פרשנות מצטטת על עמוס ד:ג

וּפְרָצִ֥ים תֵּצֶ֖אנָה אִשָּׁ֣ה נֶגְדָּ֑הּ וְהִשְׁלַכְתֶּ֥נָה הַהַרְמ֖וֹנָה נְאֻם־יְהוָֽה׃

משנת ארץ ישראל

על נוהגי הפרשת מעשרות הלכה למעשה בבית ראשון איננו יודעים הרבה. עמוס מזכיר את הרמת המעשרות: "באו בית אל ופשעו הגלגל הרבו לפשע והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרתיכם" (עמוס ד ג). חז"ל פירשו שמדובר בהבאת מעשרות לבתי מקדש נכריים (ירו', עבודה זרה פ"א ה"א, לט ע"א), אבל כפי שנראה להלן הידיעות על הבאת מעשרות למקדש חוזרות גם בימי בית שני, וקרוב להניח שלכך מרמז עמוס. עמוס אף מקשר את המעשרות עם ימי החג במקדשים של ממלכת ישראל (בית אל וגלגל).
שאל רבBookmarkShareCopy

תעלומות חכמה

עת להרוג דכתיב (איכה ב ד) ויהרג כל מחמדי עין. עת לרפוא (ירמיהו ל״ג:ו׳) הנני מעלה עליך ארוכה ומרפא. עת לפרוץ (עמוס ד ג) ופרצים תצאנה. ועת לבנות דכתיב (שם) ובניתים כימי עולם:
שאל רבBookmarkShareCopy

תורה תמימה

עת להרוג וגו׳. רבי יהושע דסכנין פתר קרא בישראל, עת להרוג – דכתיב (איכה ב׳:ד׳) ויהרג כל מחמדי עין, ועת לרפוא – דכתיב (ירמיהו ל״ג:ו׳) הנני מעלה לה ארוכה ומרפא, עת לפרוץ – דכתיב (עמוס ד׳:ג׳) ופרצים תצאנה אשה נגדה ידר"ל בעת רדיפת האויב תנוסינה הנשים דרך פרצים מבלי שתמצאנה דרך פתחי שערים. , ועת לבנות – דכתיב (שם ט׳) ובניתיה כימי עולם טועיין משכ"ל אות י' וצרף לכאן. .
(שם)
שאל רבBookmarkShareCopy