הִכֵּ֣יתִי אֶתְכֶם֮ בַּשִּׁדָּפ֣וֹן וּבַיֵּרָקוֹן֒ הַרְבּ֨וֹת גַּנּוֹתֵיכֶ֧ם וְכַרְמֵיכֶ֛ם וּתְאֵנֵיכֶ֥ם וְזֵיתֵיכֶ֖ם יֹאכַ֣ל הַגָּזָ֑ם וְלֹֽא־שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ (ס)
משנת ארץ ישראל
על השידפון – מחלה הבאה על התבואה מחמת רוח קדים230ראו בראשית מא ו. המשחירה את השיבולים והן אינן מניבות גרעינים231על השידפון ראו נבו, פגעים, עמ' 33-21. , ועל הירקון – ובעקבות ה"שידפון" בא ה"ירקון", הוא המראה הירוק של השיבולים הנוטה לצהוב, הגורם לנביטה מוקדמת של השיבולים לפני הבשלת הגרעינים232נבו, פגעים, עמ' 44-33. , ועל הארבה ועל החסיל – המשחיתים את התבואה. החוקרים נחלקו בפירוש המילה "חסיל". יש אומרים שהוא מין ממיני הארבה, וקרוב לומר כדעת האומרים שהוא כינוי לארבה באחת מדרגות התפתחותו233ראו פליקס, החי של התנ"ך, עמ' 115; נבו, פגעים, עמ' 125-106. הארבה היה מכה תכופה ובעייתית, אף שכשלעצמו שימש גם כמאכל, אך תועלתו הייתה קטנה בהרבה מנזקיו. ראו עוד עמר, ארבה. . המילה נגזרה מן השורש "חסל", שהרי הוא מחסל את כל ירק השדה. השידפון, הירקון, הארבה והחסיל נזכרים בתפילתו של שלמה: "שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה" (מלכים א ח לז; דברי הימים ב ו כח). בדרך כלל מופיעה במקורות רק הקבוצה של שידפון וירקון, והיא הקבוצה הנזכרת בדברים (כח כב) ובעמוס (ד ט).
אלשיך
עוד אפשר לזה באשר נשים לב אל דברי האומר גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל וכו' ולא למד מן התורה באומרו ושבת עד ה' או מולא שבתם עדי וכו' או מנחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'. אך הוא כי כל תשובה שאינה מן השפה ולחוץ כי אם גלויה לפניו ית' שהיא באמת גם שתהיה מיראה יקרא שב עדיו ית' כענין ולא שבתם עדי שבספר עמוס שהוא מיראה על אשר ייסרם כאומרו הכיתי אתכם וכו' ולא שבתם עדי וכענין ושבת עד ה' שאומר אחרי כן ומל וכו' לאהבה וגם מאומרו ושמעת בקולו אחר אומרו ושבת עד ה' אלהיך מורה שטרם ישמע בקולו בעצם שב עדיו נקרא ובכן הרגיש בפסוק שובה ישראל שאם אומרו עד ה' אלהיך הוא ככל השאר מה הוסיף על דברי התורה ועוד שנותו את טעמו כי למעלה אמר לכו ונשובה אל ה' ואחרי כן אמר עד ה' ועוד אומרו כי כשלת ולא אמר כי תכשל שמורה ששובו עד ה' הוא גדר גדול מהמספיק לעשות מזדון שוגג ומכשול ועוד כי איך יצוה הנביא ישובו מיראה בדרך עצה כי הנאמר בתורה הוא הגדת העתיד שעל ידי בוא הברכה והקללה ישובו מיראה אחר כך ומל ה' וכו' אך בזה לא כן הוא כי אם דרך עצה ואם בא ליעצם כי למזער לא יבצר מהם שוב מיראה הלא ראוי יזהירם אחרי כן יעלו ממנה אל הגדולה הימנה כדברי התורה שאחריה אמר ומל ה' וכו' וגם היעודים העצומים הבאים אחרי כן לא יאותו אל השב מיראה על כל אלה גזר אומר שאמרו שובה ישראל עד ה' אלהיך אין פירושו שלא תהיה מן השפה ולחוץ כי אם שמגעת עד כסא הכבוד את ה' אלהינו ואין זה כי אם מאהבה בלי ספק:
אבן עזרא
וטעם בהלה. שתבהלו ולא תדעו מה תעשו וי״א כי בהל׳ כפתאום ורבים אמרו כי השחפת והקדחת שנים חליים בזרע כמו השדפון והירקון כי כן כתוב בעבור וזרעתם לריק ואין צורך כי פירושו שיבואו להם חליים ואם באו שוללים לכפרים יאכלו הזרע כי אין מי שיצא אליהם לגרשם: