פרשנות מצטטת על עמוס א:ד

24. הכל משלחין תחת הדוד, חוץ מן הטמא שבמדינה. כל הברייתא (בשם התוספתא) נעתקה בס' יחוסי תו"א ערך טבי, הוצ' הרי"ל מיימון, עמ' תמ"ה. ובמשנתנו פ"ו מ"ח: ר' מאיר אומר הכל משלחין תחת הדוד, חוץ מן הטמא שבמדינה בלבד. וכל הברייתא שלנו בירושלמי פ"ו ה"ט, נ"ה ע"ג, ובבבלי מ"ה ב'. ועיין ספרי נשא סוף פי' ל"ה, עמ' 40, וס"ז שם, עמ' 245. ופירש במאירי למשנתנו: ואם גילח במדינה, ר"ל בירושלם. וכן משמע מדברי הר"מ פ"ח מה' נזירות ה"ג. ובתוספות מ"ה ב', ד"ה לא היה, פירשו במדינה מחוץ לירושלים. ובירושלמי הנ"ל הגירסא בברייתא שלנו: חוץ מן הטמא שבגבולין, ואף "גבולין" פירושו חוץ למקדש, או חוץ לירושלים, עיין במלא"ש למשנתנו. ועיין מ"ש לעיל ח"ב (חלה), עמ' 812. ועיין בספרי הנ"ל סוף פיסקא ל"ה. ובמשנת מדות פ"ב מ"ה: דרומית מזרחית (כלומר, הלשכה שבדרומית מזרחית של עזרת נשים) היא היתה לשכת הנזירים, ששם הנזירין מבשלין את שלמיהן, ומגלחין את שערן ומשלחין תחת הדוד. ועיין בקרן אורה למשנתנו מ"ה ב', ד"ה ואם גילח, ועיין מ"ש להלן.
ואשר למלה "משלח" פירש במיוחס לרש"י מ"ה רע"ב: ומשלח, ומניח. והר"מ (פ"ח מה' נזירות ה"ב): ואח"כ משליכו לאש. ושמעתי מפי פרופ' אברהם שפירא לפני כעשרים וחמש שנה שמשלח פירושו "שורף", דוגמת שימושו במקרא "שלחו באש" (שופטים א', ח': שם ספ"כ; תהלים ע"ד, ז') "ושלחתי אש" (יחזקאל ל"ט, ו'; הושע ספ"ח; עמוס א', ד': שם ב', ה'), ועוד. ונ"ל שבלשון חז"ל בוודאי שימושו כן, שכן אמרו בתוספתא ערכין פ"א ה"י: והיו ישראל משתלחין¹⁶גירסא זו "משתלחין" בטוחה בהחלט, שכ"ה בד ובכי"ו, וכן מעתיקים בשם התוספתא בשו"ת הגאונים שערי תשובה סי' פ"ה ובפי' הר"י ברצלוני לסי יצירה, סוף עמ' 73. מפני האש. ובמקבילה במכילתא יתרו, בחדש פ"ט, עמ' 236: לפי שהיו ישראל משולהבין מחמת אש של מעלן וכו'. ובתנחומא תולדות, הוצ' בובר סי' י"ג, ס"ז ע"א: בשביל שלא ישיב ליחו מן השרב. וברור שצ"ל: שלא ישתליחו¹⁷בובר בהע' פ' שם מביא בשם כ"י פרמא: בשביל שישתלהו מן השרב, ואפשר שטעה וצ"ל: שלא ישתלהו וכו'. ובליקסיקון עתיק של מלים זרות בתנחומא כ"י פריס 1408 (לפי שווב 1408 .Le Ms. Hebrew No וכו', פריס 1913, עמ' 15) מעתיק משם: שלא ישתלהו בשרב. (במלה אחת) מן השרב.