וְאַל־תֵּ֤רֶא בְיוֹם־אָחִ֙יךָ֙ בְּי֣וֹם נָכְר֔וֹ וְאַל־תִּשְׂמַ֥ח לִבְנֵֽי־יְהוּדָ֖ה בְּי֣וֹם אָבְדָ֑ם וְאַל־תַּגְדֵּ֥ל פִּ֖יךָ בְּי֥וֹם צָרָֽה׃
הכתב והקבלה
לא תראה. פי' לא תעמוד מנגד, אלא תלך ותסייע לו (הרא"ם בס' היראים) כי יש ראייה על דבר ואינו חושש עליו כלל (גלייכגילטיג צו שויען) ואל תרא ביום אחיך (עובדיה א׳:י״ב). ולזה כיוון רש"י לעיל א' לא תראה אותו שתתעלם ממנו:
רש"י
נכר אותו אלהים בידי. הסגיר, וכן (עובדיה א יב): אל תרא ביום אחיך ביום נכרו. וממשקל החזקים הוא, כמו (איכה ב ט): אבד ושבר בריחיה. ואם בקש לדבר במשקולת הרפים, היה נקוד נכר: