וְאֵ֖לֶּה מִסְפָּרָ֑ם אֲגַרְטְלֵ֨י זָהָ֜ב שְׁלֹשִׁ֗ים אֲגַרְטְלֵי־כֶ֙סֶף֙ אָ֔לֶף מַחֲלָפִ֖ים תִּשְׁעָ֥ה וְעֶשְׂרִֽים׃ (ס)
משנת ארץ ישראל
כלי המקדש היו בדרך כלל מכסף וזהב, באופן טבעי יותר מכסף מאשר מזהב. כך מתאר התנ"ך גם את כלי הבית הראשון שהוחזרו מגולת בבל. הוחזרו 5,400 כלים, לפי הפירוט הבא: "ואלה מספרם אגרטלי זהב שלשים אגרטלי כסף אלף מחלפים תשעה ועשרים. כפורי זהב שלשים כפורי כסף משנים ארבע מאות ועשרה כלים אחרים אלף. כל כלים לזהב ולכסף חמשת אלפים וארבע מאות הכל העלה ששבצר עם העלות הגולה מבבל לירושלם" (עזרא א ט-יא). הירושלמי מסביר את שימוש הכלים: "כתיב ואלה מספרם אגרטלי זהב שלשים, רבי שמואל בר נחמן אמר מקום שאוגרין בו דמו שלטלה33זה משחק מילים אגר-טל, אוסף טלא בארמית. . אגרטלי כסף אלף, רבי שמעון בן לקיש אמר מקום שאוגרין דמו שלפר. מחלפים תשעה ועשרים, אמר רבי סימון אילו הסכינין כיי דתנינן תמן, הוא היה נקרא בית החילפות ששם היו גונזין את הסכינין" (יומא פ"ג ה"ח, מא ע"א). סכינים הם כאמור בכלל כלים. המקרא מונה רשימת כלים, ובתוספתא רשימה נוספת של כלים: "הסירות והיעים והמזמרות והמזרקות וכלים שהכהנים נאותין בהן באין מתרומת הלשכה" (מחצית השקל), אך הכלים הגדולים, המזבח וכלי שרת סתם באים משיירי הלשכה (שקלים פ"ב ה"ו)34לביאור המונחים ראו שקלים, פ"ד מ"א-מ"ב. .
פני משה
כתיב. בעזרא א' ואלה מספרם של הכלים שהשיב מלך כורש ואיידי דאיירי בכלים מייתי להא ומפרש מאי אגרטלי מקום שאוגרין שמאספין בו דמו של טלה והן המזרקות:
מלאכת שלמה
ששם גונזים וכו' ושם היו כ"ד חלונות חלון לכל משמר ומשמר. ונראה לע"ד שמלבד שהסכין נקרא חילפי בלשון יוני גם בלשון מקרא בספר עזרא אשכחן מחלפים ונקראים כן על שם שכורתים בהם כמו כליל יחלוף וזולתו הרבה שהם לשון כריתה וכן מצאתי אח"כ בספר השרשים שרש חלף. וביד פ"א דהלכות כלי המקדש סי' ט"ו משמע שר"ל שהוא מקום לגנוז גניזה לסכינים שנפגמו: