פרשנות מצטטת על עמוס ז:ב

וּבִשְׁנֵי זְמַנִּים אֵלּוּ אִבְּדוּ יִשְׂרָאֵל שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, וְאִם כֵּן אֶל מִי יָנוּסוּ לְעֶזְרָה, כִּי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז שֶׁעָשׂוּ הָעֵגֶל בּוֹ בַּיּוֹם נִזּוֹרוּ אָחוֹר וּפָנוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֹרֶף וְלֹא פָנִים, בְּחֹדֶשׁ שֶׁמַּזָּלוֹ סַרְטָן, שֶׁדַּרְכּוֹ לֵילֵךְ לַאֲחוֹרָיו, כָּךְ נָזוֹרוּ אָחוֹר, וְאָז אִבְּדוּ הַהַצָּלָה הַבָּאָה מִפְּאַת הַהַשְׁגָּחָה וּבְתִשְׁעָה בְּאָב הָיָה מַעֲשֵׂה הַמְרַגְּלִים, בּוֹ בַּיּוֹם נוֹלְדָה מִדַּת שִׂנְאַת חִנָּם בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א כז) ״וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת ה׳ אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ״ וְגוֹ׳, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, מַה דִּבְלִבָּךְ עַל רָחֲמָךְ מַה דִּבְלִבֵּהּ עֲלָךָ (ילקו״ש דברים תתה). כִּי הֵמָּה סָבְרוּ מֵאַחַר שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם שׂוֹנֵא אֶת חֲבֵרוֹ כָּךְ מִסְּתָמָא שׂוֹנֵא אוֹתָם גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְעוֹד מֵאַחַר שֶׁטָּעוּ לוֹמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא אוֹתָם בְּחִנָּם, אִם כֵּן וַדַּאי טֶבַע הָעִנְיָן מְחַיֵּב זֶה שֶׁכָּל אֶחָד יִשְׂנָא אֶת חֲבֵרוֹ. וַתַּהַר צָרָה זוֹ וַתֵּלֶד מִדָּה רָעָה זוֹ אֲשֶׁר הֶחֱרִיבָה בַּיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, כִּי בְּבַיִת רִאשׁוֹן הָיָה שִׂנְאַת חִנָּם בֵּין נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְבַיִת שֵׁנִי פָּשְׂתָה הַנֶּגַע בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל, כִּדְאִיתָא בְּיוֹמָא (ט:). וְזֶה הָיָה בְּחֹדֶשׁ אָב שֶׁמַּזָּלוֹ אַרְיֵה, כִּי כָּל אֶחָד דִּמְיוֹנוֹ כְּאַרְיֵה יִכְסֹף לִטְרֹף אֶת חֲבֵרוֹ, וְאָז אִבְּדוּ גַּם הַהַצָּלָה הַטִּבְעִית, כִּי אִם אֵין אַהֲבָה בֵּינֵיהֶם וְאֵין אֶחָד סוֹמֵךְ וְעוֹזֵר לַחֲבֵרוֹ, מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן וְדַל הוּא (עמוס ז ב). נִמְצָא שֶׁבֵּין גְּבוּלִים אֵלּוּ נִתְפָּרְדָה הַחֲבִילָה מִכֹּל וָכֹל, כִּי סָרוּ מַהֵר מִן ה׳, וְסָרוּ גַּם אִישׁ מֵעַל אָחִיו, וְנִמְצָא שֶׁשִּׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וְתִשְׁעָה בְּאָב גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה וְאֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל, לְפִיכָךְ ״כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים״, ״כָּל״ מַשְׁמָע אֲפִלּוּ רוֹדֵף כָּל דְּהוּ חָלוּשׁ יוּכַל לָהֶם, כִּי בִּזְמַן אֶחָד נִאֲצוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, חִלְּלוּ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל הַתָּלוּי בְּאַחְדוּת הָאֻמָּה, וּבִזְמַן שֵׁנִי נָזוֹרוּ אָחוֹר מִן הַשְּׁכִינָה וְאֶל מִי יָנוּסוּ לְעֶזְרָה.

יעקב הקטן - מי יקום יעקב כי קטן הוא (עמוס ז):

קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת נִתְמַעֲטוּ זְכֻיּוֹתַי עַל יְדֵי חֲסָדִים וֶאֱמֶת שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי, לְכָךְ אֲנִי יָרֵא שֶׁמָּא מִשֶּׁהִבְטַחְתַּנִי נִתְקַלְקַלְתִּי בְּחֵטְא וְיִגְרֹם לִי לְהִמָּסֵר בְּיַד עֵשָׂו, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ב:י"א). וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב. וְעוֹד כִּי אָמַר אַחֲרֵי כֵן "וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם", וּמָה יוֹעִיל הַבִּטָּחוֹן הַהוּא אִם גָּרַם הַחֵטְא אַחַר כָּךְ. וְעוֹד כִּי יַעֲקֹב הִזְכִּיר שְׁתֵּי הַבְטָחוֹת שֶׁהִבְטִיחוֹ הקב"ה בְּבֵית אֵל וּבְחָרָן, וְאָמַר תְּחִלָּה מָה שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ בְּחָרָן, "ה' הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ", וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ בְּצֵאתוֹ מִבֵּית לָבָן (בראשית ל"א:ג') "שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ", וְהִנֵּה אַחֲרֵי כֵן לֹא הֵיטִיב לוֹ בְּכָל הַחֲסָדִים וּבְכָל הָאֱמֶת הָאֵלֶּה שֶׁיִּתְמַעֲטוּ זְכֻיּוֹתָיו עַל יְדֵיהֶם. אֲבָל "קָטֹנְתִּי" לוֹמַר כִּי קָטֹן הוּא מֵהֱיוֹתוֹ רָאוּי לְכָל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ, וְכֵן "מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא" (עמוס ז ב) מֵהֱיוֹתוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל כָּל הַנִּגְזָר עָלָיו. וְכֵן אָמְרוּ (בראשית רבה ע"ו:ה'), "קָטֹנְתִּי", רַבִּי אַבָּא אָמַר, אֵינִי כְּדַאי. וְהַחֲסָדִים הֵם הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ בְּלֹא נֶדֶר, וְהָאֱמֶת הַטּוֹבָה אֲשֶׁר הִבְטִיחוֹ וְאִמֵּת לוֹ הַבְטָחָתוֹ. יֹאמַר שֶׁאֵינֶנּוּ רָאוּי שֶׁיַּבְטִיחֶנּוּ וְיַעֲשֶׂה לוֹ אוֹתָן טוֹבוֹת שֶׁהִבְטִיחוֹ בָּהֶן, וְלֹא לְטוֹבוֹת אֲחֵרוֹת רַבּוֹת שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ. וְלֹא הֲבִינוֹתִי דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ל"ב:י"א) שֶׁתִּרְגֵּם "מִכָּל חִסְדִּין וּמִכֹּל טָבְוָן", וְהוּא רָגִיל לְתַרְגֵּם חֶסֶד וֶאֱמֶת "טֵיבוּ וּקְשֹׁט" (לעיל כד מט להלן מז כט). וְאוּלַי עוֹשֶׂה חֲסָדִים – הַצָּלָתוֹ אֲשֶׁר הִצִּילוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת מִכָּל צָרוֹתָיו, וְעָשָׂה אֱמֶת – כָּל הַטּוֹב הַזֶּה שֶׁהָיָה לוֹ, כִּי נָתַן לוֹ בָּנִים וּבָנוֹת וְעֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי הַחֲסָדִים הַקַּיָּמִים יִקָּרְאוּ אֱמֶת, כִּי הִיא מִגִּזְרַת אֲמָנָה, כְּטַעַם "וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם" (שמואל ב ז טז) עִנְיַן קִיּוּם, "לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים" (ישעיהו לג טז), כַּאֲשֶׁר אָמַר "הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ" (ירמיהו טו יח):