות יעקב אמר חנני אלקים וכי יש לו כל די סיפוקי ועשו אמר יש לי רב יתר מכדי סיפוקי יעקב אמר קום נא שבה ואכלה ועשו אמר עזות יקום אבי בגאות כדאיתא בזוהר. (תהלים יז) אשורנו עתה על מה שאמר יעקב ואחר עד עת"ה רמז לו גליות ת' של מצרים ע' של בבל ה' של אדום ואח"כ ויהי לי שור בן יוסף וחמור בן דודי אבל בלעם אמר (במדב' כד) אראנו ולא עת"ה כי בעונותינו יצאו מה שיצאו עז"א יעקב אף שיגיעו עתה דהיינו ה' אלפים של עשו סבבונו עוד ולא נצא ועיניהם ישיתו לנטות עוד יותר בארץ עיניהם ישיתו לנטות בארץ שנתן לו שוחד לקיים קרא ודברים טז) כי השוחד יעור עיני חכמים ואין חכמים אלא אדום שנא' (עובדי' א) והאבדתי חכמים מאדום ואותו שוחד גרם לעור עיני יצחק כדאיתא במדרש ישעיה ה) מצדיקי רשע עקב שוחד גם היה מתיירא יעקב שמא יבא עשו מפני ישיבת ארץ ישראל ז"ש (תהלים יז) עיניהם ישיתו לנטות בארץ זכות ארץ ישראל דמיונו כארי' יכסוף במדרש מדמה ענין אביקת מלאך עם יעקב משל לבן מלך שראה כלב רע והי' מתירא שלא יבא כלב על בנו הוא מגרה ארי' שבביתו על בנו וינצח הבן את ארי כן כשיבואו א"ה לזווג על ישראל יראו ששר שלהם לא יכול להם ז"ש (שם) דמיונו כארי' יטרוף וככפיר יושב במסתרים כן (שם) קומה ד' קדמה פניו ר"ל שיקדים הקב"ה שינצח הוא למלאך מקודם (שם) ויכריעהו פלטה נפשי משר של עשו שהוא חרבך שהקב"ה רודה בו את העולם חרבו של מלאך המות ובזה כל המלכיות לא יוכלו אח"כ לישראל כי שני מיהות הם הצדיקים מתים בנשיקה ועל כל אומות נתן הקב"ה רשות למלאך המות חוץ על זרעו של יעקב ובקש יעקב הצילני נא מיד אחי מיד עשו ע"ז שבקש דוד (שם כב) הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי ז"ש מיד אחי שכחו למעלה כלב שהלך לצוד ציד להביא והביא לאביו כח כל"ב שנקרא בלאד"ן וארז"ל בסנהדרין מאי בל אדן כלבא ולפי שיעקב החזיק באזני כלב והוא נקר' בלאדן כי (עובדיה א) בזו הוא מאד ויעקב קראו אדוני ודבר זה גרם ששלח יעקב מלאכים שהוא לפניו ר"ל ח' מלכים מלכו לפניו בארץ אדום מיד עשו שניתן לו החרב כמ"ש על חרבך תחי' ז"ש הצילה מחרב נפשי גם על חרב של מ"ה מיד כלב יחידתי וכן כאן (תהלים יז) פלטה נפשי מרשע חרבך שלא ימית אותי מחרבו רק ממתים ידך ד' והמתים מחרבו של מ"ה שעושה נבילה ז"ש (ישעיה כו) יחיו מתיך המתים על ידי הקב"ה והמתים ע"י חרב של מ"ה נבלתי יקומון ז"ש (תהלים יז) ממתים מחלד שנעשים חלדה פגומה בסכין שלו לכן חלקם יהיה בחיים כשימותו ע"י הקב"ה גם כשלא יבואו לכח כלב (שם) וצפונך תמלא בטנם ובמדרש א' והוא צולע על יריכו שאחזו בדורו של שמד זה דורו של ר' עקיבא ובר קפרא עז"א (שם) ממתים ידך ד' הנהרגים על קדושת השם התפלל עליהם ממתים מחלד שהם מתים ע"י מלכיות נקראים קדושים חלקם בחיים (ישעיה ד) כל הכתוב לחיים בירושלים דלעילא קדוש יאמר לו גם בק"ש צריך למסור עצמו על קדושת השם ז"ש (תהלים יז) אני קראתיך כי תענני אל הט אזניך שמע אמרתי שהוא על סוד יחוד שמע והנה למדו רז"ל כל סדר התפלות מיעקב ולדעתי נרמזין בפסוק מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו ר"ל תפלת המנחה צריכין אנו ליזהר בה יותר לפי שהיא שלוחה עבור מדתו של יצחק שיונק ממנה עשו כמ"ש (ירמי' ו) אוי נא לנו כי. פנה יום כי ינטו צללי ערב לכן (שמות לב) וירא העם כי באו שש והגיע ערב רב זמן יניקת החיצונים והנה גם הוא אחרינו תפלת ערבית שתיקן יעקב ויצו גם את השני גם את השלישי הן הן ג' משמורת של לילה גם כל ההולכים אחרי העדרים תפלת שחרית כי (בראשית מד) הבוקר אור והאנשים שלחו המה וחמוריהם (איוב לח) ברן יחד ככבי בקר אז (שם) ויריעו כל המקטרגים וכן ג' תפלות סידר שמעה ד' צדק בה' אחרונה (תהלים קד) תשת חשך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער ומדת צדק אוקידת לעלמא ואילנא דמותא פרוס גדפוי על עלמא הקשיבה רנתי נגד תפילת שחרית כי (שם ל) בערב ילין בכי ולבקררינה שלחני כי עלה השחר הגיע זמן לומר שירה האזינה תפלתי על תפלת מנחה (שם קב) תפלה לעני כי יעטוף ולפני ד' ישפוך שיחו ואין שיחה אלא תפלה ויצא יצחק לשוח בשדה כי ביותר צריך ליזהר בה גם סידר יעקב שבחו של מקום ואחר כך התפלל ג' ראשונות אלקי אבי אברהם אבות אלקי יצחק גבורות ד' האומר אלי אתה קדוש ואחר כך התפלל צרכיו קטונתי מכל החסדים ואחר כך אמר ג' אחרונות ואתה אמרת הטיב אטיב עמך כמ"ש בספר צרור המור ואחר כך נפל על פניו ויקח מן הבא בידו שנפל על יד שמאל על פניו ותעבור המנחה על פניו ויעבר את מעבר יבק רזא הוא בזוהר שצריך לומר אחר שמונה עשרה י"ג מידות שהוא סוד ויעבור ונרמז ותעבור המנחה על פניו (שמות לד) ויעבור ד' על פניו ואחר כך א' מזמור (תהלים כ) יענך ה' ביו' צרה שנרמז שם ד"פ שם של י'ב'ק' הקשיב' רנתי מתחלה שבחו של מקו' ואח' כך האזינ' תפלתי כמ"ש (מלכים א ח) לשמוע אל הרנה ואח"כ תפלה כי בזה מזמר המקטרגי' סוד פסוקי דזמרה ויהי' התפלה בלי קטרוג ז"ש בלא שפתי מרמה. גם הוצרך יעקב להתפלל כי כל תענית שאין בו מפושעי ישראל אינו תענית כי חלבנה צריך להיות עם קטורת ותפלתו לא היה אצלו חלבנה לכן אמר שיקבל אף שהיא בלא שפתי מרמה וכבר רמז יצחק באמרו אל עשו בא אחיך במרמה ויקח ברכתיך ר"ל שצריך להיות שפתי מרמה לקבלת התפלה והטעם שאם אין פושעי ישראל בתוכם השטן מקטרג יותר כטעם שער של תפילין וכל עניני של קדושה שצריך ליתן חלק לההוא סטרא בתוך הקדושה ומזה הטעם הפריד יעקב ונתן שעיר לעזאזל כי מנחה שלוחה היא לאדוני לעשו מטעם שלא יקטרג מלאכו של עשו ז"ש והנה גם הוא אחרינו שרמז על השטן וכן כשאמר באנו אל אחיך וגם הולך לקראתך רמזו על השטן הן הן ארבע מאות איש עמו ת' בתי דינים דחציפין ר"ע עי"ן מלאך המות מלא עינים וכשסידר יעקב התפלה עדיין לא הזמין במנחה לכן ביקש האזינה תפלתי מאחר שהיא בלא שפתי מרמה. אח"כ סידר יעקב המנחה וסידר מזה הצד עזים ותישים מזה הצד פרים והגמלים באמצע אמרו במדרש למה הוא נותן הגמלים באמצע אלא א' לו הוי רואה את עצמך כאלו אתה יושב על בימה ודן ואני נידון לפניך ואתה מתמלא עלי רחמים כי הגמל גבוה ודרש מלשון גמילות חסד גם מלאך שלו רוכב על הגמל והביא קללות לעולם ומאחר שיעקב הזכיר שיהי' דן לפניו אמר רבון כל עולם לא לפני זה הרשע אני נידון רק מלפניך משפטי יצא כי עיניך תחזינה משרים ומתמלא רחמים והתחיל בעזים כחו של עשו והוא איסור שעטנז שט"ן ע"ז ע"זא דבי טבחא שמינא מנאי מזה הטעם עזים אזלי ברישא שהוא כח של עשו מברייתא של עולם בראשית א) ויהי ערב שהוא עשו ואחר כך (שם) ויהי בוקר שהוא יעקב כמ"ש קומה י"י קדמה פניו שילך הוא מקודם בזה העולם אזיל סומקא זה עשו ואתי חוורא זה לבן אני קראתיך כי תענני אל לקבל תרין גוונין שעברו עלי אדום ולבן בקליפה אני קראתיך כי תענני אל מנחה של יעקב היתה מנין תעננ"י שהוא תק"ף וסוד ש"עיר הט אזנך ושמע אמרתי שקרא יעקב ק"ש כעובדא דר' אחאי בפ"ק דקדושין כל אימת שקרא ק"ש נתר חד רישא בחנת לבי פקדת לילה התוודה על ויפגע במקום וילן שם שדרש בזוהר מלשון (שמית טו) וילונו העם שהרהר בלבו על גדולת עשו ז"ש כי בא השמש והוא עשו שנדמה למאור גדול ועז"א צרפתני אם אוכל לעמוד בנסיון בל תמצא זמותי בל יעבר פי הגם על נדרו שעשה גרמה חטא א"ה ע"ז ג"ע ש"ד כדאיתא במדרש שעבור שאיחר נדרו נענש יעקב בע"ז שאמר הסירו אלהי הנכר ג"ע דינה ש"ד שהרגו כ"ד אלף מאנשי שכם ז"ש (משלי כ) מוקש אדם ילע קודש לפי שאיחר נדרו יצא מוקש חטא של א"ה ונבלע הקדושה שתיקן יעקב מתחלה ז"ש לפעולות אדם בדבר שפתיך חזרתי ונערתי ושמרתי ארחות פריץ מפני רשעים זו שדוני על הברכות שבירך יצחק ליעקב ברכות של גליות (איוב ה) בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע גם דרשו בפסוק ויבא יעקב שלם כל הברכות אלו על יעקב בעצמו ז"ש ז"ו שדוני שרצה לגזול ממנו הברכות שהם נחלקין ז' ו' נרמז במלח ז"ו גם אמר על עשו ולבן רשעים זו שדוני כמ"ש (תהלים קכא) י"י ישמרך מכל רע עשו ולבן י"י ישמור את נפשך ממלאך המות שעליהם אמר כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכל ז"ש נגד מלאכו של עשו אויבי בנפש יקיפו עלי:

אין תורה. אם יאמר לך אדם יש חכמה נגדם תאמין, דכתיב (עובדיה א׳:ח׳) והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו^מב)ועיין במ"ר פ' נשא פרשה י"א דרשו הפסוק דמשלי ג' וכסילים מרים קלון זו אדום, וצ"ל דזה הוא אחר שנאבדו מהם החכמים כמש"כ והאבדתי חכמים מאדום., ואם יאמר לך יש תורה בגוים אל תאמין, דכתיב מלכה ושריה בגוים אין תורה^מג)כלומר דכונת הכתוב שיתערבו בגוים וישכחו התורה, א"כ ממילא מבואר שאין תורה בגוים, דאלו היה הרי לא שכחו גם המתערבים בהם. [מ"ר].

ומה שאמרו בפרק בתרא דשבת (קנו.) 'מזל מחכים', היינו שהמזל מכריע את האדם שיהיה יגע ומחזיר אחר התורה, והנה הוא מועיל לחכמה, וזהו 'מזל* מחכים' דקאמר, לא שיגרום לו לגמרי החכמה, רק שהוא מסייע לו, דהיינו שיגרום לו לטרוח אחר החכמה. ומכל מקום אין התורה תחת המזל, שיתן המזל אליו תורה לגמרי שתבא אחריו. ועוד, דהתם ד'מחכים' היינו שיהיה חכם בכל שאר חכמה, אבל התורה היא יותר מן החכמה. כי כל דבר שהוא שכלי נקרא 'חכמה', אבל תורת משה היא אלהית, והיא בודאי למעלה מן החכמה. שאף האומות נקראים חכמים, אבל בני תורה לא נקראו. וכן אמרו במדרש (איכ"ר ב, יג) אם יאמרו לך שאין חכמה באומות, אל תאמן, שנאמר (עובדיה א, ח) "והאבדתי חכמים וכו'". יש תורה באומות אל תאמן, שנאמר (ר' איכה ב, ט) "אין תורה בגוים". ותורת משה לא שייך בזה מזל וסייעתא דשמיא*, רק שהאדם צריך לטרוח אחר התורה.