וְחַתּ֥וּ גִבּוֹרֶ֖יךָ תֵּימָ֑ן לְמַ֧עַן יִכָּֽרֶת־אִ֛ישׁ מֵהַ֥ר עֵשָׂ֖ו מִקָּֽטֶל׃
מגלה עמוקות
ערסתכם חסר ו"י כתיב כי ב' אותיות אלו גרם אדם הראשון (שם ג) ו"י גרש י"י אלקים את האדם גרם (רות א) ותלכנה שתי ההין ב' חורבנין בית ראשון ה' עלאה א"לף בינה בית שני ה' שנייה ולכן בכאן תיקון שם בן ד' ראשית ערסתכם חלה דא י' של שם חל"ה תרימ"ו תרומ"ה ג' אותיות מן השם ז"ש תר מו תרומה לי"י לתשלום שם י"י ז"ש אח"כ מראשית ערסותיכם שהיא הי' של חלה כמבואר בתיקונים שחלה היא סוד י' תתנו לי"י תרומה רוממות לשם י"י לדורותיכם שיהי' מתוקן הכל ולפי דרכי הראשון שאד"הר אחר חטאו נעשה חלה מג' עולמות בי"ע דהיינו חל"ה תרימ"ו תרומ"ה שנעשה תרי ממאה מג' עולמות שהם ג' אותיות השם לכן יעקב כשנתברך בי' ברכות ותיקן י' קללות של אד"הר כמבואר בזוהר תולדות אמר לו יצחק באותו פרק (בראשית כז) הו"ה גביר לאחיך שהוא יהיה שיעור קומה בתיקון ג' אותיות אלו שהן הן אורך של אד"הר לכן אמרה רבקה אז (שם) קצתי בחיי ק' קטנה בכ"ף איש ז"ש ראשית עריסותיכם הוא אד"הר (משלי ח) וראש עפרות תב"ל שהיה איפה שלימה מג' סאין שאברהם אמר עליה (בראשית יח) מהרי שלש סאים קמח סלת לתקן איפה של אד"הר שהי' כלול נר"נ מג' עולמות (שם) לושי ועשי עגות ליקח חלה מן העיסה ולתקן חוב המחשבה דחב בי' אדם אבל באותו הפרק נטמאה העיסה ולא ניתקנה בסוד שהסיב אברהם (שם) הנה באה"ל ר"ל ל"ח שנה אחר זה באה רבקה וניתקנה העיסה (שם) ואל הבק"ר רץ אברהם הלא זקן ואינו לפי כבודו היה אבל בהיפוך אתוון רבק"ה זה נרמז בכאן חל"ה תגין על ה' לומר כאלו אינו כתובה בו ורומז על ל"ח שנה אלו גם היו ישראל נזופין במדבר ל"ח שנה שלא נתייחד עליהן הדיבור אפשר שרמז בבואכם ר"ל כשתבואו אל א"י אז ראשית עריסותיכם שיהי' מכאן עוד ל"ח שנה חל ה' מתוייגת לומר כאלו אינה כי אחר ל"ח שנה חל עליהם ה' שחטא בו אד"הר כמבואר בתיקונים (תיקון י"ט) וז"ל חטה אלנא איהו דאכיל אדם קדמאה ואיהו לא אפיק מיניה מצה שמורה ועביד לי' עיסה ולא אפיק מתמן חלה ובג"ד לא ח"ל בו ה' ושריא בי' ח' מלשון (עובדי' א) וחתו גבורך תימן לכן אמר ח"לה ת"רימו נוטריקון ח"ת ז"ש רבקה קצתי בחיי מפני בנות ח"ת לתקן איפה כמ"ש יצחק (בראשית כז) מ"י א"פוא ה"צד ציד ר"ת מא"ה לתקן מאה שערים אשר זרע יצחק בארץ ההיא לתקן איפ"ה אד"הר שהעמידו על ק' אמה ז"ש יצחק (שם) ולכה איפוא מה אעשה בני על איפה של אד"הר והשיב עשו (שם) ברכני ג"ם אני לתקן שיעור ח"לה שלו שהיא ג"ם בצים כי (קהלת א) ג"ם את זה לעומת זה ויעקב אמר כשנולד לו יוסף (בראשית ל) שלחני כי הגיע עת טהרת העיסה לקבל עשו הרשע (שם) מתי אעשה ג"ם אנכי לביתי ורבקה אמרה למה אשכל גם שניכם ביום א' כי כמו שעיסת ישראל חייבת בחלה כן לעמת זה עיסת כלבים פטורה מן החלה בזמן שהרועים אוכלים ממנה חייבת אין הרועים אוכלים ממנה פטורה:
תוספות
מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן - ופארן מארץ ישמעאלים כדכתיב גבי הגר (בראשית כ״א:כ״א) במדבר פארן וסמיך אסיפיה דקרא וקדוש מהר פארן סלה ולא גרסינן מאי בעי בתימן דתימן משעיר הוא דכתיב (עובדיה א׳:ט׳) וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מיהו קשיא לגירסת רש"י אמאי מייתי קרא דחבקוק למדרש הכי בקרא דאיתא בוזאת הברכה נמי הוזכר פארן וי"ל דאיכא למידרשיה כדדריש ליה בפרק שור שנגח ארבעה וחמשה (ב"ק דף לח. ושם) מפארן הופיע ממונם לישראל והוא הר סיני כדאמר פ' ר"ע (שבת דף פט. ושם) ה' שמות יש לו סיני פארן ורבי אלחנן אומר דגריס שפיר מאי בעי בשעיר ומאי בעי בתימן והאי תימן לאו שם אומה הוא אלא שם רוח דרום כמו עורי צפון ובואי תימן כדדרשינן בספרי פרשת וזאת הברכה מד' רוחות נגלה הקדוש ברוך הוא לישראל שנאמר אלוה מתימן יבא ולכך ניחא שהוצרך להביא פסוק דחבקוק: