הֲל֣וֹא כִבְנֵי֩ כֻשִׁיִּ֨ים אַתֶּ֥ם לִ֛י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהוָ֑ה הֲל֣וֹא אֶת־יִשְׂרָאֵ֗ל הֶעֱלֵ֙יתִי֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּפְלִשְׁתִּיִּ֥ים מִכַּפְתּ֖וֹר וַאֲרָ֥ם מִקִּֽיר׃
אבן עזרא
וטעם ותדבר. עם בי"ת דרך גנאי כמו וידבר העם באלהים גם ימצא לשבח גם בדרך נבואה. יש אומרים כי משה מלך על כוש ולקח כושית והמתרגם אמר שפירתא וטעמו לשון כבוד כאשר יקראו הישמעאלים לזפת הלבן גם אנחנו נקרא העור סגי נהור. והנה לא יתכן שנקרא שם שהוא לשבח להפכו לגנאי ויש אומרים כי כוש בן ימיני הוא שאול וכן הלא כבני כושיים וכבר פירשתיו והישר בעיני שזו הכושית היא צפורה כי היא מדינית ומדינים הם ישמעאלים והם דרים באהלים וכן כתוב ירגזון יריעות ארץ מדין ובעבור חום השמש אין להם לבן כלל וצפורה היתה שחורה ודומה לכושית:
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ב] ובב"ר פ' סא, קטורה זו הגר וכו', א"ל והכתיב ולבני הפילגשים אשר לאברהם, א"ל פלגשם כתיב, (פי' חסר ור"ל הגר לבדה) וכתב הרד"ק ואנחנו מצאנוהו מלא ביו"ד בכל הספרים המדויקים, וכן כתב ר"ש ן' מלך ועיין מנחת שי, וראיותיו שבכל הספרים מלא כתיב, ושר העדולמי (המסלות סי' יא) ביאר המדרש שצ"ל פילגשים כתיב (מלא יודי"ן), ולהיות לכאורה הדייקות ממלאות היו"ד ראיה לסתור, שלחו המעתיקים יד לכתבו חסר בהעתקותיהם, וכוונת המדרש שכנוי הרבים שבמלת פילגשים איננו שב להורות על הפילגשים שהן היו רבות, אבל הוא שב על הבנים, שהבנים היו בנים פילגשיים, והבנים שהיו רבים עליהם שב התואר בלשון רבים והדייקות הוא בהיפוך ממלוא היו"ד, כי מן כוש כושים=כושיים (עמוס ט ז) מן פלשת פלישתים פלישתיים (שם) כן מן פילגש=פילגשיים, והדברים ברורים: