יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א שָׂ֠רֵינוּ לְֽכָל־הַקָּהָ֞ל וְכֹ֣ל ׀ אֲשֶׁ֣ר בֶּעָרֵ֗ינוּ הַהֹשִׁ֞יב נָשִׁ֤ים נָכְרִיּוֹת֙ יָבֹא֙ לְעִתִּ֣ים מְזֻמָּנִ֔ים וְעִמָּהֶ֛ם זִקְנֵי־עִ֥יר וָעִ֖יר וְשֹׁפְטֶ֑יהָ עַ֠ד לְהָשִׁ֞יב חֲר֤וֹן אַף־אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ עַ֖ד לַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ (פ)
משנת ארץ ישראל
או בראש הנדבך – הנדבך הוא שורת אבנים בקיר. יוצא, אפוא, שאת קריאת שמע ניתן לקרוא גם תוך כדי העבודה בישיבה או בעמידה, אם כי את העבודה עצמה יש להפסיק, ונדרשת נוחות מינימלית43הרמב"ם פירש בביאורו למשנה שהכוונה לפיגומים או לתבנית יציקה. פירוש זה בא על רקע שיטת הבנייה במצרים ובארצות אירופה, שהיא במלט ובלבנים יצוקות. בארץ ישראל בנו באבנים גדולות, ונדבך הוא שורת האבן. . פירוש המונח "נדבך" עולה בבירור מסדרת עדויות, כגון "במה אמרו הזיז מביא את הטומאה? – כל שהוא בזיז שהוא גבוה מן הפתח שלשה נדבכין שהם שנים עשר טפח"44משנה, אהלות פי"ד מ"א ומקבילותיה, וראו עוד, למשל, עזרא י יד. מידה זו, שרוחב הנדבך הוא ארבעה טפחים (40-36 ס"מ), מצויה בחלק מאתרי הבנייה הקדומים בארץ, אך אין היא המידה היחידה. ראו פירושנו לשביעית פ"ג מ"ה. (איור 13 נדבך).