פרשנות מצטטת על עזרא ד:ח

הלא כורש גזר אלא כתיב. נראה דצריך לומר והלא כורש גזר כדכתיב (עזרה ה, יג) בשנת חדא לכורש מלכא וגו' אלא באותה שעה כו' ופירושו כדכתיב עזרא ו' בשנת חדא לכורש מלכא כורש מלכא שם טעם בית אלהא בירושלם ביתא יתבנא וגו' הרי דכורש גזר. אלא באותה שעה שהתנבא חגי הנביא לבנות הבית מבלי רשות המלך דריוש בן אחשורוש נכנסו כל השרים בעלי עצתו אצלו ואמרו לו אביך אחשורוש הוא ארתחשסתא גזר עליו שלא יבנה כדכתיב (עזרא ד׳:ח׳) רחום בעל טעם ושמשי ספרא כתבו אגרא חדא על ירושלים לארתחששתא מלכא וגו' פתגמא שלח מלכא על רחום בעל טעם ושמשי ספרא וגו' כען שימו טעם לבטלא גבריא אלך וקריתא דך לא תתבנא עד מני טעמא יתשם:

הייתי מתאבל. כשראה שביטל כורש מלאכת הבית שצוה להתחיל וחזר בו ע"פ כתב צרי יהודה ובנימין רחום בעל טעם ושמשי ספרא כמו שכתוב בספר עזרא:

(עו) ואמר לבני המן שמשיו וסופרים שלו. כמש"ל סוף פרקין שעשרת בני המן היו סופרי המלך, ובערוך ערך נקראין הביא לשון הפר"א קוראי ספרים של מלך היו, וכן באסת"ר שהועתק מן הפר"א הזה נשמט תיבת שמשיו ע"ש, ולפי נוסחא דהכא שמשיו, אולי יש לכוונו ללשון הש"ס במגלה [טו.] שמשי מוחק, ופרש"י שזהו שמשי ספרא שבספר עזרא: