פרשנות מצטטת על קהלת א:יד

רָאִ֙יתִי֙ אֶת־כָּל־הַֽמַּעֲשִׂ֔ים שֶֽׁנַּעֲשׂ֖וּ תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְהִנֵּ֥ה הַכֹּ֛ל הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃

מצודת ציון

תרועם. תשברם כמו ורעות רוח (קהלת א׳):
שאל רבBookmarkShareCopy

מחוקקי יהודה; יהל אור

(כא) פי' השי"ן של בשגם אינה מן השרש, כמו שין של "שככה לו" (תה' קמד טו) שפי' אשרי העם אשר ככה לו, לפי הוא נקוד סגול וגם שי"ן של בשגם אעפ"י שהוא פתוח דינו כמו היה בסגול כמו "שַלָמָה אהיה" (שיר א ז) שַקַמְתִי דבורה (שופ' ה ז) כמו "שֶקַמְתִי שֶלָמָה", כי השי"ן תשמש במקום מלת אשר, ותמיד היא נקוד' בסגול, ודגש באות שאחריה כמו "את כל המעשים שֶנַעֲשו" (קהלת א יד) שֶיָבוא אחרי המלך (שם ב יב). וכלל גדול הוא דכל מקום שהבי"ת והשי"ן משמשות ביחד על תיבה אחת, שימושם במקום מלת בעבור, או בשביל כמו בְשֶלִי הסער הגדול הזה (יונה א יב) ופה שהבי"ת והשי"ן משמשות על מלת "גם" פי' כמו בעבור שגם זאת בו שהוא בשר:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

על הפילוסופיא של צופר לעג לעג הרבה ויוכח כי שכל האדם נברא באופן שישיג השגות ברורות, ושהשגותיו החושיים הם ההשגות האמיתיות, וכן הם עצמי הדברים, ולא נברא האדם שיילך שולל כחולם בעולם הדמיון, כי הוא אזרח בעולם המציאות, וחלילה לבוראהו שיבראהו לצחוק ולמשחק למשאת שווא וחזיונות הבל ורעות רוח (פתיחה למענה ג' ה' ז').
שאל רבBookmarkShareCopy