פרשנות מצטטת על קהלת ב:יד

ורבותי אמרו שנסמכה מיתתה לעקידה. להורות שעל ידי העקידה פרחה נשמתה ומתה. ויש לנו להודות לדבריהם לפי שכל דבריהם דברי קבלה. ואנחנו הולכים ממששים כעורי קיר לסמוך עצמנו אליה. ואף על פי שיראה לנו דברינו כנים ואמתיים. יש לנו להשליך אמת ארצה לפי שהאמת אתם. ויש לנו להוציא מדבריהם דבר גדול בענייני העולם תמצאהו רמוז בפרשת ויגש. והוא שכל טובות העולם הזה אינן טובות אמתיות בערך טובות העולם הבא. וכן רעות העולם הזה אינן רעות בהחלט בערך רעות עולם הבא. וכן הטובות והרעות אינן טובות ורעות בערך עצמם. ולפעמים הטובות רעות. והרעות טובות. והתורה מליאה מזה ואיני מאריך. ולכן יש לכל אדם כשישיג טובות העולם הזה שלא יראו לו טובות בהחלט. וישים באותו טוב שום גמגום. או חסרון ועלילות מצעדי גבר. בענין שכשיחסר טובו יאמר כל מה דעבדין מן שמיא לטב. ואני כבר ראיתי בחלקי. האפשר שזה הטוב לא היה טוב גמור ושהיה בו חסרון. ועל כן לא יחיל טובו. וכן יש לו לעשות ברעות העה"ז. שיחשב שאין רע שאין בו טוב כמשל הדיוט. וזהו החכם עיניו בראשו לראות הדברים שיוכלו לימשך מראשית הדבר ועד סופו. בענין שכשיבואו לא יהיו חדשים אצלו. ולכן אמרו איזהו חכם הרואה את הנולד. בענין שלא יראה תחלת הדבר בלא סופו. ולא ישפוט הדבר במה שיראה בעיניו. כאומרו הוי חכמים בעיניהם. ולכן אמר טעמו וראו כי טוב ה'. ולא אמר דעו וראו כי טוב ה' אלא טעמו. שצריך האדם לטעום הדבר וללועסו ולהדקו היטב ולטועמו. ולא יבלע הדבר שלם בלא טעם. ואז יראה כי טוב ה' וכל דרכיו משפט. ואם יראה הדברים לכאורה ולא יטעמם. אולי ישפוט בהיפך וזה בטובות העולם וברעותיו כענין צדיק ורע לו רשע וטוב לו. כי אותו טוב אינו טוב. וכן הרע בזה הערך. ואז יראה אשרי הגבר יחסה בו. אף על פי שלכאורה נראה שאינו מאושר. וזה הדבר לא יוכל אדם להשיג אותו אלא בהסתכלות נמרץ. מצד התורה ועומק סתריה אשר היא מחכימת פתי ומישרת האדם בדרך ישר לא יכשל בה. לפי שהשם לישראל לאב וליועץ. והוא שופטינו והוא מחוקקינו. וחקק וצייר בה כל הדברים לא יחסר כל בה. ולכן נקראת התורה ברית מלח עולם. לפי שהתורה מעמדת כל הדברים על בוריין וריחן. כריח לבנון בלי סירחון וריח רע. ולכן צותה התורה על כל קרבנך תקריב מלח התורה. בענין שיתן טעם טוב לכל הדברים. וזו שאמר התנא פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה. להזהירנו שלא יאכל אדם פת התורה פת חרבה ויבשה. אלא שימלחה ויטעמה כענין המצה. לפי שהיא יבשה בלי מלח אין לברך עליה המוציא. ולכן אמרו בירושלמי וטמיש לה במלחא. וכל זה אי אפשר להשיגו אלא בתורה התמימה. לכן תמצא בהלל הזקן שנאמר בו אף הוא ראה גולגולת אחת שצפה על פני המים. וכי האחרים לא ראו הגלגלת שצפה אלא הלל. אבל הרצון בו לפי שהלל היה יודע במעלת התורה. ולכן אמר בו אף הוא ראה מה שלא ראו אחרים. לפי שלא ירדו לעומקן של דברים וחושבים שכל דברי העולם מקרה הוא היה להם. אבל הוא חזר הדבר להשגחה גמורה וכל דבריו משפט. ולכן אמר על דאטפת אטפוך. כי במדה שאדם מודד בה מודדין לו. וללבן ולצרף זה דק ככפור תמצא שרמז בזה. אף הוא ראה גלגולת אחת. כמו שראה אלישע אחר גלגולת אחת על פני הארץ. כמוזכר בסוף קידושין. מאי חזא לישנא דגברא רבא חזא דקא גריר לה דבר אחר. פירוש שגוררת אותה פי חזיר. ואמר פי שהפיק מרגליות לוחכת העפר. נפק וחטא וכו'. ובסבת זה אמר לית דין ולית דיין. אבל הלל הזקן גם הוא ראה גלגולת אחת שצפה על פני המים כאלישע. משם ראה והבין השגחת השם ואמר על דאטפת אטפוך וכו'. וכל זה לפי שראה והסתכל בעומקן של דברים ופנימיותם ולא בנגלה מהם. וכ"ז מצד התורה. ושם הארכתי בפי' מסכת אבות. ואוי ואבוי כי מרגלית טובה היתה בידי ונאבדה ממני בפורטוגאל בעונותי:

או יאמר וישלח יעקב מלאכים אלו שילכו לפניו (שם פה) צדק לפניו יהלך בשעת מיתה שכתוב למעלה מזה ויעקב הלך לדרכו שהוא על כל א' מישראל שנקראת הנשמה בזוהר ע"ש יעקב כי (שם כד) מבקשי פניך יעקב סלה דיוקנא תחת כסא הכבוד לכן נקרא יעקב כסא הכבוד כמ"ש בזוהר פ' וירא ע"פ (שמואל א ב) כסא כבוד ינחילם זה יעקב וכן הכתו' או' ויצא יעקב מבא' שבע על שבע ברכאין שבירך הקב"ה לנשמה כמ"ש בזוהר ע"פ (בראשית יב) לך לך מארצך וילך חרנה לזה העולם ודרך ג' עולמות הולכת הנשמה בי"ע לכן אמר ג"פ במקו' ובזה העול' היא סלם מוצב ארצה ועיקר שרשה למעלה כמ"ש בזוהר ע"פ (קהלת ב) החכם עיניו בראשו שהוא למעלה ומכל מצוה נברא מלאך ז"ש מלאכי אלקים עולים ויורדים בו כי מן עבירה נברא קטיגור ז"ש ויעקב הלך לדרכו כדרך כל הארץ אזי ויפגעו בו ב' סטרין אלין מלאכי אלהים מכל מצוה מליץ יושר ומן עבירה קיטרוג ז"ש וישלח יעקב בזה העולם שלוחיןמלאכים ממש הן הן שלוחיו הן הן עדיו לקבל ס"א ארצה שעיר שדה אדום. והכין עצמו לשלשה דברים שיהיה שלם בממונו בגופו ובתורתו לקבל ג' גוליירין בישין דיליה דתחות עשו הן הן ג' מחנות שחלק יעקב. וז"ש הצילני נא מיד אחי עתה בזה העולם וכל מה שאני עושה עתה בזה העולם הצילני ג"כ מיד עשו ר"ל גוליירין דיליה הממונים על יציאת הנפש הן ג' כתות של מלאכי חבלה הנרמזין (תהלים קטז) א"פפוני ח"בלי מ"ות "אף "חמה "משחית ואנו מתפללין מארבעתן והוא רחום עון משחית אף חמה הם בגי' אלף ח"י ז"ש הצילני נא מיד אח"י נרמזו ד' כוחות הטומאה שאמר עליהם יעקב מ"ה נור"א המקו"ם הז"ה אבל יעקב השיב לעשו יעבור נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאט"י רמז על יחוד תרין שמהן מדת יום מדת לילה שהוא בגי' אלף י"ט ז"ש לאט"י כי זה חלקו מכל עמלו לקשר מדת יום בלילה מדת לילה ביום לרגל המלאכה (איוב ה) כי אדם לעמל זה יולד (משלי יו) כל פעל י"י למענהו מלשון עדו"ת ולרגל הילדים הן תרין כרובים מלעילא (דברים יט) ע"פ שנים עדים אלו יקום דבר אין דבר אלא עולם כד"א (תהלים לג) בדבר ה' שמים נעשו. מזמור (שם קכד) שיר המעלות לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל סבא על לבן שאמר לולי אלקי אבי אלקי אברהם (שם) לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם על עשו אדם רע נגד לבן אמר (שם) אזי חיים בלעונו לפי שלבן הלך ונעשה מלך ראשון באדום בלע בן בעור שהוא גלגולו של לבן ושם עירו דין הבה נתחכמה ז"ש אזי חיים בלעונו על שם בלע בחרות אפם בנו כשרדף אחר יעקב שאמר לו הקב"ה השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע וכשראה שלא יכול לו אזי מים שטפונו שנתן עצה (שמות א) כל הבן הילוד היאורה תשליכהו ובפעם שלישי (תהלים קכד) אזי עבר על נפשינו המים הזידונים שנתן אח"כ עצה בשיטים על זנות כי שם נחל שמגדל זנות שירפא אותם הקב"ה לע"ל (שם) ברוך ה' שלא נתננו טרף לשניהם רשע יראה וכעס שיניו דרשו על בלק ובלעם (שם) נפשינו כציפור נמלטה על בלק בן צפור (שם) מפח יוקשים כי אתחברותא דבלק ובלעם בזוהר הוא אתחברותא דסמאל וסייעתו ברקיע גם נתחכם עם סוד שנעץ בתהומא אלף ות"ק אמין וכמעט ששטף כל העולם בימי דוד ז"ש אזי מים שטפונו וכשזרק דוד שם אחספא ברוך י"י שלא נתננו טרף הפח נשבר צרור של חרם שצעק אל תגע בי והיה שם המפורש עליו ז"ש (שם) עזרנו בשם ה'. (ישעי' ט) דבר שלח י"י ביעקב ונפל בישראל כל מה שעשה יעקב אבינו בביתו של לבן בשבילנו בשביל דורות הבאים וכן כל מה שעשה עם עשו הכל בשבילנו הוא. לולי י"י תהיה לנו יאמר נא ישראל שהראה הקב"ה לו והנה ה' נצב עליו וכמ"ש יעקב אכן יש ה' במקום הזה אף שראה מלאכי אלקים עולים תרין ויורדים תרין שהם ד' מלכיות כדאיתא בפ' ר"א הראה לו הקב"ה כי בכל גלות יהיה אות אחת משמו ית' עמהם בגלות בגלות בבל י' של שם מדי ה' יון ו' באדום ה' אחרונה לולי י"י שהיה לנו י"י צבאות עמנו בקום עלינו אדם רע בליעל וחשב ד' מלכיות זה אחר זה נגד גלות בבל אזי חיים בלעונו. נגד מדי אזי מים שטפונו. נגד יון נחל עבר על נפשנו כי גזרו גזירות על המצות עד הנפש יגיע וכן במזמור (תהלים יג) עד אנה ה' נגד יון עד אנה אשית עצות בנפשי נגד אדום אמר אזי עבר על נפשנו המים הזידונים כי מלכות הרשעה נקראים זדונים ברוך י"י שלא נתננו טרף לשניהם זאב בין שבעים זאבים (בראשית מט) בנימין זאב יטרוף ר"ל מרדכי שבא מבנימין הוא יטרף זאב שהוא נגד מדי שנקרא זאב ערבות ולפי שיש לעשו תלת גוליירין נגד אף אמר אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו הוא העיקר אף לא הביאה אסתר נגד חמה אמר אזי מים שטפונו נחלה עבר על נפשינו (שמות יד) והמים להם חמה כשהמים הולכים בשטף אזי מעלה חמה לכן נקרא (הושע י) כקצף על פני המים כי כשהמים רוגשין מעלים קצף וחמה נגד משחית א' אזי עבר על נפשינו (משלי ו) משחית נפשו הוא יעשנה מים זדונים אח הוא לבעל המשחית ולפי שבג' מקומות כמעט שכנה דומה נפשו של יעקב מפני עשו אחיו הא' כשלקח הברכות שאמרה רבקה מתנחם עליך להרגך עד תשוב חמת אחיך ז"ש אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו אח"כ כששלח אליפז בנו ולקח כל אשר לו אזי מים שטפונו. נגד פעם שלישי שנעל חמי טבריה לפני יעקב אזי עבר על נפשינו המים הזדונים ואח"כ כשבא ונשך ליעקב ונעשו שיניו קהות ברוך י"י ש"לא נ"תננו ט"רף ל"שניהם ר"ת לשט"ן שנתאבק עמו בדרך נפשינו כציפור נמלטה מפ"ח ג' גוליירין בישין משחית אף חמה כי פ' היא אות קשה אבל לולי י"י שהיה לנו שם של י"י בד' גליות כל גלות אות אחת מן שם של הוי"ה (תהלים קיח) יאמר נא ישראל ר"ל מ"ש יעקב הצילני נ"א מיד אחי לא רמז על אותו דור לבד רק על כל ד'גליות התפלל באותו פרק שבמלת נ"א כל ד' גליות גלות בבל נ"בוזר אד"ן נבוכד נצ"ר אחשורוש על גלות יו"ן נקנו"ר אנטיוכס א"דום נ"ירון א"ספינוס ז"ש יאמר נא ישראל ר"ל בעת שאמר ישראל סבא נא וזה רמז על כל ד' גליות. שייך לפ' תולדות בזה המזמור כשבא יעקב ליקח הברכות איך היה יכול לומר לאביו אנכי עשו בכורך הלא הוא אינו בכור (מיכה ז) ותתן אמת ליעקב וכמ"ש בזוהר שאז צעק יעקב (תהלים קכ) אל י"י בצרתה לי קראתי ויענני אמר בצרתה ולא אמר בצרה כי צרה זו למדה לו רבקה אמו לכן אמר בלשון נקבה בצרתה לי אע"פ שקבלה רבקה על עצמה הקללות כמ"ש עלי קללתך בני מ"מ אמר יעקב הלא צרת אמי שיהיה לה הוא לי ג"כ כי בצרתה לי צר לכן קראתי ויענני ומה היא העניה י"י הצילה נפשימשפת שקר איך להנצל שלא יוציא מפיו שפת שקר כי יעקב אמתי הוא אבל עתה שמכר לו עשו הבכורה יפה אמר אנכי אחר המכירה בכורתי ז"ש רבקה עתה בני עבור מה שתעשה עתה ברכה למדו אותך שם ועבר ז"ש עשו הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמיים ר"ל עבור זה הדבר שעשה עתה בלקיחות ברכות עקב אותי פעמיים את בכורתי לקח מתחלה ועתה לקח את ברכתי אמר גם כן מלת ועתה כמו שאמרה רבקה ועתה בני שמע בקולי זה שכתוב ה"קול ק"ול יעקב ב' קולות הא' לרבותיו והב' לאמו כל זה עבור ליקח הוא הידים ידי עשו ויקח את כל ארצו מידו מרשותו. גם כשהרגיש עשו שכל החרדה זו לתקן אכילת עץ הדעת לכן הוצרך יעקב ב' פעמים לרמות את עשו בענין אכילה ז"ש ויעקבני זה ר"ל בענין אכילה פעמיים את בכורתי לקח ע"י אכילה ועתה לקח ברכה ע"י אכילה הכי קרא שמו הקב"ה קראו כן והסכים בכורסיא דילי' להוציא עולם מן קללות ואמר בזוהר שרקק כלפי מעלה ועביד הכי. גם אפשר לומר כי שני ענינים שרימה יעקב לעשו האחד ע"י רביו והשני ע"י אמו לבטל שני כוחות של עשו דכר ונוקבי' דרך אנשים לנגר אנשים הכי למדו לבטל כח סמא"ל עם לחם ר"ע ע"ין לקיים (משלי כה) אם רעב שונאך שהוא א' מז' שמהן דיליה האכילהו לחם ונזיד עדשים שהוא מאכל אכל מלאך המות ז"ש עשו הנה אנכי הולך למות כי (תהלים מט) זה דרכם כסל למו מלאכו היא שטן הוא מלאך המות ועתה באה רבקה לבטל כח נחש אשת זנונים שהיא נוקבי' ז"ש ועתה בני שמע בקולי ר"ל רמזה במלת ועתה על חיילותי' של לילית שהם כמנין ועת"ה לילית רוכבת על ת"פ מחנות כמנין לילית בגי' בזה שתשמע בקולי תבטל כוחותי' של לילית עם משיריותי' ז"ש לך נ"א אל הצאן וקח לי משם תיבת נ"א היא מיותרת אבל רמזה קה תיב"ת נ"א ותצרף לרבק"ה הרי בגי' נח"ש כי רבקה עולה חשבונה ש"ז עם נ"א הרי נח"ש ז"ש לך נא אל הצאן וקח לי משם ר"ל כשתקח לי לשמי עם תיבת נ"א הרי תבטל כח נחש ז"ש עשו הכי קרא שמו יעקב הוא לא היה ראוי להקרא רק עקב ע"ש ידו אוחזת בעקב אבל נקרא יעקב ויעקבני זה פעמים ר"ל ב"פ יעק"ב בגי' השט"ן גם יעק"ב בגי' סמא"ל אדו"ם בזה השם מבטל הוא כח סמאל למעלה ואדום למטה את בכורתי לקח ר"ל מה שלקח את בכורתי מזה הטעם לבטל כח סמאל ועתה לקח את ברכתי ר"ל מה שיקח, את ברכתי הוא מטעם לבטל כח לילית וחיילותי' שהם מנין ועת"ה תפ"א מחנות מזה הטעם שכח יעקב הקערה שהביא לאביו לאכול בו מטעמים ואותה הקערה הכיר עשו שהיה נותן לו יעקב נזיד עדשים בו ועל זה צווח עשו ויעקבני זה פעמיים ר"ל באותה קערה רימה שתי פעמים והראה באצבע על הקערה זה ה הוא הדבר שרימה אותי מתחלה ולקח בכורתי ועתה בזה הדבר לקח ברכתי. והענין כי הם מהפכין הקערה על פיה כמ"ש בפ' ר"א הגדול (איוב לט) כעת במרום תמריא תשחק לסו"ס ולרכבו לפי שהם מהפכין הקערה להפך דברי אלקים חיים לכן אמר יעקב ליצחק קום נא שבה ואכלה מצדי בעבור תברכני נפש"ך לפי שיש בו נפש חוה שהביאה קללות לעולם ועתה תברכני נפשך דייקא ובמלת שב"ה נרמזה לילית חייבתא כמ"ש ותפול שב"א ותקחם ומתרגמין לילית חייבתא ואל תתמה מלת שב"ה בה' שכן אמר לבן ליעקב טוב תתי אותה לך מתתי לאיש אחר שהוא סוד אל אחר שב"ה עמדי על נוקבי'. בתיקונים. לכן כשאכל יצחק מצידו תקן נ"א שב"ה "נפש "אדם (משלי כ) "נר "אלקים "נשמת "אדם במה שקלקל עם ק"ל שנים בלילית עם רוחין שדין ויבא לו יין לפי שסחטה חוה ענבים:

והכסיל וכו'. קהלת ב', י"ד.