וְעַתָּ֖ה שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהוָ֑ה אַתָּ֣ה אֹמֵ֗ר לֹ֤א תִנָּבֵא֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹ֥א תַטִּ֖יף עַל־בֵּ֥ית יִשְׂחָֽק׃
מלבי"ם באור המילות
והטף והנבא. הטפה היא קצרה מן הנבואה, ואמר אל תטיפו יטופון (מיכה ב׳:ו׳), ולא תטיף על בית ישחק (עמוס ז׳:ט״ז), ר"ל אף דבור קצר, שיצייר הדבור הארוך כנזילת מים, והדבור הקצר כנוטף טיפים טיפים, כמו ועלימו תטף מלתי (איוב כ״ט:כ״ב-כ״ג) ואמר יערף כמטר לקחי וכו', ופה הדבור על המקדש נאמר בקצור כנוטף מעט מים :
רש"י
אך איש אל ירב. אתם מתרין בנביאי אמת שלא יריבון אתכם ולא יוכיחו אתכם כמו שנאמר בעמוס (עמוס ז׳:י׳) שאמר לו אמציה כהן בית אל לא תנבא על בית ישראל ולא תטיף על בית ישחק והוא בימי ירבעם בן יואש שנתנבא הושע בימיו:
רש"י
לֹא יִסַּג כְּלִמּוֹת. פֶּן יַשִּׂיגוּן אֶתְכֶם כְּלִימוֹת מֵאִתָּם כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט:ח) ״אַל תּוֹכַח לֵץ״, כָּל טִיף לְשׁוֹן ׳נְבוּאָה׳ כְּמוֹ (עמוס ז:טז) ״וְלֹא תַטִּיף עַל בֵּית יִשְׂחָק״, (יחזקאל כא:ב) ״וְהַטֵּף אֶל דָּרוֹם״:
בכור שור
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
תטוף מלתי. ל' נבואה וכן לא תטיף על בית ישחק (עמוס ז׳:ט״ז) כלומר כנבואה היה דברי: