פרשנות מצטטת על עמוס ט:ח

ומלת חטאה כמו חטאת, והוא שם דבר ואיננה כמו הממלכה החטאה (עמוס ט ח) כי היא תאר, ומלת חטאה כוללת כל מחשבה וכל שגגה במעשה, כי עון במעשה או בלשון, והנה הסתכלנו תפלת משה על דבר המרגלים, ויאמר ד' שהוא שם העצם והמדות תהיינה עליו נאמרות ולא הזכיר השם השני שהוא תאר, כי השם רצה להשמיד, ולא אל. כי אין צורך להזכיר המדה הזאת, ולא רחום. כי ישראל לא היו פתאים, ולא חנון. כי לא נעשה להם חמס שיצעקו אל השם להושיעם, והזכיר ארך אפים. כי היו רשעים, ורב חסד. לכל הוא ולא הזכיר ואמת כי היו חייבים, והזכיר נושא עון ופשע. ולא הזכיר וחטאה, כי לא היו שוגגים, ומרוב הענוה שהיתה במשה הכניס נפשו עם ישראל לאמר וסלחת לעונינו ולחטאתינו, ולא הזכיר פשעינו בעבור גודל מעלתו שלא יתכן שיפשע:

עוד יש לתרץ מה שלא סיים בתוכחה זו בדבר טוב וגם מ"ש בתוכחה זו עד השמדך ועד אבדך בגוים והנביא צוות (עמוס ט') אפס כי לא השמד אשמיד את בית יעקב נאום ה' וגו' ולכן נראה כי ידיע שמשנה תורה הם דברי משה כמאמרם ז"ל משה מפי עצמו אמרם והיינו כמו שפירש בס' יערות דבש שה מדברת מתוך גרונו של משה וכיון שהדיבור הי' מדבר לנוכח הי' הדיבור מדבר לכל יחיד ויחיד ולזה נכתב התוכחה זו הכל בלשון נוכח ויחיד וכיון שהדיבור הי' מדכר לכל יחיד אם יהי' רשע ולא ישמע לקול השי"ת שייך שפיר מאמר עד השמדך כי הרשעים יכלו בוודאי ולא ישאר רק טוב ומש"ה לא סיים בדבר טוב כי כיין שאינו מדבר רק לרשעים והרשעים באמת יכלו בזמן ההוא כדכתיב (ירמי' מ"ד) ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה משא"כ בפ' בחקתי שהי' משה שליח מהקב"ה אל כל ישראל. וכיון שהי' מדכר אל הכלל מש"ה לא הי' יכול לומר בלשון עד השמדך ועד אבדך כי הכלל ודאי דלא ישמדו ולא יכלו כי אפילו שבטא גמירי דלא יכלה מכ"ש הכלל ולכך סיים בדבר טוב כי להכלל בוודאי יתהפך הקללות לברכות ויהי' כולו טוב – עוד יש לפרש בדרך אחד כי יש לנו שני הבטחו' א' מה שאמר ישעי' (ס"ה) שהצדי' יראו במפלת הרשעים כדכתיב הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ישמחו ואתם תבושו הנה עבדי ירונו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ובשבר רוח תיללו וכן אמר שם (ס"ו) נראה בשמחתכם והם יבושו. הבטחה ב' לצדיקים דכתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות דהיינו שבגאולה העתידה יראנו השי"ת נפלאות כימי יציאת מצרים ומצינו לפעמים פסוק אחד שמדבר לצדיקים ולרשעים וז"ש והשיבך ה' מצרים באניות בדרך פי' כי און הוא לשון כח כמו (הושע) מצאתי און לי וידוע מה שכתבו המדקדקים דאות הכ' המורה על הדמיון דרכה לפעמים להיות חסירה כמו כי אש ה' אוכלה שמשפטו כאש אוכלה וחסר כף הדמיון או מ"ם הדמיון דרכה להיות לפעמים חסירה כמו עד יקום גוי אויביו שמשפטו מאויביו וכאן נמי חסר כ"ף והמ"ם הדמיון מתיבתמצרים ומשפטו כממצרים כלומר שבאותן הכוחות שהי' בימי צאתך מארץ מצרים כמו כן יהי' בגאולה העתידה בדרך אשר אמרתי לא תוסיף עוד לראותה והיינו שאבדו השר ועמו כמו שכתב האלשיך כמו כן בגאולה העתידה יאבדו כל האומות והשרים שלהם ולא נוסיף לראותם עוד ומ"ש והתמכרתם מדבר על רשעי ישראל כמ"ש ישעי' הנה עבדי ישמחו ואתם תבושו כי מפלת רשעים שמחה לצדיקים: