פרשנות מצטטת על צפניה ג:יב

וְרז״ל אָמְרוּ, (תנחומא נח יח) שֶׁאָמְרוּ לֹא כָּל הֵימֶנּוּ שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָעֶלְיוֹנִים כוּ׳, הוֹרוּ בָּזֶה עַד הֵיכָן יַגִּיעַ דַּעַת אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, עַד אֲשֶׁר אֲפִלּוּ שְׁכִינָה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְּנֶגְדּוֹ. כִּי מִתְּחִלָּה לְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ לְבַקֵּשׁ לוֹ גְדוֹלוֹת, וְאַחַר כָּךְ שַׁתּוּ גַם בַּשָּׁמַיִם פִּיהֶם לַחֲלֹק עַל מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל. וְעַתָּה בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה פְּחוּתָה מִדָּה זוֹ, הֲלֹא הִיא הַמַּחֲרֶבֶת שְׁנֵי בָּתֵּי מִקְדָּשִׁים וּמְסַבֶּבֶת אִחוּר בִּנְיַן הַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי, עַד אֲשֶׁר יָסִיר מִתּוֹכֵנוּ עַלִּיזֵי הַגַּאֲוָה וְיִשָּׁאֵר עַם עָנִי וָדָל וְחָסוּ בְשֵׁם ה׳ (צפניה ג יב).

ואמר "משנה למלך", ולא אמר "כי מרדכי היהודי גדלו המלך אחשורוש מעל כל השרים" כמו שכתיב אצל המן "וישם את כסאו מעל כל השרים" (למעלה ג, א). כי הלשון "משנה", אף אם היה מרדכי תמיד אצל המלך, לא היה קרוב אצלו להיות עמו אחד לשתות עמו מיינו, או לאכול עמו מפת בג המלך, רק היה משנה ומשונה ממנו במעשים ובתורה. ולכך אמר "כי מרדכי היהודי", בשביל שהוא יהודי, אשר שם "יהודי" בא על מי שהוא מודה ביחודו יתברך, לכך הוא "משנה למלך אחשורוש", שהיה משונה מאתו בתורה ובמעשים. ולא תאמר בשביל שעלה לגדולה היה מתקרב למלך אחשורוש, ופורש מעמו, שהם "עם עני ודל" (צפניה ג, יב). אינו כך, רק היה "רצוי לרוב אחיו דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו".

והמטים עקלקלותם ר״ל המטים דרכיהם ועושים אותם עקלקלות יוליכם ה׳ את פועלי האון ושלום על ישראל ואמ׳ כל זה כנגד האומות. או איפשר שאחר שייעד הבטחתו לבוטחים והם הם שקרא צדיקים דבר כנגד רשעי ישר׳ המתיאשים מן הגאולה וכופרים בביאת המשיח ואמ׳ היטיבה ה׳ לטובים ולישרים בלבותם שהם הקיימים באמונה התלויה בלב ומטים עקלקלותם ומהרהרים אחר מדות האל יוליכם ה׳ את פועלי האון ושלום על ישראל כי הצדיקים הם הנקראים בשם ישראל ועליהם אמר הנביא והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם ה׳ (צפניה ג יב).