כָּנַ֤סְתִּי לִי֙ גַּם־כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב וּסְגֻלַּ֥ת מְלָכִ֖ים וְהַמְּדִינ֑וֹת עָשִׂ֨יתִי לִ֜י שָׁרִ֣ים וְשָׁר֗וֹת וְתַעֲנוּגֹ֛ת בְּנֵ֥י הָאָדָ֖ם שִׁדָּ֥ה וְשִׁדּֽוֹת׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ד] וכן פי' הרלב"ג "והיה שדי בצריך" הרצון שיהיה רב זהבך, על דרך כקול שדי שמורה על החיזוק וההפלגה" ור"י ן' גנאח פי' "שם שדי אצלי נכבד וגדול וכמוהו "והיה שדי בצריך" כלומר שיהיה הונך גדול ועצום, וכן שדה ושדות (קהלת ב ח) פי' כבודה וכבודות, והיו"ד בשדי לרבוי והפלגה או להבדלה, והטוב בשדי אצלי להיות עלול הה"א כמו ולבי דוי":
מצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדרבנו בחיי
זמין למנויי פרימיום בלבדביאור יש"ר
זמין למנויי פרימיום בלבדאבן עזרא הקצר
זמין למנויי פרימיום בלבדבכור שור
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
סגלה. אוֹצָר חָבִיב, כְּמוֹ "וּסְגֻלַּת מְלָכִים" (קהלת ב') – כְּלֵי יְקָר וַאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהַמְּלָכִים גּוֹנְזִים אוֹתָם, כָּךְ אַתֶּם תִּהְיוּ לִי סְגֻלָּה מִשְּׁאָר אֻמּוֹת; וְלֹא תֹאמְרוּ אַתֶּם לְבַדְּכֶם שֶׁלִּי וְאֵין לִי אֲחֵרִים עִמָּכֶם וּמַה יֵּשׁ לִי עוֹד שֶׁתְּהֵא חִבַּתְכֶם נִכֶּרֶת: