פרשנות מצטטת על עמוס ט:ו

מתחלת ברייתו של עולם נאמר יקוו כו'. משום שהיה רצונו בהגלות היבשה וא״כ ולמה הקורא למי הים שתי פעמים כמפורש בעמוס, והיינו מה שהציף הים את העולם שתי פעמים, אחד בדור הפלגה ואחד בדור המבול. ועל זה אמר בשביל והאלהים עשה שייראו מלפניו. ועיין בבראשית רבה פ״ה (סימן ו) ופרשה כ״ג (סימן ז):

לִפְנֵי ה׳ וְסָמַךְ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י אֵין סְמִיכָה בְּבָמָה, כִּי בָּמָה לְשׁוֹן גָּבוֹהַּ וְרז״ל אָמְרוּ (סוטה ד:) כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ כְּאִלּוּ בָּנָה בָּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ב כב) ״חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא״, אַל תִּקְרֵי בַּמֶּה אֶלָּא בָּמָה. כִּי כָל הַבּוֹנֶה בָּמָה לְעַצְמוֹ רוּחוֹ גְּבוֹהָה וְגַסָּה עָלָיו, כִּי כֵן מָצִינוּ בִּלְשׁוֹן רז״ל (חגיגה כב.) שֶׁלֹּא יְהֵא כָּל אֶחָד הוֹלֵךְ וּבוֹנֶה בָּמָה לְעַצְמוֹ. עַל כֵּן אֵינוֹ לִפְנֵי ה׳ מִשְּׁנֵי צְדָדִים, הֵן מִצַּד שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה כִּי אִם בְּמָקוֹם שֶׁהָעֲנָוָה מְצוּיָה כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז טו) ״אֶשְׁכּוֹן אֶת דַּכָּא״. כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה סוֹף פָּרָשַׁת יִתְרוֹ (כ יט) וּבְפָרָשַׁת מִקֵּץ (מט א) שֶׁשֵּׁם הַגָּדוֹל מוֹרֶה עַל עֶצֶם הָעֲנָוָה, וְיִתְבָּאֵר בע״ה עִנְיַן הַבָּמָה לְקַמָּן פָּרָשַׁת מַטּוֹת עַל אָמְרָם זַ״ל (נדרים כב.) כָּל הַנּוֹדֵר כְּאִלּוּ בָּנָה בָּמָה, הֵן מִצַּד שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה כִּי אִם בְּמָקוֹם שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל בַּאֲגֻדָּה אַחַת וְכֻלָּם מִתְקַבְּצִים אֶל מִקְדָּשׁ אֶחָד וְלֹא בִּזְמַן שֶׁכָּל אֶחָד הוֹלֵךְ וּבוֹנֶה בָּמָה לְעַצְמוֹ, כַּמָּשָׁל שֶׁל שְׁנֵי הַסְּפִינוֹת שֶׁסָּמְכוּ אֶל פָּסוּק (עמוס ט ו) ״הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ״ (יל״ש עמוס תקמח), וּלְפִיכָךְ אֵין הַקָּרְבָּן שֶׁל הַבָּמָה מֵסִיר הֶעָוֹן מִכֹּל וָכֹל וְעַל כֵּן אֵין בּוֹ סְמִיכָה.

ויהי בישרון מלך רמז אל השם הנזכר שהיה למלך על ישראל בהיותם ישרים ונאספו כל ראשי העם וכל שבטי ישראל יחד וגם זה הכתוב דבוק והטעם כי ישראל יאמרו תמיד התורה אשר צוה לנו משה תהיה ירושה לכל קהלת יעקב לעדי עד לא נחליף ולא נמיר אותה לעולם ויאמרו שהיה השם למלך על ישראל בהתאסף ראשינו זקנינו ושופטינו וכל שבטי ישראל שכולנו יחד קבלנו מלכותו עלינו לדור ודור ואנחנו חייבין לשמור תורתו ומלכותו לעולמים וזו המצוה הוא דבור אנכי והיא קבלת מלכות שמים כאשר פירשתי שם (שמות כ ב) והנה הזכיר התורה בכלל ומלכות שמים בפרט שכל המודה במלכות שמים כופר בע"ז ומודה בכל התורה כולה ורמזו כי הם וראשיהם קבלו מלכות שמים מפי הגבורה וראו שהוא מלך ישראל וגואלו והתורה קבלו מפי משה שקבלו עליהם ועל זרעם להאמין בו ולעשות כל אשר יצוה מטעם המלך כאשר אמרו (דברים ה׳:כ״ד) ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר ה' אלהינו אליך ושמענו ועשינו וזה הפירוש ברור ונכון בכתוב הזה על דרך שהזכירו בגמרא במסכת ראש השנה (ראש השנה ל״ב) אלא מלכיות תלתא הוא דהויין ה' ימלוך לעולם ועד (שמות טו יח) ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו (במדבר כג כא) ויהי בישורון מלך וכן שנינו בספרי (ברכה שמו) מושב זקנים בישיבה של מטה שמו הגדול משתבח למעלה שנאמר ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל אין אסיפה אלא זקנים שנאמר (במדבר יא טז) אספה לי וגו' יחד שבטי ישראל כשהן עשויין אגודה אחת ולא כשהן עשויין אגודות אגודות וכן הוא אומר (עמוס ט ו) הבונה בשמים מעלותיו וגו' ובמדרש רבה (במדב"ר טו יח) נמי אמרו כביכול כסאו מבוסס למעלה בזמן שישראל עשויין אגודה אחת לכך נאמר הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה וכן ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם וגו' וגם זה על הדרך שפירשתי ידרשו שהיה מלך עליהם מפני שנתאספו ויחדו כולם קבלו מלכותו עליהם וכן יהיה מורשה לקהלת יעקב והמלך הוא הקב"ה וכן נהגנו לומר בתקיעתא דברי רב אבל יש במקצת האגדות שמפרשין אותו על משה אומרים משה מלך שנאמר ויהי בישורון מלך בהתאסף וגו' וא"כ (ס"א וג"כ) אמר הכתוב תורה צוה לנו משה להיותה מורשה לקהלת יעקב והוא היה מלך עלינו ועל כל שבטינו יחד וראוי לנו לעשות דבריו ומצותיו כי מלך גדול וחכם היה עלינו יספר הכתוב גם בכבוד השליח שהיה גדול וראוי להאמין בו והנכון והאמת מה שפירשנו והנה הזכיר כי השם שוכן בישראל והנה קבלו תורתו ומלכותו כל שבטיהם יחד עליהם ועל זרעם לדורותם אם כן הנם ראויים לברכה:

אמר רבי אלעזר מתחלת ברייתו של עולם גזר הקב"ה ואמר יקוו המים. מתחלה שמים ומאחר שגזר ותראה היבשה למה חזר וקרא למי הים שני פעמים ושפכם על פני הארץ דכתיב הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ (עמוס ה׳:ח׳) ובפי' כתוב מקרא זה בספר עמוס שתי פעמים אחד בדור אנוש ואחד בדור המבול ולמה חזר מגזרתו שגזר תראה היבשה ושפכן על פני הארץ בשביל שייראו מלפניו הדא הוא דכתיב ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם (קהלת ה') שכל מה שעשה מששת ימי בראשית ראוי להיות לעולם עליו אין להוסיף שמשעה שגזר יקוו המים ותראה היבשה אין להוסיף מן היבשה לים ממנו ומן הים אין לגרוע ושלא ישתנו מעניינם לעולם שמים לא יעשו ארץ וארץ לא יעשו שמים ואדם לא יעשה בהמה ובהמה לא יעשה אדם ואם תאמר למה עלה הים בימי דור אנוש ובימי דור המבול האלהים עשה שייראו מלפניו מה שנשתנה היבשה ונעשה מים בשביל והאלהים עשה שייראו מלפניו: