פרשנות מצטטת על קהלת ד:א

ובזה נאמר כי האנשים חכמים היו להרע. ובאצטגנינותם ובמיני חכמות כשפיהם וטומאותם ידעו כי נפשותם מהחיצונים המה ושעתיד היה הוא יתברך להביא את אברהם בנפש מהקדושה. ושימשך זרעו אחריו בעלי נפש קדושה מתחת כסא הכבוד ובאחרית הימים את העו"ג שמהחצונים. יזרם ורוח ישאם. וישראל יגילו בה'. ע"כ התחכמו לעשות דרך יהיה כל העה"ז אל החצונים לבדם. ולא יהיו בו בעלי נפש מהקדושה. ושיתקים העולם ע"י צנורות החצונים. באופן שבסוף הדורות לא יבור לו את ישראל. ויזרה ויפיץ את השאר כי אם יקימם לעד. כי אין זולתם בעולם. והנה ההכנות הצריכות לזה. הם ראשונה אחדות כמ"ש בהקדמה שמינית. מה שאין כן בחצונים כי הם כחות נפרדים. וזה מאמר הכ' ויהי כל הארץ שפה א' ודברים אחדים שהיה להם אחדות בזה. אך זה איננו שוה לבדו כי הנה יש דברים אחדים. כוש מכח חצוני א'. ומצרים שרשו מכח א'. וההיקש בכל משפחות. שעם שכל משפחה היא מכח חצוני א'. הלא הם אחדים רבים והוא פירוד. ואיך יתכן תעשה השכינה אשר הוא מהאחדות מיוחד. עיקר מהחצונים נפרדים. לשלשל שפע לקיים העולם על ידם. ע"כ לתקן זה ויהי בנסעם שמשם נסעו בני נח אחר המבול מצד מזרח. מציאה מצאו. והיא אותה בקעה המוכנת לקבל כל הטומאה ליחדם. כי שם מקום כולל להם. כנודע מס' הזוהר (דף ע"ה). וזהו וימצאו בקעה ויהיה ייחודה בבנות בנינים בצרופי חכמת טומאות. ולמען יבנוהו בבחינות ולא יתעצלו. מה עשו ויאמרו איש אל רעהו שכל איש שבמקרא חשוב. והוא כמשז"ל כוש למצרים ופוט לכנען שהם ראשי אומות זה לזה. אם לא נתחיל אנחנו לעשות בידנו. לא יזדרזו ההמון לעשות כעצת אבימלך בן ירובעל. ע"כ אמר איש החשוב אל רעהו כיוצא בו. הנה נלבנה בעצמנו לבנים וכו' ומה שיראו שעשינו. ימהרו יעשו כמונו. ובמקום שאין אבנים נמצאת שם. אמרו ונשרפה לשרפה שהוא לשרפם בכבשן שיהיו קשים כאבן. וז"א ותהי להם הלבנה לאבן כו'. עוד שנית ראו והנה שער השמים הוא נגד ציון וירושלים מכוון לשבתו ית' למעלה. ומשם הוא השתלשלות השפע לקיים העולם ושם הכנת ירושלים וציון. כנודע ליודעי חן. לקבלת שפע הקדושה ע"כ נועצו ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל עיר כנגד ירושלים ומגדל כנגד ציון. כי מגדל דוד היא ציון. להכין אותה לשלשל שפע אל המקומות ההם כי מעון ההכנה שיש לציון וירושלים. כפי דוגמתו למעלה נגד שער השמים. כך יהיו לעיר ומגדל אלה מעין דוגמתן בחצונים שכנגד הבקעה ההיא. כי זה לעומת זה הן כנודע. וש"ת איך יורק השפע אל העיר ומגדל זה. לז"א וראשו בשמים. והוא כי ראשו של מגדל מרמז אל כח זכר המשפיע דרך חצונים ראש לכלם הוא סמ"אל: יהיה בשמים נגד הבקעה לשלשל על ידו. והכוונה כי כאשר אין בין ראש גבר. לכל התפשטות גופו הפסק. כי אם מהמוח יושפע הכל. כן הכח הנזכר יהיה ראש למגדל. שלא יהיה הפסק. רק מתפשט ומשתלשל דרך צנורותיו עד למטה. ובכלל הדבר הוא כי כל העו"ג יסכימו לשום להם ראש א' הוא סמ"אל. באופן יהיה להם אחדות כל כחות הטומאה יהפכום בלהטיהם אל ראש א' הוא הנזכר. וכל הנ"ל יעבדוהו. וע"י כן ימשך כי יוסיפו אומץ בקליפה ההיא ע"י עבודתם. ויהפך כל הכחות אליו. ובאחדות יוכן לקבל השפע מהשכינה ולהשרות למטה בעיר ומגדל. וע"י הרבוי של כל כחות הטומאה בעה"ז. לא יהיה מבא. לבא להשרות שכינה בארץ הלזו כנודע. כי ע"י שבעה שחטאו. נסתלקה עד רקיע שביעי כי אינה שורה במקום טומאת עון. ומה גם עתה ע"י כל הטומאה הזאת. וא"כ ע"י זה ישאר כל העה"ז להחצונים לגמרי. ולא אל קדושי עליונים. שנפשותם חלק אלהים קדושים. והנה הוקשה להם כי ראו בלהטיהם ובאצטגנינות שלהם כי יבא אברהם וימשוך הקדושה אל העול' השפל ומתבטל כוונתם ע"כ אמרו שהוא פרדה עקרה ולא יוליד כו' והוא במה שכתבו רז"ל בפרקי ר"ל כי כל הנפש אשר עשה בחרן ובשאר המקומות. לא נמשך גרותן לדור אחר כלל. באופן לא נמשכה הקדושה רק לזרעו אחריו כמפורש אצלנו בפ' כי ידעתיו למען כו' וע"כ אמרו מה שינגדנו אברהם להמשיך הקדושה לארץ לא יתקיים. כי לא יוליד זרע להמשיך הקדושה בעולם. שהנפשות אשר יעשה לא יתמידו. באופן תעשה מחשבותינו. והנה עדיין כל זה אינו שוה להם כי הלא מה בצע לו ית' בעולם משולל קדושה. והלא יבטל כי ע"כ אמרו שא"א לעולם בלא ישראל כנודע. ע"כ לתקן זה. אמרו ונעשה לנו שם. והוא במ"ש כי אין קיום לחצונים בלעדי הקדושה. וע"כ כל ישעם וכל חפץ לידבק בה. ולעשות נפשות קדושות אצלם כדעת חכמי האמת על פ' (קהלת ד׳:א׳) דמעת העשוקים ואין להם מנחם. וע"כ אמרו הנה בהפליג השראות כחות טומאה בארץ ותסתלק השכינה הנה ע"י אחדות משתלשל הקדושה דרך צנורותם. וגם באשר שם ה' נקרא על ישראל ולא על השאר. אז שם ה' יקרא על אחדות החצונים כי אין זולתם בזה. גם נפשות רבות מהקדושה יתלבשו תוך הקליפות ההם. באופן שע"י כן יתלבשו למו ויעשו למו שם. הוא שמו ית' שיקרא עליהם. וע"י כן יתקיים העולם בלי ישראל. וזהו ונעשה לנו שם. וכהתימם כל זה גלו אז ואמרו מה הכניסום לכל זה. ואמרו פן נפוץ כו' והוא כי המה ידעו כי לעתיד יבור לו הוא ית' את ישראל. הנקראים קדישי עליונים מפאת נשמתם. ואת ע"ג החצונים יפיצם ורוח ישאם כד"א תזרם ורוח תשאם כו' ואתה תגיל בה' כו' ע"כ אמרו ונעשה לנו שם שנגיל בה' כי לא יהיה זולתנו בעולם פן נפוץ ורוח ישאנו לעתיד. והוא מה שכתבנו שזה היה כל ישעם וכל חפץ. וזה מאמרם ז"ל שדברו על ה' אלהינו ה' אחד שאמרו למה יאמרו ישראל ה' אלהינו ולא יהיה של יתר אומות ולמה יהיה ע"י ישראל ה' אחד ולא על ידם כי ע"כ גם הם יתיחדו. וזה לא כל הימנו לבור לו את העליונים הם ישראל הנקראים קדישי עליונים שכל נפשותם מהקדושה ואין להם חלק בחצונים. ונתן לנו את החצונים התחתונים הם בחינות תחתונות שיהיה נשמותינו מהתחתונים ולא יתן בתוכנו תוך הקליפה מן העליונים מכחות הקדושה כי זה כל ישעם וכל חפץ כאשר כתבנו ועל כן מה עשו אמרו באו ונעשה לנו מגדל ונעשה ע"ג והוא מה שכתבנו על וראשו בשמים. כי כל האומות הנ"ל עשו ע"ג כי עבדו את ראש א'. ווהו נבנה כו' כל האומות הנ"ל הסכימו ונתאחדו לזה ולא היו תחת שרים רבים ונותן חרב הוא מה שנוסיף כח ואומץ בזיון בראש ההוא הוא סמאל ע"י עבוד כל האומות אותו והפך כל הכחות החצונים אלו באחדות ובזו כחו יהיה נראה כאילו עושה מלחמה עם השכינה. והוא כי ע"י ההכנות הנזכר שעשו יש בראש הנזכר כח ליונק מהקדושה של השכינה. אך בהניק אותם הוא כעושה מלחמה כי היא מר לה מאד בהשפיעה אל החיצונים כאשר כתבנו בהקדמות. נמצאת נותנת שלא מדעתה כל ההכנות שהוא משל החרב ונראה כעושה מלחמה על שהוא חוץ מרצונה. והיא ההקדמה שקשה לפניו יתברך על אשמת ישראל שצריך להשפיע בחצונים. ומה שסדרו קדמונינו כי אמרו דור הפלגה נבקיע הרקיע להלחם בו. והיה בקיעת הרקיע כי מה שהיה שער השמים מתחלה נגד ירושלים יהיה עתה נגד עיר ומגדל שבבקעת דורא בקוע ושער חדש להריק שפע משם. ואמרו להלחם בו הוא מה שכתבנו שעל ותהי נראה כאלו עושה מלחמה כמדובר:

העושק. ענין קנתור וערעור כמו את כל העשוקים (לעיל ד א):

רבי שמעון בן מנסיא אומר אי זה הוא מעוות שאינו יכול להיתקן – לדעתו מעוות שאינו יכול להיתקן הוא מעשה מעוות, חטא חמור שאין לו תקנה. ואיזהו? זה שבא על הערווה והוליד ממזר – שבא על אישה שאסורה עליו מחמת גילוי עריות¹⁰⁰רשימת העריות נידונה במשנה, יבמות פ"א מ"א. והוולד ממנה ממזר – בן שהוא ממזר. לחטא זה אין תקנה. אף אם הוא חוזר בתשובה אין הוא יכול לתקן את המעשה עצמו, שהרי הביא בן לעולם על ייסוריו וסבלו כממזר¹⁰¹ראו דרשתו של דניאל חייט על הכתוב: "דמעת העשוקים ואין להם מנחם" (קהלת ד א). הדרשה מצויה במדרש ויקרא רבה, לב ח, עמ' תשנד-תשנה; קהלת רבה, ד א. . בתוספתא נשנו דברי רבי שמעון בן מנסיא בלשון קרובה: "בא על אשת איש ופסלה מתחת ידי בעלה, נטרד והלך לו מן העולם" (פ"א ה"ז). התלמוד הבבלי (ט ע"ב) נושא ונותן בהשוואה בין שתי המסורות. בקהלת רבה לכתוב "מְעֻוָּת לא יוכל לִתְקֹן" (פ"א טו) מובאות שתי הגרסאות זו ליד זו¹⁰²כיוצא בו בבמדבר רבה, פ"ט ה, לעניין האישה הסוטה. .