פרשנות מצטטת על עזרא ד:י

ומה אלו. בארבעה עשר די"ד אומות נשארו מאותן שגלו לבד. וכדחשיב המדרש ואזיל. דיניא. ואפרסתכיא. טרפליא. אפרסיא. ארכויא. בבליא. שושנכיא. דהוא. עלמיא. הרי תשעה אומות. וכתיב בתריה ושאר אומיא די הגלי אסנפר (הוא סנחריב. רש"י) רבא ויקירא. והכוונה על אותן ה' אומות שחשב במ"ב י"ז שנא' שם ויבא מלך אשור מבבל ומכותה ומעוא ומחמת וספרוים וישב בערי שומרון. ואע"ג דמה שחשב בעזרא בבליא ובמלכים מבבל נראה שהכל אחד. וא"כ הרי הם רק י"ג מלכים. י"ל דמה דכתיב ויבא מלך אשור מבבל לאו היינו בבליא שחשב בעזרא רק אומה אחרת שהיתה בבבל. ועיין בתנחומא סדר וישב ובביאורי שם ותראה שכך הוא. או אפשר שזה דכתיב בעזרא בסוף פ' ושאר אומיא כו' וכענת. הוא שם אומה כמו שפי' האבן עזרא. הרי י"ד אומות:

פתגמא, הנה עפ"י הצעת דבריהם לא עלה על דעת המלך שיחקור אם גוף הדבר אמת שהיהודים שינו את פקודתו ובונים חומת העיר בלא רשותו, כי חשב ששריו וכן עמים רבים הכותבים אתם לא יכתבו אליו דבר שקר גלוי כזה, היה צריך לבקש רק אם הדבר אמת שבני ירושלים דרכם למרוד במלכים, ועפ"ז השיב התשובה, וכתוב בראש המכתב, דבר שלח המלך על רחום בעל טעם ושמשי הסופר ויתר חברהון הישבים בשומרון ושאר עבר הנהר [וגו' עד] וכענת, והוא כמ"ש למעלה שהיה צריך להאריך ולחזור כל שמות החותמים דיניא ואפרסתכיא וכו' הנחשבים למעלה פסוק ט' ופסוק י', וכדי לקצר היה דרכם לכתוב רק ההתחלה רחום בעל טעם ושמשי, שלם, פי' והשלם וגמור יתר הדברים עד וכענת, והוא כמו מלת וכו' או מלת וגו' בנוסחאות שאנו כותבים, וכמ"ש לקמן ז' י"ב גמיר וכענת, ופה כתיב תחת מלת גמיר מלת שלם, ר"ל השלם וגמור, ושוב ראיתי שכן פי' חכם אחד:

אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם. כֵּן דַּרְכִּי, לְהַעֲבִיר אֶת הָאֻמּוֹת מִמְּדִינָה לִמְדִינָה, הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶל אֶרֶץ טוֹבָה מִשֶּׁלָּכֶם, שֶׁהֲרֵי לְפַתּוֹתָם בָּא, אֶלָּא שֶׁיָּדַע שֶׁיַּכִּירוּ שֶׁדְּבָרָיו שֶׁקֶר.