פרשנות מצטטת על עובדיה א:י

וישלח יעקב מלאכים לפניו המקרא נדרש לפניו ולפני פניו ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים דא"כ מאי אתא לאשמעינן במה שאמר לפניו אם להודיענו שהי' מלאכים ממש שנזכרו במקרא שלפניו מן אותן החיילות שלח אותם הלא כבר אנו למדין שהיה מלאכים ממש או במה שאמר וישיבו המלאכים ולא כתב שהלכו כמו שכתבו הקדמונים או במה שאמר יעקב לעשו כה תאמרון לאדוני לעשו למה קראו אדוני בשלמא כה אמר עבדיך יעקב בא להודיע לשלוחים שמכניע הוא עצמו וכן ידברו לו כמו שכתב א"א מו"ז בספרו וכמ"ש מו' איסריל שנגד שר של עשו אמר כן שהיה אצלו אז. וא"כ הדרי קשיא אדוכתי למה אמר לפניו ע"ד הפשט כמו שכתבתי לעיל שהודיע אותו שהוא לא קבל הברכות עתה רק סילק אותם לסוף ימיא כמ"ש בזוהר ושלח לו שקיבל על עצמו המלכות כמ"ש לבסוף יעבור נא אדוני לפני עבדו והוא חלק מחנות שלו על ד' חלקים ויצו את הראשון גם השני גם השלישי גם כל העדרים הן הן ד' גליות ושלח לו זה מנחה שלוחה היא לאדוני לעשו שיקבל מנחה זו שיהיה מושל בכל ד' מלכיות אלו כמ"ש יצחק (בראשית כז) שא נא כליך זה בבל קשתך יון צא השדה אדום. והנה גם הוא אחרינו שהוא תופס מלכות אחריו ועז"א אכפרה פניו במנחה ומה הוא המנחה ההולכת לפניו ר"ל שיקבל מלכות לפני או הכיבוד הוא שהשכינה תהיה אצלו ז"ש מנחה שלוחה היא לאדוני לעשו שתהי' השכינה שנקראת מנחה אצלו ז"ס אכפרה פניו ומה היא המנחה ההולכת לפני ר"ל השכינה ההולכת לפני תהיה אצלו ז"ש ויקח מן הבא בידו ר"ל אותו ענין שלקח יעקב בידו בשעת יציאתו לעולם שנאמר וידו אוחזת בעקב פשו ילך מקודם למשול בזה העולם והוא יתפוס מלכות אחרי' דבר זה לקח עתה בענין שליחות מנחה זו ז"ש ויקח מן הבאבידו שהוא אחוזת יעקב שבידו דבר זה קיים עתה בשליחותו. ע"ד הדרוש הכתוב בא לתרץ קושיות הזוהר איך השתחוה יעקב לאל אחר שהוא עשו הלא יעקב אמר אליו ראיתי פניך כראות פני אלקים שהוא מלאך שלו שהוא סמאל והזוהר השיב והוא עבר לפניהם ר"ל הקב"ה שהלך לפני יעקב אליו היה משתחוה ועז"א אכפרה פניו במנחה אבל כוונתו על השכינה ההולכת לפני יעקב אליה אני משתחוה כן התפלל יעקב (תהלים יז) קומה ד' קדמה פניו שילך לפניו קודם כדי שתהיה ההשתחויה להקב"ה שהלך לפניו ועז"א וישלח יעקב מלאכים ולא היתה כוונתו רק לשם שמים שהיו מתהלכים לפניו (מיכה ב) ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם. או שעדיין קשה איך עשה יעקב זה הלא אסור לשתות מן פרצופי ע"ז שמקלחות מים לפניהם כדי שלא יאמרו לע"ז הוא משתחוה וא"כ איך עשה יעקב זה למראית עין שיש לחוש שיאמרו שאל עשו הוא משתחוה מזה הטעם כתוב בהגהת אשר"י אסור לשחות מודים בשעה שצלם כנגדו לזה השיב הכתוב לפניו הוא לא עשה אלא לפנים שהחניף לרשע בעו"הז. וזה כוונת המדרש אלמלא סמכו ישראל על כחו של זקן לא היה תקומה לישראל בימי המן וקשה מה ענין זה לזה אבל הענין שגם שם באותו הדור נתחייבו ישראל כלייה שהשתחוו לצלם והשיבו בגמרא וכי משא פנים יש בדבר והשיבו הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה אלא לפנים עמהם. והלא אף מחשבה של ע"ז הקב"ה מצרפה למעשה וכ"ש להשתחוות במעשה ועל מה סמכו ישראל. וזה השיב על כחו של אותו זקן שגם היא השתחווה לעשו לפניו וחנף לרשע לפנים לפיכך סמכו על כחו שאינם מתחייבין כלייה על שהשתחוו לצלמו של אותו רשע לפנים ולבם בל עמהם לכן כשהגיע אסתר לבית הצלמים אז נסתכלה באיזה חטא בא להם לאותו הדור כלייה ונכנס בלבה השתחויה לצלם ראתה מעשה ונזכרה הלכה שאינם חייבים עבור זה כלייה ופתחה ואמרה (תהלים כב) אלי אלי למה עזבתני. וא"ת עבור שהשתתוו לצלם הלא אתה (שם) בך בטחו אבותינו בטחו ותפלטימו שכוונתם בלב לשם שמים (שם) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל סבא שהיה מחשבתו עליך כשהשתחוה לעשו. ע"ד הרמז מלאכו של יעקב הוא אוריאל שכתב האריז"ל בספר המלבוש שנכנס עמו ג"ע אז אוריאל נכנס עמו והוא ההולך לפניו (שמות לג) ופני ל"א יר"או בהיפף אוריאל ולפי שמלאך אברהם מיכאל ויצחק גבריאל ויעקב אוריאל כמ"ש ויקרא יעקב שם המקום ההיא פניאל שהוא מלאך של פנים והוצרך יעקב לשלוח מלאכים שהם הולכים לפניו שהוא מחנה אוריאל כי היה מתיירא מן גיהנם שנכנס עשו לאביו עם שר שלו סמאל בשעה שקבל הברכות אם אינו רוצה יעקב במלכיות יקבל גיהנם כמו שקבל אברהם בברית בין הבתרים ועז"א שלמה (שיר ב) עד שיפוח היום גיהנם אז ונסו הצללים ה שרי אומות העולם (שם) סב דמי לך דודי לצבי לקבל המלכיות כמו שקיבל עליהם אברהם (שם) על הרי בתר שהוא ברית בין הבתרים שקיבל עליו מלכיות שהם הרים וכמו שצעק (תהלים קכא) אשא עיני אל ההרים הם מלכיות. או לפי ששלח לו מנחה מנין שעיר שהוא לעזאזל לקבל פניו של עשו שדומה לכלב כשאינם זוכין וכשמקובל הקרבן אזי מלאך המות דמות אריה שהוא אוריאל. או לפי שעשו בא בשתי רשעיות כמ"ש ויירא מאוד על גוף ויצר לו על ממון וכמ"ש הצילני נא מיד אחי (עובדי' א) מחמם אחיך יעקב תכסך בושה מיד עשו שופך דמים עז"א לפניו שיזכור דין לפניו כדי רשעתו כדי רשעה א' אתה מחייבו ואתה אינך עושה כן רק ארצה שעיר גבר שיידין שנותן עיניו בממון של ישראל (דניאל ז) וארו חיו רביעאה לה עיינין כעיני אנשא רע עיין בממון ועל גוף שדה אדום אדמוני שופך דמים ז"ש לו עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי (תהלים קיט) כרו לי שיחות אשר לא כתורתיך שאין מחייבין לאדם שתי רשעות לוקה ומשלם ז"ש ואחר עד עתה יהיה בגלות עד (שם יב) עתה אקום יאמר ד' דהיינו משוד עניים שלוקחין ממון מאנקת אביונים גופן (דברים לב לי נקם ושילם על ממונן באו ימי הפקודה ועל הגוף באו ימי השילם ז"ש מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו אבל והנה גם הוא אחרינו שיצטרך לשלם לנו כל מה שלוקח ממנו בזה העולם כדדריש ההוא דמעמא דארעא וכן הוא אומר אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני לע"ל תלך המנחה לפניו ולפי שעשו רצה לפגוע בגופו ובממונו לכן אמר אכפרה פניו במנחה כדי לכפר ולרצות אותו בזה שהולכת לפניו דהיינו ממון שלו ואח"כ אראה פניו אולי ישא פני על הגוף שלו שלא יזיק לו. ז"ש במזמור (תהלים יז) אני בצדק אחזה פניך בצדקה שנותנין לעניים נגאלין כמ"ש (שם יב) משוד עניים וגו' עתה אקום יאמר גו':

ותגישון. עצמיכם לשבת בגלות אשר יחמס אתכם שנאמר בו מחמס אחיך יעקב (עובדי' א) זה מדרשו של רבי שמשון זצ"ל, ד"א המנדים ליום רע המבזים על נבואת ימי רע שהנביאים מתנבאים להם. ותגישון שבת חמס. זהו כמו שאמר ישעיה הוי מגיעי בית בבית ותגישון שבת בתוכם זו אצל זו על ידי חמס:

וישלח יעקב מלאכים לפניו. ר"פ בר' ראובן פתח (תהלים יז) קומה ד' קדמה פניו בחמשה מקומות מצינו שהי' דוד מקים להקב"ה בספר תהלים וקשה למה א' דוד ה' פעמים קומה ד' לא פחות ולא יותר גם מה בא להשמיענו באומרו בספר תהלים וכי ספר אחר יש לנו מדוד המלך ישראל ומה ענין ה' פעמים קומה לכאן ולמה התחיל בקומה ד' קדמה פניו והענין מה שא' רז"ל שיעקב בביתו של לבן א' ספר תהלים כדאיתא במדרש פ' ויצא לכן יש קמ"ז מזמורים כמנין שנותיו של יעקב רק שדוד חלקן על קן מזמורים לקבל קן דיליה (שם פד) גם צפור מצאה בית ודרר קן לה דר"ר נוטריקן "דוד "רגל "רביעי שיש ש"ע נהורין באריך מנין צ'פ'ר' ומגיע קן למלכות בית דוד ולמדת יעקב ר"ך שהוא עשר פעמים כ"ב שהרשה הקב"ה ליעקב כ"ב צינורין בשעת מראה הסלם ויש כ"ב במקום ההוא בסוד (בראשית מח) ב"ך יברך ישראל שדרך כ"ב צינורין אלו יורד השפע דרך סלם לזה העולם ועז"א יעקב כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך שהוא עשר פעמים כ"ב הרי ר"ך ובזכות אותן ש"ע דמעין שהוריד יעקב הרמוזין בפסוק ראשון של ויצא בריש אתוון זכה יעקב ויבא יעקב של"ם בכל ש"ע נהורין (שם יד) מלכי צדק מלך שלם איקרי (שם טו) כי לא שלם עון אמורי שהוא עשו שיש לו ש"ע קליפות (תהלים לז) כחציר מהרה ימלו בסוד השמא"ל ויבא יעקוב שלם בו' ולקח מן עשו אות ו' ואוחזת ידו בעקב עשו אבל עתה צולע יעקב על יריכו והנה א' דוד ה"פ קומה ד' בספר תהלים שאמר יעקב אבינו בביתו של לבן נגד ה' ברכות שנתברך יעקב נגד ארבע גליות ומלחמות גוג מגוג לכן א' יצחק לעשו צודה לי צידה בה' יתירה גם אפשר שרצה יצחק ליתן ד' מלכיות לעשו וכל מקוםשגלו ישראל שכינה עמהם ה' של שם לכן א' דוד ה' פעמים קומה ד' שיעשה למען שמו חסד בגלות עמוס ט) ויקים סוכת דוד הנופלת בגלות וענין קומה ד' ע"ד מ"ש משה כשראה הגליות (במדבר י) ויסעו מהר ד' דרך שלשת ימים כל גלות נקרא יום א' וראה שארון ברית ד' שהיא שכינה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים (שם) ויהי בנסוע הארון שראה הגליות אמר משה קומה ד' ר"ל שלא ילכו בגלות יותר (שם) ויפוצו אויביך לקיים (הושע ו) יחיינו מיומים וביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו שלא יחרבו רק ב' בתי מקדשות והשלישי יקום וכן בכאן שראה גליות א' קומה ד' ולפי שהוקשה ליה לר"פ מאי לפניו בפסוק וישלח לכן התחיל (תהלים יז) קומה ד' קדמה פניו והתחיל בזה המזמור (שם) שמעה ד' צדק בה' שלא יתן ד' מאוויי רשע לירש את נאות יעקב שהיא ה' של שם והקדוש ב"ה משיבו דוד בני אפילו אתה מקימני כמה פעמים איני קם ואימתי קם בשעה שרואה עניים נשדדים ואביונים נאנקים שהוא שתי רשעות של לוקין ומשלמין והוא נגד הדין שא' דוד (שם קיט) כרו לי שיחות אשר לא כתורתיך. דק"ל לפניו (דברים כה) כדי רשעתו כדי רשעה אחת אתה מחייבו וא"א מחייבו שתי רשעות ז"ש וישלח יעקב מלאכים לפניו שיזכור הדין שצוה הקדוש ברוך הוא להכות את הרשע לפניו כדי רשעתו רק כדי רשעה אחת ולא שתי רשעיות דהיינו לוקה ואינו מת לוקה ואינו משלם והרשע עשו עושה שתי רשעיות לוקה גופן ולוקח ממונן ואית לן קראן סגיין (תהלים עט) כי אכל את יעקב שלוקח גופו גם (שם) את נוהו השמו ליקח ממון ז"ש יעקב הצילני נא מיד אחי שרוצה ליקח ממונו מצד שהוא אחיו ורוצה לירש אביו לבדו כמ"ש במדרש יקרבו ימי אבל אבי שרצה להרוג ג"כ אביו ולקרב אבילתו כדי שלא יוליד יותר וע"ז נאמר ויירא יעקב מאד על הריגתו וייצר לו על הריגת אביו או ויירא על גופו וייצר על ממונו ז"ש הצילני נא מיד אחי שרוצה ליקח ממונו (עובדיה א) מחמס אחיך יעקב תכסך בושה מיד עשו שהוא שופך דמים אדמוני ז"ש (תהלים קמ) חלצני ד' מאדם רע על שפיכת דמים מאיש חמסים תנצרני שלוקח ממונו לכן א' יעקב בזה המזמור מפני רשעים זו שדוני על ממון שלו (שם מז) אויבי בנפש יקיפו עלי על נפשות וכל מה שעשה יעקב הוא גם כן לדורות ז"ש ויירא יעקב מאד על עצמו וייצר לו על דורות הבאים הצילני נא מיד אחי עתה ומיד עשו לדורות הבאים גם על דרך (שם כב) הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי אמר נגד הא' ויירא נגד השני וייצר גם על צרת עצמו ויירא מאוד ועל גלות השכינה מצטער וייצר לו בכל צרתם לו צר הקב"ה ג"כ בצרה וע"ז הי' מצטער שוייצר לו שבשבילו תהיה השכינה בצרה ולא די השכינה רק שהקב"ה גם כן בגלות ז"ש מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו היא שכינה נקראת מנחה וגם הוא אחרינו אני והוא הושיעה נא ז"ש (שם יז) קומה ד' קדמה פניו שכינה קדמא ואזלא בגלות לכן והנה אנכי עמך יש בו טעם קדמא ואזלא שהקדוש ברוך הוא הולך מקודם לגלות כדי לשמור צאנו בין זאבים גם לקיים (שם קג) ומלכותו בכל משלה (שם מז) מלך אלקים על גוים אלו שני טעמים אמר יעקב (שם יז) קומה ה' תלך מתחלה (שם) קדמה פניו טעם א' הכרעהו ושברהו והשני פלטהו נפשי ונרמז ענין זה שאמר יעקב עם לבן שיקבלו הגלות ואחר עד עתה ר"ל כשיקוים קרא (שם יב) עתה אקום יאמר י"י כשיראו עניים נשדדים ולוקחים גופם ואביונים נאנקים לוקחים נפשם.

ונקם ישיב לצריו. עַל הַגָּזֵל וְעַל הֶחָמָס, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ד') "מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה", וְאוֹמֵר (עובדיה י') "מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב וְגוֹ'" (עי' ספרי):